שלך שלי ושלי - שלך

הצלחתם של נאפסטר ותואמיה הוכיחה את הפוטנציאל העצום הגלום בטכנולוגיית שיתוף הקבצים. במקום להוריד קובץ משרת מרכזי באיטיות של צב, אפשר להוריד אותו ישירות מהמחשב של גולש אחר. התוצאה: חיסכון במשאבים, פחות עומס על הרשת, וקצב הורדה מהיר יותר

שלוש שנים אחרי הצלחתה המטאורית של תוכנת שיתוף הקבצים נאפסטר, ושש שנים לאחר שהוצגה לראשונה תוכנת המסרים המידיים ICQ, יש סימנים המעידים על כך שהטכנולוגיה שבבסיס התוכנות הללו - שצמחו מלמטה כמענה לצורכי הגולשים - חודרת גם אל לב תעשיית המחשוב השמרנית.

נאפסטר ו-ICQ חייבות את הפופולריות שלהן בעיקר לטכנולוגיית עמית לעמית (Peer to Peer, או P2P בקיצור). טכנולוגיה זו מאפשרת לכל מחשב ברשת לבצע משימות מיחשוב, שבאופן מסורתי בוצעו על-ידי שרתים. זאת, בניגוד למודל המסורתי של מחשב לקוח/שרת, שמלווה את עולם המחשבים ב-20 השנים האחרונות.

למה הכוונה? מאות מיליוני מחשבים אישיים מחוברים כיום לרשת, רבים מהם הם מכונות חישוב רבות-עוצמה עם מעבד פנטיום 3 או פנטיום 4. עם זאת, על-פי ההערכות, כל מחשב אישי מנצל בכל רגע נתון רק 13% עד 18% בממוצע מכוח העיבוד שלו. מדוע? מפני שרוב משימות התקשורת ברשת מבוצעות על-ידי שרתים ולא על-ידי מחשבים אישיים.

 

צעד קדימה, שניים אחורה

 

כיצד ניתן לנצל טוב יותר את כוח המיחשוב הגדול הזה, שנמצא במחשבו של כל משתמש? כאן נכנסת לתמונה טכנולוגיית P2P. הפוטנציאל שלה חורג מעבר להורדת קבצים חינם. למעשה, האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות. עובדים יכולים לנצל את מחשביהם האישיים כדי לעבוד במשותף על מסמך וורד; גולשים יכולים לפנות מקום פנוי בדיסק הקשיח שלהם לטובת גולשים אחרים, או לטובת תוכנות שמבצעות ניסויים מדעיים.

אך על-אף היתרונות הברורים שנובעים ממנה, חברות המחשבים והאינטרנט הגדולות מאמצות את טכנולוגיית ה-P2P באיטיות ובהססנות גדולה. צעד אחד קדימה ושניים אחורה.

יש לכך כמה סיבות. למשל, על-אף הפופולריות של נאפסטר, הכנסות החברה מתוכנת שיתוף הקבצים (שנסגרה ביולי 2001 בצו של בית-משפט) היו זעומות. מנהלי החברה לא ידעו לתרגם את הצלחת התוכנה להכנסות ולרווחים.

עשרות התוכנות שקמו לרשת את נאפסטר הן משוכללות יותר מאב-הטיפוס, והן מאפשרות למשתמשים להוריד סרטי קולנוע חדשים, שירים, משחקים ושלל יצירות אחרות, שמוגנות בחוקי זכויות היוצרים.

עם זאת, נראה כי גם המובילות שבהן - קאזה, מורפיאוס וגרוקסטר - אינן יודעות כיצד לתרגם את הפופולריות העצומה שלהן להכנסות.

החברות הללו נמצאות במילכוד: הן יודעות שאם ינסו לגבות דמי מנוי עבור השימוש בתוכנות שלהן, יאבד קסמן בעיני רבים מהמשתמשים, שיותר מכל רוצים להוריד שירים בחינם מבלי שישלמו עבורם ולו אגורה שחוקה.

בעקבות קשיים אלה, מרבית חברות ה-P2P שלא נרכשו על-ידי תאגידים במהלך תור הזהב של

הדוט-קום, הפנו את מאמציהן אל המגזר העסקי. זאת, לאחר שהגיעו למסקנה כי גביית תשלום ממשתמשים ביתיים עבור שימוש בתוכנות שיתוף-קבצים או תוכנות מסרים מידיים היא משימה מורכבת למדי.

