חולמים על הליגה האטלנטית

הליגה האטלנטית, אם תקום, תהיה תקוותן היחידה של קבוצות כמו היבס למצוא איזשהו טעם בחיים. נכון לעכשיו, הסינדרלה של סקוטלנד יודעת שההצלחה שלה היא זמנית בלבד

גלזגו היא בירת הכדורגל של סקוטלנד, מאז, מעולם, וככל הנראה גם לנצח. אין בארץ הקלטים תשובה לדומיננטיות של התאומות הסיאמיות: גלזגו ריינג'רס וגלזגו סלטיק.

הפעם האחרונה שקבוצה מחוץ לגלזגו זכתה באליפות היתה ב-1985. ההבלחה ההיסטורית הייתה שייכת לאלכס פרגוסון, שהוביל את אברדין הצנועה והאזוטרית אפילו לגביע המחזיקות. כיכב אצלו בקבוצה אז ג'ינג'י אנרגטי בשם אלכס מקליש, דמות שאולי נשמעת אנונימית מחוץ לאי הבריטי, אך בסקוטלנד היא מפורסמת כמעט כמו רוב רוי, ויליאם וואלאס או קני דלגליש.

בפברואר 1998 קיבל מקליש את שרביט האימון של היברניאן מאדינבורו, שכיום מקדימה את הריינג'רס בטבלה ונראית כמסוגלת לאיים על האליפות. מקליש בנה קבוצה שעיקר כוחה מבוסס על זרים שנקלטו היטב. השם הכי מוכר הוא הבלם הצרפתי הוותיק פרנק סוזה, כיום כבר בן 35, שברזומה שלו רשומות 39 הופעות בנבחרת צרפת. סוזה הוא הקפטן של הקבוצה. צרפתי נוסף בקבוצה הוא החלוץ דיוויד זיטלי. לצידם משחק הפיני הבינלאומי מיקה פאטאלאיינן. עוד זרים בולטים הם הדני אולריק לארסן והטרינידדי ראסל לאטאפי.

נורא קל להיקלט באדינבורו, היא עיר נעימה עם שיק קוסמופוליטי ויופי עוצר נשימה. אמנם יש בה "סלאמס" ומוקדי עוני ופשע, מקומות שמתוכם גדלים אותם רנטונים, אך הם לא דומיננטיים כמו בגלזגו, ובניגוד לדעות קדומות זוהי כן עיר במצב צבירה של כדורגל, ההוכחה לכך היא לוחות השנה של הארטס והיבס, המבצבצים מחנויות הראווה ב"פרינסס סטריט", הדיזנגוף של אדינבורו.

היברניאן, יחד עם יריבתה העירונית, הארטס, הן בעצם הקבוצות שזכו בהכי הרבה אליפויות מחוץ לגלזגו. לכל אחת מהן ארבע, האחרונה של היברניאן ("היבס") היתה ב-1952. מאז שקעה הקבוצה כמו ספינת רפאים של כדורגל. הפעם היחידה ששמה יצא מחוץ לסקוטלנד היה ברב המכר של מייקל וולש "טריינספוטינג", שהפך לסרט שובר קופות. הגיבור הראשי, רנטון (איאן מקגרגור בסרט), הוא אוהד של היבס, ובספר הוא שולח כל הזמן שנינויות נוטפות ארס ויאוש לקבוצתו.

בכל אופן, קשה להאמין שהיבס מסוגלת לזכות בתואר במצב הנוכחי, עומק התקציב שלה נראה מגוחך לעומת הענקיות מגזלגו, הקונספציה היא לרכוש את אותם זרים שנחשבים סוג ב', לתת להם את התנאים האופטימליים, ולשלב איתם סקוטים מעוטי טכניקה, אך חדורי מיליטנטיות.

בחודשים האחרונים הולך ונרקם רעיון הליגה האטלנטית, ליגה שתיקח את סלטיק וריינג'רס מחוץ לסקוטלנד, יחד עם הקבוצות הדומיננטיות מהולנד, בלגיה, פורטוגל וסקנדינביה. במידה והמהלך אכן ייצא אל הפועל, קבוצות כמו היבס, הארטס ואפילו דנדי יונייטד יהיו המרוויחות העיקריות, כשפתאום יהיה טעם לחיים. כי בסופו של דבר, במצב הנוכחי, הפער גדול מדי ואין שום סיכוי להשיג משהו מלבד הישרדות.