עלות השכר של 11 מנהלי הבנקים הגדולים בשנת 2001 הסתכמה ב-37.5 מיליון שקל, המשקפים עלות ממוצעת של כ-3.4 מיליון שקל בשנה למנהל - עלות שכר חודשית של 285 אלף שקל. הרשימה כוללת הרבה מיליוני שקלים בגין סיבות חד-פעמיות, אבל בכל שנה יש סיבות חד-פעמיות - הסכם חתימה, הפרשות או מענקים, שאצל מנהלים בכירים מגיעים למיליוני שקלים.
בראש הרשימה - שנה אחרונה בהחלט - מנכ"ל הפועלים הפורש, עמירם סיון, עם עלות שכר שנתית של כ-9 מיליון שקל. 6.2 מיליון שקל מתוך עלות השכר הם בגין פרישה מוקדמת של סיון באפריל 2002, שהם למעשה התשלום שישולם לו עד תום החוזה המקורי עימו - סוף 2003. בנוסף סיון יהיה זכאי לקבל 75% מהמענק שהיה זכאי לו היה ממשיך לעבוד ב-2002 ו-2003. אם הפועלים יחזור להציג תשואות גבוהות ב-2003, המענק יכול להגיע למיליוני שקלים.
במקום השני זינוק מפתיע של מנכ"ל אגוד, בני אושמן, עם עלות שכר של 8 מיליון שקל. הפרשה חד-פעמית של 4.4 מיליון שקל בגין השלמת עתודות לפיצויים הקפיצה את שכרו, בשנה שבה רווחי הבנק הסתכמו במיליון שקל בלבד. שלישי ברשימה, עם שכר יציב וקבוע בשנים האחרונות, הוא מנכ"ל המזרחי מזה מספר שנים ויקטור מדינה, עם עלות שכר של כ-3.9 מיליון שקל. המזרחי שומר על יציבות בתוצאות, ומדינה מתוגמל בהתאם.
השכר זוחל למעלה
מה שברור הוא, שטוב להיות מנהל בנק, אפילו מנהל בנק בינוני או קטן. המנהלים הבכירים קרובים לצלחת, ועלות שכר של מיליון שקל לשנה לא מספיקה לאף אחד. לפני כמה שנים הוציא בנק ישראל הוראה, לפיה בנקים יפרטו בדוחות השנתיים את מקבלי השכר הגבוה ועלות שכרם. מי שחשב שצעד זה יעורר בושה בקרב המנהלים לדרוש שכר גבוה, טעה. הבנקים החלו לפרסם את טבלאות השכר, מה שהביא את המנהלים הבכירים בחברות האחרות במשק לדרוש אף הם יותר מהמעסיקים שלהם, וכך החלה זחילת שכר כלפי מעלה. הזחילה לוותה בשנות גאות במשק הישראלי, במיוחד בבנקאות שידעה שבע שנים מצוינות.
השכר של חלק מהמנהלים מורכב ממשכורת בסיס בעלות של כ-200 אלף שקל בחודש, ועל זה תוספת של מענקים בהתאם לביצועי הבנק, כלומר התשואה על ההון שהבנק רושם. על רקע האבטלה הגובה במשק, שעברה את ה-10.5%, המצב הבטחוני המידרדר, משבר הטלקום בעולם, קריסת השווקים והיקלעות עסקים לקשיים - הבנקים חוזרים שוב ושוב על הסיסמה: "צריך לקצץ בהוצאות. עלויות השכר של העובדים גבוהות מדי". בבנק גדול עלות השכר של עובד עומדת על כ-250 אלף שקל בשנה, כך שעלות השכר של מנכ"ל גבוהה פי 10 בלי הבונוס, ופי 30 ויותר עם הבונוס.
שלמה פיוטרקובסקי, שכיהן 10 שנים כמנכ"ל הבנק הבינלאומי, נודע לפני שנים כשכיר העשיר במשק, עם עלות שכר של כ-5 מיליון שקל בשנה, שגררה ביקורת ציבורית נוקבת. הבינלאומי נמצא בבעלות פרטית, והבעלים החליטו לתגמל את פיוטרקובסקי כראות עיניהם. עובדים רבים בבינלאומי התמרמרו, כי הם מרוויחים גרושים בעוד המנהלים הגדולים" מרוויחים הון עתק. פיוטרקובסקי הודיע באחרונה כי הוא מוותר על שכרו כיו"ר הבינלאומי ב-2002.
