לפני כמה שבועות פרסמנו במדור זה על חוזי ההתקשרות לרכישת רכב חדש, הנהוגים אצל כמה ייבואני רכב, שכוללים סעיף מקפח. מדובר בסעיף שמאפשר לייבואן לייקר את מחיר המכונית כתוצאה משינוי שער החליפין כלפי מעלה, מבלי לאפשר ללקוח לבטל את העיסקה כתוצאה מהעלאת מחיר כזאת.
חוות-דעת משפטית שקיבלנו מהיועץ המשפטי של המועצה הישראלית לצרכנות, עו"ד ד"ר יוסי ברג, קבעה: תנאי זה הינו תנאי מקפח על-פניו, כיוון שהוא אינו סימטרי - ירידת שער החליפין של השקל אינה מקטינה את המחיר.
עוד נאמר בחוות-הדעת, כי בחוזה אין כל התייחסות לגבי זכותו של הצרכן לבטל את החוזה במקרים כמו שינוי המחיר על-ידי היצרן בחו"ל, או במרכיבי העלות כולל מחיר ההובלה או הביטוח. מכאן שאפילו במקרה של עלייה משמעותית במחיר, יחול ההסדר הכללי שבחוזה, כלומר צורך בהסכמת הייבואן לביטול החוזה. התנאי לביטול הוא תשלום 5% ממחיר המכונית כפיצוי. הסדר זה, קובע ד"ר ברג, הוא הסדר מקפח.
אבל קביעה זו לא מפריעה לחלק מייבואני הרכב לגבות כספים ממי שביקש לבטל את חוזה הרכישה שלו בגלל ההתייקרויות האחרונות, שנובעות משינויי שערים. זה מה שקרה לא.א., שהזמין מכונית פיג'ו 307 בחברת דוד לובינסקי ונאלץ לבטל את העיסקה בעקבות התייקרות מחירה.
החברה נאותה להחזיר לו חלק מסכום המקדמה: הוא שילם מקדמה של 2,000 שקל, והסכום שהחברה החזירה לו היה 1,500 שקל. 500 שקלים נוכו ככיסוי הוצאות ההזמנה והנזק שנגרם לחברה בגלל הביטול.
אלא שכאשר קיבל א.א. את הצ'ק, התברר לו שעל-פניו מופיעה חותמת שבה נאמר: פרעון ההמחאה כפוף לרשום בגב ההמחאה. ועל גב ההמחאה מופיעה התנייה: ההמחאה לא תכובד - אם הלקוח לא יחתום כי הוא מוותר באופן סופי ומוחלט על כל טענה או תביעה.
פנינו לחברת דוד לובינסקי כדי לקבל הסבר להתניית קבלת ההחזר הכספי בהתחייבות של הלקוח לא להגיש תביעות נגדם. תשובת החברה: החוזה מאפשר לנו לגבות מהלקוח המבטל את ההסכם 5% מערך ההזמנה. אנו נוהגים לפנים משורת הדין ומחזירים ללקוח את מרב כספי המקדמה בניכוי סכום ההוצאות והנזק הכספי שגורם לנו ביטול הזמנה כזה.
יתר על כן, אותם 500 שקלים, שנוכו מסכום המקדמה, יעמדו לזכות הלקוח בכל עת כאשר יגיע לחברה כדי להזמין רכב אחר. מי שההסדר הזה אינו נראה לו, יכול לוותר על החזר המקדמה ולתבוע אותנו בבית-המשפט.
פנינו שוב לד"ר ברג, שהשיב: מאחר שלהערכתנו יש בחוזה רכישת הרכב של החברה תנאי מקפח, הרי משקופח הצרכן - נראה על-פניו כי הוא זכאי לביטול החוזה, ולכן נראה כי קיימת עילה טובה לתביעת הסכום בבית-המשפט.
באשר להתניית החזרת הכסף המגיע לצרכן, בכך שייוותר על זכויותיו כלפי הייבואן, הרי שדרישה כזו מהווה כפייה על הצרכן לוויתור על-ידי הפעלת לחץ כלכלי, כפייה שלעמדת המועצה לצרכנות מגיעה עד כדי כפייה בלתי-חוקית.
בשל חומרת המקרה, שוקלת המועצה לצרכנות הצעת תיקון לחוק הגנת הצרכן, באופן האוסר על העוסק להתנות החזר המגיע לצרכן בדרישת ויתור, וקובע סנקציה פלילית על העבריין.