הבמאי בילי ויילדר הלך לעולמו

בגיל 95 הלך לעולמו אחד מסמליה האחרונים של הוליווד הקלאסית

הבמאי בילי וויילדר, יוצר הסרטים "שדרות סאנסט" ו"חמים וטעים", הלך לעולמו בגיל 95 בביתו שבלוס אנג'לס ביום רביעי בערב, לאחר שבחודשים האחרונים סבל מדלקת ריאות.

במהלך הקריירה הארוכה שלו, הפיק, ביים וכתב וויילדר עשרות סרטים. הוא היה האדם היחיד שזכה בשלושה פרסי אוסקר עבור אותו סרט - "הדירה", בשנת 1960 - עד שפרנסיס פורד קופולה עשה זאת ב-1974 כשקיבל שלושה פרסים על "הסנדק". "לא היו אצלו אם או אבל. הוא ידע מה הוא רוצה, הוא ידע איך לבטא זאת, והוא ידע איך לגרום לאחרים לבטא זאת", אמר לסוכנות AP ג'ורג' סידני, במאי "ספינת השעשועים" ו"ויוה לאס וגאס".

סרטיו של וויילדר הצטיינו בדיאלוגים שנונים ובמידה גדולה של ציניות, וההומור השחור שנתן לנושאים שונים השפיעה על במאים רבים בני זמננו. "עשיית סרטים היא במידה מסוימת כמו להיכנס לחדר חשוך", התבטא בעבר וויילדר, "יש כאלה שנתקלים ברהיטים, אחרים שוברים רגליים, אבל אחדים מאיתנו רואים טוב יותר בחושך מאשר אחרים. הטריק הוא לשכנע. כל אדם הוא אדיוט בפני עצמו, אבל כולם יחד גאונים".

 

ההתחלה: רק 100 מלים באנגלית

 

וויילדר נולד באוסטריה כסמואל וויילדר ב-22 ביוני 1906. הוא למד באוניברסיטת וינה כדי למלא את משאלתו של אביו, שרצה שבנו יהיה עורך דין. בשלב מסוים פרש מהלימודים והפך לעיתונאי. ב-1926 עבר לברלין, שם החלה משיכתו לעולם הקולנוע. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, זיהה וויילדר היהודי את הכתובת על הקיר, וניסה לשכנע את משפחתו לעזוב את גרמניה אך זו סירבה. חלק גדול מבני משפחתו, כולל אמו וסבתו, נרצחו במחנות ההשמדה באושוויץ.

בשנת 1934 הגיע וויילדר להוליווד כשבפיו רק 100 מילים באנגלית. הוא ביסס את מעמדו ככותב והועסק על-ידי אולפני "פראמונט". ב-1936 צוּות למפיק צ'ארלס בראקט, והשניים הפכו לצמד קבוע משך שנים, וצברו יחד שלוש מועמדויות לפרסי אוסקר עבור הסרטים "נינוצ'קה", " Ball of Fire" ו"Hold Back the Dawn". מאז ביים וויילדר את כל הסרטים שכתב יחד עם תסרטיאים נוספים. בשנת 1944 כתב וויילדר יחד עם ריימונד צ'נדלר את "שיפוי כפול", שהיה אחד מסרטי הפילם נואר הראשונים ונחשב לסרט מייצג של הסגנון הוויילדרי.

 

"אם יש לך משהו חשוב לומר, עטוף זאת בשוקולד"

 

היכולת של וויילדר לעבוד עם קשת רחבה של שחקנים היתה יוצאת דופן. הוא עבד פעמיים עם אחת השחקניות היותר מוכשרות אך קשות של הוליווד - מרילין מונרו - ב"חטא על סף ביתך" (1955) וב"חמים וטעים" (1959), אולם רבים רואים דווקא בדרמות שביים את מיטב יצירתו. בין השאר נמנות ביניהן "סטאלאג 17" ו"שדרות סאנסט".

לא תמיד היתה לוויילדר עדנה. בשנת 1963 זכה לקיתונות של ביקורת על סרטו "אירמה לה דוס", והסרט "Kiss Me Stupid" שיצא שנה לאחר מכן, לא שיפר את המצב. ווילדר לקחת פסק זמן של כמה שנים, במהלכן לא עסק כמעט בקולנוע. בשנות ה-70' חלה ירידה משמעותית בקצב עבודתו, וב-1981, עם יציאת סרטו "חברים חברים, אבל", הודיע על פרישה מעשיית סרטים.

ב-20 השנים האחרונות זכה וויילדר לפרסי הוקרה רבים. האקדמיה האמריקנית לקולנוע זיכתה אותו בפרס מיוחד בשנת 1988, ובאותה שנה העניק לו המכון האמריקני לקולנוע פרס על מפעל חיים. ברשימת 100 הסרטים הטובים של המאה ה-20 שפרסם המכון, נכללו ארבעה סרטים של ווילדר, ו"חמים וטעים" נבחר לסרט המצחיק של כל הזמנים.

"לעולם אל תשעמם אנשים", אמר פעם וויילדר, "ואם יש לך משהו חשוב לומר, עטוף זאת בשוקולד". זה, ככל הנראה, סוד ההצלחה של אחד הבמאים הגדולים של המאה החולפת, שהפך לאייקון תרבותי ואחד היוצרים המוערכים ביותר בהסטוריה. וויילדר השאיר אחריו אשה, אודרי, לה נישא בשנת 1949.