עבר את הגבול

זמני היקר בסיני התחלק בדיוק נדיר בין הערסל התאילנדי, מסעדת הגורמה של סולימאן, ושפת הים היפה בעולם. ישראלים נוספים הצטרפו למעגל השלווה מביאים אתם את בשורת העיתים, "פיגועים", "מלחמה", "בלגן". השמועות הקשות התמוססו בשמש המדבר

חיידק הנדודים דבק בי שוב והפעם הסימנים היו ברורים כשמש – סיני. החיידק הידידותי הזה לא מצא חן בעיני אף אחד, "מה השתגעת לנסוע לארץ אויב בזמן מלחמה?"; "לא תהייה בסדר בבית?", לא חיידקים ולא יער, לא מלחמה ולא סדר, בן לאדן לא יעצור אותי בדרך לסיני, אצלי זה כבר היה סגור, אני יורד. נקודה, סוף.