סינמטק תל אביב נעתר לתכתיב של הבמאי השוודי פטר טרוביורנסון, שתבע מהנהלת פסטיבל דוקאביב לגנות במהלך הפסטיבל את ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, כתנאי להקרנת סרטו "הנאהבים מסן פרננדו", שהוזמן לפסטיבל.
על הקרנת סרטו התיעודי של טרוביורנסון – המתעד סיפור אהבה בניקרגואה – הוחלט עוד בטרם החל מבצע "חומת מגן". במהלך המבצע התקבל בהנהלת הפסטיבל מכתב אולטימטום מהבמאי השוודי, בו דרש מהנהלת הסינמטק להקריא גינוי לראש הממשלה ולפעולות צה"ל בשטחים לפני כל הקרנה של סרטו – ולא, יאסור את הקרנת הסרט במסגרת הפסטיבל.
הנהלת פסטיבל דוקאביב, שהסרט כבר היה בידה ומוכן להקרנה, החליטה להיענות לדרישתו של הבמאי, וביום שבת הקריאה המפיקה בפועל של הפסטיבל את דברי הגינוי של הבמאי לראש הממשלה שרון מעל במת הפסטיבל, מול צופים רבים שחלקם נראו המומים למדי.
"אריאל שרון – חזור לשפיות"
"אנו מקווים שמר שרון יחזור לשפיות", קראה מפיקת הפסטיבל את דברי יוצרי הסרט לפני ההקרנה, "ינהל משא ומתן לשלום, ויכיר במר ערפאת כנשיא הפלסטינים". באולם נכחו, בשעת ההקראה, גם שולמית אלוני והזמר דני סנדרסון, שהביע מאוחר יותר מורת רוח. "לטעמי היה עדיף אם הוא לא היה שולח את הסרט", אמר סנדרסון. "זה היה פשוט מיותר. אם אתה רוצה למחות, אז אל תקרין את הסרט, אבל ככה זה לא לפה ולא לשם. הבמאי הזה הוא פשוט נקניק. במאי שמתנקנק".
צופים נוספים יצאו מההקרנה במורת רוח. "אם זה היה כתוב בתכניה לא הייתי בא", אמר עורך הדין אמנון מרכוס. "זה הופך את כל הפסטיבל לפוליטי, וזאת פשוט חוצפה. מה הקשר לפוליטיקה כאן בסרט על אהבה? אנשי הסינמטק גם הסבירו לנו שהקראת המכתב היא התניה של הבמאי. איזה מין דבר זה? שיעיפו אותו מהפסטיבל. אני באתי לסרט לא לעצרת פוליטית".
בימים הקרובים מתכוון עו"ד מרכוס להעביר פנייה לספונסרים ולתומכי הפסטיבל ולדרוש הבהרות לעגמת הנפש שנגרמה לו. בין הגופים המממנים של הפסטיבל, אגב, ניתן למצוא גורמים ממשלתיים, בהם המשרד לקליטת עלייה, מפעל הפיס, עיריית תל אביב, הקרן החדשה לטלוויזיה ועוד.
"יש לבמאי זכות להקרין את סרטיו"
בהנהלת פסטיבל דוקאביב אישרו כי העדיפו לקבל את דרישתו של הבמאי השוודי ולהקריא את מכתב הגינוי לראש הממשלה מעל הבמה. ההנהלה הדגישה, עם זאת, כי מדובר בעמדתו של הבמאי ולא בעמדה רשמית של הפסטיבל או סינמטק תל-אביב. "התחייבנו בפני הבמאי שנביע את עמדתו", אמרה אילנה צור, מנהלת הפסטיבל. "עמדה בפנינו האפשרות לא להקריא את המכתב ולא להקרין את הסרט. מי שלא מסכים לעמדה לא היה חייב לראות את הסרט. לבמאי יש זכות להציג את הסרטים שלו, את ההסכמות להקרנה קיבלנו הרבה לפני מבצע חומת מגן, הוא ראה מה קורה כאן והיתה לו מחשבה שניה, והוא ביקש להקריא את המכתב".
- לא היה מתבקש להימנע מהקרנת הסרט?
"יכולנו להחליט לא להקרין את הסרט והחלטנו להקרין. סרטים דוקומנטריים בדרך כל מזדהים עם זכויות אדם וסבל אנושי, ולא מפתיע אותי, לאור הכיסוי שישראל מקבלת, שלא יודעים מה קורה כאן באמת ויש נטיה להזדהות עם הצד השני. זכותו של הבמאי לחשוב, וזכותנו להחליט לתת לקהל אופציה לעזוב ולא לראות".