חיים שלמים בשבע דקות

אמיר קרן, מג"ד צנחנים ותיק, עומד בראש פרוייקט הנצחה ייחודי של חטיבת הצנחנים, במסגרתו מפיקים למשפחות החללים סרט בן שבע דקות על יקיריהן (הסרטים יוקרנו הערב ומחר בערוץ 10). בראיון ל-ynet מספר קרן על המחויבות, ההתרגשות והכאב

אמיר קרן, מג"ד צנחנים ותיק בן 63 וסבא לשבעה נכדים, עומד בראש פרוייקט הנצחה יוצא דופן, במסגרתו מפיקים סרט אישי עבור כל אחד מחללי חטיבת הצנחנים. הפרוייקט מתבצע במסגרת "העמותה למען מורשת הצנחנים", בה קרן מופקד על ההנצחה. עד היום הונצחו בסרטים כ-300 מבין 1,200 חללי חטיבת הצנחנים. אורכו של כל סרט עומד על שבע דקות, ומטרתו להביא את סיפורו של החלל. "זה בעצם קורות חיים בתמונות", מסביר קרן, "בכל סרט רואים בין 50 ל-70 תמונות. 70 אחוז מחללי הצנחנים נפלו במלחמת יום הכיפורים או לפניה, כך שסטילס זה כל מה שיש עבורם, אבל זה לא משנה אם זה סטילס או גם קטעי וידאו. אנחנו משתדלים להביא את הדמות של האדם במשך שבע הדקות של הסרט. אותי מעניינות קורות החיים שלהם: מהרגע שאמא החזיקה אותם בידיים ועד הרגע שנפלו".

 

- כיצד עלה הרעיון?

 

"אני מחובר למשפחות שכולות כבר שנים. ברור לי שאנחנו נגמור את החיים שלנו, אנחנו לקראת. בדור שלנו, שהיינו במלחמות, זכרנו כל שם. מה יהיה אם העם לא יזכור את הנופלים שלו? זה מה שיש. עשינו סרט על יצחק בן מנחם, אתה מכיר אותו? כולם קראו לו גוליבר. הוא נהרג במוצב כינרת במלחמת השחרור. אין אף אחד שלא מכיר את גוליבר, ואין קרובי משפחה. כל הדור שלנו מכיר, אבל הילדים לא. פתאום יש סרט והוא מפסיק להיות אנונימי. אנחנו עושים פעילויות גם בבתי ספר, והילדים לא לומדים על המלחמות החדשות. הם לומדים על הבסטיליה, אבל לא על המתלה ועל החווה הסינית. אתה מכיר את הקטע בשיר 'גבעת התחמושת' על איתן? יש קטע שבו הדובר נזכר איך ביקש מאיתן לעלות למעלה לחפות. אז אני מראה לילדים בבתי הספר את הסרט על איתן נווה, ממושב מולדת, ורואים את הבנאדם שמאחורי השיר. ההתרגשות היא בלתי רגילה ואני מודה שאין לי מספיק מילים לתאר אותה".

 

- למה סרטים?

 

"לפני שלוש שנים התחלתי להבין שהדור שלנו הולך להיגמר ושאנחנו צריכים באיזושהי צורה לזכור את המשפחות, ועם ספרים זה לא ילך – יש לי בארונות 200 ספרים על חללים, ואני לא נוגע בהם. המערכת כולה עוברת ל-DVD ולאינטרנט, והחוכמה שלנו היא להביא את הסיפור של הדמות במשך שבע דקות. זוכרים הרבה יותר מאשר ספר שקוראים שעתיים. עד סוף השנה אני מקווה שנעלה את החומרים לאינטרנט, ואז זה יהיה לעולמים. כל אחד יוכל לראות את מי שהוא ירצה, זו הנצחה בכמה דרגות מעל כל הנצחה שאני יכול להגדיר".

 

- איך הפרוייקט התחיל?

 

"גיבשנו רשימה בת 20 מפיקים, ונתנו להם לעשות סרטי דוגמה. את ארבעת המפיקים הסופיים בחרנו באמצעות שלושה כנסים גדולים, עם מאות משפחות, שבחרו את הסרטים שאהבו. זה היה מין מכרז מאולתר. היו כאלה שברחו כשהבינו שאנחנו לא יכולים לשלם לסרט יותר מ-1,200 דולר".

 

- איך מתבצע תהליך ההפקה? כמה זמן היא נמשכת?

 

"יש צוות של 20-25 אלמנות מלחמה, יחד עם חברים, שאוספים את החומר ממשפחות. המפיק מקבל את החומרים, עושה תסריט, התסריט מקבל את האישור של אודי הרמוני, המקצוען הקולנועי שלי. לאחר מכן התסריט מוקרא למשפחה, ולאחר קבלת האישור שלה, עושים את הסרט. כשהסרט מוכן, הוא עובר ועדה פנימית שלנו, שבסיומה הוא מגיע למשפחה. המשפחה יכולה להזמין כמה עותקים שהיא רוצה, תמורת תשלום סמלי. הסרטים מוקרנים באופן קבוע בגבעת התחמושת, בבית הצנחן, ויש גם עותקים בחדר הזיכרון של חטיבה 35 (חטיבת הצנחנים, נ.ש).

