תקומה 8. חוק השבות, 1950

דת הציונות ומלחמתה בקנאים

ב – 5 ביולי 1950, למחרת יום השנה ה – 46 שנה למותו של הרצל, קיבלה הכנסת את חוק השבות. הוא נחשב לחוק ציוני ב- ה' הידיעה, ביטוי לדת הציונות, שבהשוואה לדתות יהודיות אחרות – האורתודוקסית, הקונסרבטיבית והרפורמית – ראתה את היהודים קודם כל כעם ולא כזרם רליגיוזי.

"אנחנו עם!" "Wir sind ein Volk!" לא התעייף הרצל מלהצהיר.

הקושי הגדול ביותר ביישום החוק היה הגדרת המושג 'יהודי'. האם לקבל את הגדרת ההלכה או להסתפק בהצהרת המועמד לעלייה שהוא כזה? בתיק רופאייזן (האח דניאל) בשאלת מעמדו של יהודי שהתנצר, נקבע שחוק השבות הוא חוק חילוני, הקובע שיהודי הוא מי שהיהודים רואים אותו ככזה. תחת השפעת החוגים האורתודוקסיים, סטו כאן השופטים מן הרוח החילונית של חוק השבות. כי אם ישראל היא מדינה דמוקרטית המבטיחה את חופש הדת, אי אפשר לבלו לדעת יהודי שנולד להורים יהודים ורוצה להיות יהודי. אפילו אפ בשלב מסויים של חייו היה לקתולי. הרי הקתוליות היא רק דת, שעה שהמושג 'יהודי' מצביע על השתייכות לאומית, ולא דתית דווקא, ברוח הדברים המצוטטים של הרצל.

בהמשך נדרש בית המשפט העליון לעניינו של קצין חיל הים שליט, שתבע שתינוקו שנולד בישראל מאם לא יהודייה, יירשם כיהודי על ידי משרד הפנים. הפעם, ברוב של חמישה נגד ארבעה, חייבו השופטים את משרד הפנים להיענות בחיוב לבקשה.

המפלגות הדתיות הקימו אז שערורייה, שמטרתה היתה לרוקן את חוק השבות מתוכנו הציוני – לאומי, והממשלה הציעה לתקן אותו כך, שיהודי הוא רק מי שנולד לאם יהודייה או התגייר לפי ההלכה האורתודוקסית. בסופו של דבר, לנוכח ביקורת נוקבת מצד חוגים חילוניים, הוחלט שחוק השבות יחול גם על בן זוג לא יהודי של עולה יהודי(ת), וגם על ילדיהם ונכדיהם. החמרה בהגדרות הייתה פוגעת קשות בעלייה לארץ של המוני יהודים, וגורמת להוקעת ישראל כמדינה גזענית. עם עלייתם ההמונית של יהודים מחבר העמים בשנות התשעים חידשו חוגים דתיים את ביקורתם על החוק, כפי שעלה לאחרונה מהצעתו של שר הפנים מש"ס, אלי ישי. כך קרה שחוק השבות, סוס המרוץ של הציונות, נחבל וסורס על ידי הקנאים הדתיים והפך לסוסה צולעת.

פתרון אפשרי? אולי הקמתה של רשות חילונית שתעניק תעודות של יהודי חילוני, לפי שיטת הקבלה של האזרחות האמריקנית למהגרים לארה"ב. ממילא אינני מעוניין שהנכד שלי יישא לאישה את נכדתו של הרב המפורסם מסאדא-גורה-פלוצק, שליט"א. וגם הנכד איננו מעוניין.