לא טבח ולא בטיח

מדוע עומדת ג'נין להיכנס לרשימת ה"נכבות", לצד דיר-יאסין, קיביה וכפר קאנה? הנה העובדות, ואותן צריך להשמיע בלי למצמץ, תחת הכותרת "לא טבח ולא בטיח"

מדוע ישראל הרשמית נשמעת מתנצלת על האירועים האחרונים במחנה הפליטים בג'נין? מדוע אין היא תוקפת בחמת זעם את הפלסטינים ואת הצביעות של התקשורת הזרה? מדוע עומדת ג'נין להיכנס לרשימת ה"נכבות" הכוללות את דיר יאסין, קיביה וכפר קאנה? הנה העובדות, ואותן צריך להשמיע, בלי למצמץ תחת הכותרת "לא טבח ולא בטיח":

1. ג'נין הייתה יצרנית המחבלים המתאבדים הגדולה ביותר בגדה המערבית.

2. ג'נין הייתה מעבדת חגורות הנפץ הגדולה ביותר בעולם. הועסקו בה גם נערים.

3. ג'נין התעלמה מאזהרות ישראל לשים קץ למגיפת הטרור שפשתה בה.

4. ג'נין התעלמה מבקשות צה"ל לפנות את המחנה מאזרחים לפני ההשתלטות עליו.

5. ג'נין אפשרה למחבלים הפלסטינים להשתמש בנשיהם ובילדיהם כמגן אנושי על מנת שבבוא הזמן (והנה הוא הגיע) יאשימו את ישראל במעשי טבח.

6. ג'נין מלכדה בתים ואנשים כדי שאלה יפוצצו את עצמם על חיילים.

7. ג'נין ביקשה להפוך את עצמה למורשת קרב פלסטינית ולשם כך הייתה מוכנה להקריב את תושביה.

8. בג'נין חירפו חיילים את נפשם כדי שלא לפגוע באזרחים.

9. בג'נין מלכדו אפילו את גופות המתים.

01. ג'נין הייתה תחת שלטונו של ערפאת מאז 1995 ודבר לא נעשה כדי לשפר בה את תנאי החיים של תושביה. להיפך, מן היום הראשון הוא הפך את המחנה למפלצת של טרור.

כדי להקטין את עוצמת ה"עליהום" על ישראל, מציינים דוברים ישראלים את העובדה כי באותה ג'נין נהרגו 23 חיילים ישראלים. עובדה זו הפכה לטיעון המרכזי בהדיפת הביקורת של ירושלים נגד העולם הערבי-מערבי. נוצר אף הרושם שחשבון דמים זה העלה בקרב הדוברים אנחות רווחה רבות. אולם בעיני כותב טור זה צריך מותם של כ"ג המילואימניקים להוות אצבע מאשימה המופנה כלפי ממשלת ישראל, שעבור פיסת יחסי ציבור בינלאומית הקריבה כה רבים מחייליה. את ג'נין צריך היה להפציץ מן האוויר כשם שעשו האמריקנים בטורה-בורה שבאפגניסטן, ולעזאזל דעת הקהל בקופנהגן. איפה היה האפאצ'י כאשר באמת היו זקוקים לו?

בסופו של שבוע הקרבות נותרנו עם עשרות הרוגים, עם ריח הגופות הפלסטיניות ועם הסירחון התקשורתי.

 

ד"ר שאול צדקא, מרצה לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר-אילן