הצבת מכונת וידיאומט – ללא היתר בנייה

בית משפט השלום בת"א קבע כי יש להבחין בין הסככה - לה דרוש היתר בנייה לבין המתקן – שאיננו זקוק להיתר

התקנת מכשיר וידיאומט לא מצריכה היתר בנייה. כך קבע לאחרונה בית-משפט השלום בת"א. החלטת בית-המשפט ניתנה לאחר שחנות מ.ר.ג מת"א ביקשה לבטל צו הריסה מנהלי שהוצא למכשיר להשאלת קלטות וידיאו שהוצא על-ידי עיריית ת"א.

מדובר בהחלטה ראשונה וייחודית בסוגייה שטרם נדונה, היות ועד עתה לא ביקשה העירייה להרוס מכשירים דומים. מדובר במכשיר שהוא למעשה מעין ארון מתכת גדול ומעליו סככה המחוברת חיבור של קבע לקרקע.

טענתה העיקרית של חנות מ.ר.ג (המבקשת) היתה כי המכשיר להשאלת סרטי וידיאו לא מהווה בניין" כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, ולפיכך אין הצבתו טעונה היתר בנייה. עוד נטען כי למכשיר זה, בדומה לעשרות מכשירים אחרים המוצבים בכל רחבי גוש דן, לא נתבקשו על ידי הרשויות היתרי בנייה. החברה טענה כי המכשיר מוצב בשטח פרטי, ניתן לפירוק ולפיכך אינו דורש מתן היתר בנייה.

בפסיקתו קבע בית-המשפט קבע כי יש להבחין בין הסככה לבין המתקן לצורך מתן היתר בנייה. לעניין הסככה קבע בית-המשפט, כי מאחר והסככה מחוברת חיבור של קבע לקרקע הרי שהיא מהווה מבנה, בדומה לפרגולה, ולכן בנייתה דורשת היתר בהתאם לחוק התכנון והבנייה. מאחר שלא ניתן היתר כאמור, צו ההריסה המנהלי לגבי הסככה יעמוד בתוקף.

לעניין המתקן עצמו, בית-המשפט עמד על הבעיה לפיה קשה ליצור אבחנה במקרים גבוליים בין מתקן המהווה בניין לבין מתקן שאינו בגדר בניין, כגון ארגז עץ.

לדברי עו"ד יחיאל שמיר, מומחה בדיני תכנון ובנייה, בית-המשפט בחן את הפסיקה על מנת לקבוע האם במקרה הנוכחי מדובר בבניין או לא. בין היתר בחן בית-המשפט האם המתקן נייד או מחובר חיבור של קבע, האם הוא מוצב לתקופה קצרה או ארוכה והאם קיימת סכנה לציבור באם יתמוטט.

לאחר בחינת מכלול השיקולים והפעלת מבחן השכל הישר וההיגיון הבריא, התקבלה המסקנה שאין המתקן מהווה מבנה או בניין ואין מקום להוצאת צו הריסה מנהלי. בנוסף קבע בית-המשפט, כי כל מסקנה אחרת עלולה היתה להביא לתוצאות אבסורדיות באופן שיידרש היתר בנייה לכל מכשיר המספק שירותים לציבור, כמו מכונות שתייה, סנדויצ'ים וכספומטים.