שווה כל שקל
את פיוטרקובסקי, כיום יו"ר הבינלאומי, החליף בראש טבלת השכר הבנקאית כבר מזמן עמירם סיון, מנכ"ל הפועלים הפורש, והביקורת הציבורית הופנתה אליו. סיון מאוד לא אהב את העיסוק האובססיבי בשכרו, למרות שקיבל גיבוי מלא מבעלי השליטה הפרטיים בפועלים, שאמרו לא אחת כי "סיון שווה כל שקל". עכשיו, כאשר יפרוש מהבנק לעסקים פרטיים, הציבור לא יתעסק יותר בתלוש שלו.
השכר הגבוה המוצג בטבלה הוא לאחר שב-2001 ספגו המנהלים ירידה בשכר, מאחר שהתשואה על ההון ירדה כמעט ב-50% לעומת שנת 2000. בשנת 2002 שכר המנכ"לים אינו צפוי להיות שונה משמעותית. לבנקים יש קשיחות בקיצוץ בהוצאות ומנגד ירידה בהכנסות. אז מה עושים שלווים גדולים נקלעו לצרות לאחר שהבנקים העניקו אשראי בנדיבות ובמרווחים נמוכים? מעלים עמלות ללקוחות הקטנים. מה הפלא, שכאשר בנקאים הודיעו לפני מספר שבועות כי הם מוותרים על 5% משכרם ב-2002, הציבור ועובדי הבנקים התייחסו בספקנות לצעד? 5% משכרם החודשי של מנהלי הבנקים הם בערך 100% מהשכר החודשי שמקבלים שכירים במשק. עובדי הבינלאומי אמרו, שהמנהלים מוותרים על השמפניה, ומהם נדרש ויתור על הלחם והמרגרינה.
המנהלים נהנו מההפרטה
מהו שכר ראוי למנהל בנק? האם יש להשוות אותו לשכר העלוב שמקבל חייל קרבי המסכן את חייו? של עובד ניקיון? של פועל זר שעובד שעות ארוכות בשכר זעום? של גננת האחראית על כ-25 פעוטות? של מובטל בעיירת פיתוח שאינו מוצא עבודה? אולי צריך להשוות את השכר לשכר הנהוג במערכת הפיננסית העולמית? בכל מקרה, מובן מדוע לקוחות הבנקים, שברובם הם משקי בית המתקשים לגמור את החודש, ומתקשים להתמודד עם המצב הבטחוני, האבטלה והמיתון - מסתכלים בקנאה וכעס על התלושים האלה.
מערכת הבנקאות מורכבת מבנקים פרטיים ובנקים בבעלות המדינה - לאומי, המחזיק בלאומי-משכנתאות, דיסקונט המחזיק במרכנתיל-דיסוקנט ופיתוח התעשיה - 5 מבין 11 הבנקים שכללנו את מנהליהם ברשימת השכר. בעלי בית פרטיים יכולים לתגמל מנהלים בהתאם לטיב השירות שהם מקבלים, ומי שלא רוצה שלא ישקיע בבנק. הפרטת הבנקים, שהחלה לפני מספר שנים, הביאה לשינוי בתגמול המנהלים בבנקים הפרטיים, וגררה זחילת שכר גם בבנקים הממשלתיים (למרות שמנכ"ל לאומי, גליה מאור, מקבלת שכר נמוך יחסית לעמיתיה) וגם במגזר הציבורי. זו סיבה נוספת לכך שהממשלה תצא במהרה מאחזקותיה בבנקים ותאפשר לבעלים פרטיים לתגמל מנהלים כרצונם ומכיסם. לא בטוח שאזרחי המדינה רוצים לשלם שכר כזה, בעקיפין, למנהלי בנקים וחברות ממשלתיות אחרות.