לכבוד מר רוני מילוא

מר רוני מילוא מציע תגובה ישראלית הולמת להצעות החרם על מוצרים ישראלים באירופה. יש לו כנראה תשובה - גם לנו, עבורו

תגיד, הכל בסדר? אם אני שומע נכון, משרת השגריר בוושינגטון סגורה פחות או יותר. אז מה העניין, משעמם? אני יכול להבין שכמיהה בלתי נשלטת לייצר כותרות בעיתון זה משהו שנולדים אתו. אם לא נולדים, בטח אפשר ללמוד. שאם לא כך, הרי היינו מפסידים עשרות מדינאים דגולים ופוליטיקאים מוכשרים.

ודוגמה טובה לכך אפשר למצוא בפנייתך הנרגשת לממשלת ישראל, שלא לרכוש עוד מכוניות מתוצרת אירופה, אלא לבחור דווקא ברכב מתוצרת אמריקנית או יפנית. וגם ההסבר כי מדובר ב"תגובה ישראלית הולמת" לחרם על מוצרים ישראלים באירופה, היא מלאכת מחשבת של ממש. כך אגב גם הנחת היסוד כי "אם ישראל תעדיף לקנות מוצרים בארה"ב, אירופה תינזק". ברור, שהרי 2,000-1,000 מכוניות בממוצע בשנה, הן לכל היותר יום עבודה מקוצר באחד ממפעלי ההרכבה.

אתה יודע מה, אני חחיב לומר כי אני אפילו מעט נרגש. בעיקר מדאגתך הכנה לכבוד הנשיא בוש, שהיה "כל-כך בסדר עם ישראל". קשה, ממש נדיר למצוא בימים אלה פרגון כה מחמם לב לתמיכה פוליטית במהלכים צבאיים ומדיניים. כמעט הזלתי דמעה.

אלא שהדברים אינם כה פשוטים, אתה יודע. ראשית, הניסיון להבהיר כי לא קראת ל"חרם" של ממש, אלא ל"העדפה" צרכנית, לא עובד כל-כך. זה נשמע אחרת כאשר זה מגיע מבעל אינטרס כלכלי מובהק, ושונה לחלוטין כאשר מדובר בנבחר ציבור. קריאתך נופלת הרי על אוזניים כרויות בעם ישראל, המצוי בתקופה קשה. עם חרד לביטחון, לפרנסה, אפילו לחינוך, לבריאות. עם שאכן נעלב עד עמקי נשמתו מהביקורת שמטיחים בו חבריו לשעבר.

והנה אתה ממליץ לממשלה, אך למעשה מדבר אל העם. הנה אתה מוצא חשיבות בהעמקת הקרע, מותח עוד יותר עצבים שעומדים לפקוע. מכריז על אירופה חרם צרכני.

וזה עוד לפני שאתה בודק במה דברים אמורים. לפני שאתה נותן לעצמך דין וחשבון, מבלי שהקדשת לכך אפילו רגע אחד של דיון רציני, בינך ובין עצמך. שהרי אין לי ספק כי אדם חושב חייב היה לגלות את הסדקים ברעיון הלויאליות, או שמא נאמר חרם מוסווה. למשל, אותה הצעה לוותר על "וולוו שוודית" כרכב שרים לטובת מכוניות אמריקניות "כמו לחברי הכנסת". הידעת מר מילוא על מטריית בעלות פורד על וולוו? האם יהיו אנשי פורד מאושרים מהפסקת השימוש במכוניות השוודיות, לטובת נניח מכוניות מתוצרת קרייזלר המתחרים?

ואם כבר קרייזלר, האם לקחת בחשבון כי יצרן הענק הזה קשור באופן הרמטי לאירופים, העונים לשם דיימלר וממוקמים בלב השנאה לישראל, גרמניה? ובאותה הזדמנות נוותר כמובן גם על מיצובישי ה"יפנית-לגיטימית", המחוברת בטבורה לאותו קונצרן עצמו. ומה בדבר יפנית "שמותר לרכוש" כמו ניסאן למשל? רנו הצרפתית, זו העמוסה בגילויי אנטישמיות וקוראת את ישראל לסדר, היא הרי בעלת הבית. ויש עוד רבות, לידיעתך.

אבל בינינו זה כמעט ולא חשוב, ורק אמור להעניק לך מעט חומר למחשבה עליה דילגת בריצה האופיינית אחר הכותרת. כי עוד לא סיפרתי על מכלולים אירופאים במכוניות אמריקניות ויפניות, לא נכנסתי לשיתופי פעולה מסוגים שונים וכלל לא דיברתי על בטיחות למשל. תחום בו האירופאים המוחרמים, מתגלים כעדיפים לעיתים קרובות על יצרנים בארצות תומכות ישראל. לא שוחחנו עוד על גישתם של היפנים לסכסוך, לא הגענו לחישובים פיננסיים, שהרי כסף אינו משחק כאן תפקיד – הלא כן?

בקיצור, עשה לכולנו טובה ונסה למלא תפקידך כראוי. אין הרי ספק כי תפקיד השגריר בוושינגטון מתאים לך, בעיקר היום, לאחר הפגנת התמיכה העזה בנשיא בוש. אתה עוד תראה, אנשי דטרויט ידועים בהכנסת אורחים יוצאת דופן.