"מרגע שמשפחה מתקשרת אלינו, יכולים לעבור חודשיים עד שהסרט יהיה מוכן. התהליך יכול להתארך אם המשפחה רוצה כל מיני תיקונים, אבל גם יש מקרים בהם אנחנו מזדרזים. לפני חודש וחצי פנתה אלינו משפחה ואמרה שהם רוצים את הסרט מיד מפני שהאם חולה מאוד. התגייסנו למשימה, והפקנו את הסרט בתוך שבועיים. שבוע אחר כך היא נפטרה".

 

- כיצד הסרטים משפיעים על המשפחות?

 

"מה שקורה למשפחות זה דבר בלתי ייאמן. לעיתים מדובר במשפחות ששנים לא רצו להתעסק עם הנושא הזה. ישנם סיפורים מדהימים על משפחות עם בן יחיד, משפחות שאיבדו שני אחים או אב ובן – זה לא פשוט לשכנע משפחה לשתף פעולה בעשיית הסרט, והדינמיקה הזאת היא מאוד מעניינת, אבל לא ניתנת להבנה למי שלא קרובים לעניין. אתה נכנס למשפחה שאיבדה שני בנים, ואין להם יותר ילדים, ואתה מבקש את החומרים שישנם. אתה מקבל קלטות מהארון שלא נגעו בהן עשר שנים. אתה עושה למשפחה סרט, והיא מזמינה עשרות קלטות. אתה צריך להבין מה זה. הדרך היחידה להילחם בשכול היא להוציא את הדברים החוצה. להשאיר את זה בפנים זה עומס בלתי רגיל. הסרט הוא זה שעשה את השינוי. אישה אחת אמרה לי ששנים היא מנסה להסביר לנכד שלה מי היה דוד שלו. אחרי שבע דקות שהוא ראה את הסרט, הנכד הבין. זה הפיצוי הכי מרגש שיכול להיות. קשה להאמין מה הסרטים האלה עושים להורים ולאחים, אבל גם לנכדים ולבנים שהיו בני שנה כשאבא שלהם נהרג".

 

- הסרט עולה 1,200 דולר. מי משלם?

 

"לכל משפחה מגיע ממשרד הביטחון מענק הנצחה של 5,100 שקל. חצי ממשפחות הנופלים במדינת ישראל לא השתמשו במענק זה. אנחנו מנחים אותם כיצד לפעול, ומכיוון שעלות הסרט היא 6,000 שקל, מי שיכול מוסיף עוד כמה מאות שקלים. אחרת, אנחנו מוסיפים. הכספים שאנחנו מקבלים הם מכל מיני תרומות ומבצעים שאנחנו עושים. קורה שמשפחות מסוימות נותנות יותר כסף כדי לסבסד משפחות אחרות, או חברים ששמים 6,000 שקל ומבקשים לעשות סרט על חבר שלהם שנפל. אם יש מצוקה תקציבית, הקריטריון היחידי הוא גיל ההורים: 70 אחוז מחללי הצנחנים הם ממלחמת יום הכיפורים או קודם לכן. ההורים שלהם מאוד מבוגרים.

אנחנו עמותה אזרחית וכל שנה אנחנו פונים לאפוטרופוס הכללי לקבלת תמיכות, ומקבלים קדחת. אני בטוח שאם היינו עמותה חרדית, היינו יכולים לגמור בשנתיים את כל הסרטים. אני אומר את זה בכעס וברוגז, אבל אני יודע איך הכספים מתחלקים".

 

- המשפחות מגיעות אליכם, או שאתם פונים אליהן?

 

"בזמנו כתבנו למשפחות, אבל היום זה בעיקר חבר מביא חבר. יש מפגשים בין המשפחות בבית יד לבנים, או במקומות אחרים, ומשפחה שהפקנו עבורה סרט מספרת למשפחות האחרות".

 

- ומשפחות שהנופלים בקרבן אינם שייכים לחטיבת הצנחנים?

 

"יש פניות ממשפחות חללים מיחידות אחרות, שאנחנו עושים להן סרטים. בקיבוצים, למשל. בכל קיבוץ יש שלושה-ארבעה חללי צנחנים ואתה עושה להם סרטים, ואחר כך גם משפחות חללים מיחידות אחרות מבקשות סרט, ואתה עושה להן למרות שישנו עומס רב. אנחנו מחויבים לזה, זה בנפשנו".

 

- והעומס הרגשי שלך?

 

"מתוך עקרון אני לא רואה את הסרטים עם המשפחות - יש כאלה שרואים את הסרט 10 ו-15 פעם עד שהם נרגעים. אבל בוודאי שיש עומס רגשי, אני לא עשוי מפלדה. כשאתה תראה את הסרטים לא ירטבו לך העיניים? זה קורה לכולנו. מי שיגיד שהוא לא מתרגש הוא לא נורמלי".

 

הסרטים יוקרנו במהלך יום הזיכרון בערוץ 10: רצף השידור הראשון יהיה הערב, 15.4, משעה 20:00 עד 01:00, ומחר בין השעות 14:00 עד 16:00 ו-17:00 עד 18:15. משפחות חללי הצנחנים המעוניינות להנציח את יקיריהן יכולות לפנות לאמיר קרן במספר 530601-052