הר הגיבורים

רגע לפני שהארץ מתכסה כחול ולבן, רגע לפני שהזיקוקין יצבעו את השמים השחורים בצבעי הקשת, עולים משפחות ובודדים אל הר המנוחות, הר הגיבורים, לחבק את יקיריהם מול המצלמות.

בשבילם זה עוד יום.

עוד יום בתוך הסוף

החסר

המיטה הריקה

והגיטרה בנרתיק.

להיזכר בחיוך

בקול

בכעס

ובאהבה

האהבה הגדולה שהשאירו מאחור

 

הם סגרו את הרדיו כשהכריזו על מדינה חדשה

כי מחר יש עוד יום לחימה

עוד יום של איבוד חברים

עוד יום של שדות חדשים

וחשבו שנגמר,

חשבו שהצליחו,

האמינו בטוהר הנשק.

לא ידעו שבנשק אין טוהר

במלחמה אין מנצחים

ושלום

זאת רק מילה שהמציאו.