הפוטנציאל העסקי הגלום ב-P2P הוא עצום. מחקרים מראים, כי מחשבים אישיים בארגון אינם פעילים 75 אחוז מהזמן. חברות עשויות לאמץ את הטכנולוגיה כדי לחסוך עלויות ולהפיק את המירב מכוח המיחשוב הקיים בחברה ובאינטרנט.

טכנולוגיית P2P פועלת במספר אופנים: שיתוף קבצים וחיפוש, יישומים שיתופיים שמאפשרים לשני עובדים או יותר לעבוד ביחד על מסמך או תוכנה - ומודל המחשוב המבוזר.

קחו לדוגמא את אינטל. בתאגיד פועלת רשת P2P בשם NETBATCH, שפרושה על-פני 25 ערים ברחבי העולם וכוללת 10,000 מחשבים. לאחר שהעובדים הולכים הביתה, פועלים המחשבים האלה ביחד כדי לפתור חישובים מורכבים הכרוכים בייצור מעבדים. העובדה ש-NETBATCH מבצעת משימות עיבוד מורכבות, איפשרה לאינטל להצטייד במחשבים פחות חזקים ולנצל טוב יותר את המחשבים הקיימים - מהלך שחסך לחברה, על-פי פירסומים שונים, מאות מיליוני דולרים.

באמצעות P2P, תאגיד בין-לאומי עם מאות סניפים ברחבי העולם יכול ליצור רשת מבוזרת, שכל משתמשיה הם חברים שווי זכויות. כך, למשל, אם משתמש ברשת מבקש לעיין בקובץ וורד מסוים או להתחבר לשרת הדואר הארגוני - הוא יוכל לעשות זאת מכל סניף שהוא.

 

כל גולש - חוקר-חלל

 

על-פי מודל המחשוב המבוזר, מחולק פרוייקט מיחשוב גדול למשימות קטנות, שמופצות למחשבים אישיים ברשת. כאשר כל מחשב אישי מסיים לבצע את המשימה שהוטלה עליו, נשלחת המשימה המוכנה בחזרה לשרת מרכזי לשם ניתוח.

הדוגמה המפורסמת ביותר לכך היא פרוייקט המחשוב המבוזר SETI@HOME. יותר מ-3.5 מיליון גולשים מ-226 מדינות (ובהם כ-8,600 גולשים מישראל) כבר נידבו את המחשבים האישיים שלהם לטובת הפרוייקט, שנועד לנתח אותות שהתקבלו מהחלל החיצון במטרה לאתר חיים בכוכבים אחרים.

כל משתתף בניסוי מוריד תוכנה המתפקדת כמו שומר-מסך (פועלת רק כאשר המחשב דלוק אך אינו בשימוש) ומנתחת אותות שהתקבלו מהחלל. עם ביצוע המשימה, הנתונים נשלחים בחזרה לשרת המרכזי, ומתקבלים נתונים נוספים.

הפופולריות של הפרוייקט הזה הביאה חברות נוספות לאמץ את מודל המיחשוב המבוזר. בינואר השיקה חברת UD פרוייקט במימון החברות אינטל ומייקרוסופט, שנועד לסייע לחוקרי אוניברסיטת אוקספורד לפתח תרופות חדשות נגד אנתרקס.

בחודש שעבר הודיעו החוקרים, כי עשרות-אלפי המחשבים האישיים שנודבו לפרוייקט סייעו להשלים אותו בתוך 24 ימים בלבד. לשם השוואה, אם החוקרים היו משתמשים בשרתי מחשב לביצוע המשימה - היו חולפות שנים רבות עד שהפרוייקט היה נשלם.

לאחרונה השיקה UD את פלטפורמת המחשוב המבוזר מטא-פרוססור, שמאפשרת לחברות לרתום את כל המחשבים האישיים שברשותן לטובת פרוייקטים מחקריים, ובכך לחסוך בעלויות ולהשיג יתרון על-פני חברות מתחרות. ההערכה היא שחברות תרופות וביוטכנולוגיה יבחרו בשנים הקרובות להשתתף בפרוייקטים של מחשוב מבוזר, כדי לחסוך בהוצאות בתחום המחקר והפיתוח.

 

ליהנות מהחיבור של השכן

 

חברת אקאמאי עוסקת בהפצת תכנים ושירותים באינטרנט על-פי קירבתם אל הגולש. כך, למשל, במקום שגולש ישראלי יוריד דף אינטרנט משרת שנמצא בהוואי (ויבזבז לשם-כך דקות ארוכות), הוא יכול להוריד את אותו דף משרת של אקאמאי הממוקם בישראל, בפשטות ובמהירות.

אחת המגמות החמות כיום בתחום ה-P2P משלבת בין הטכנולוגיה של אקאמאי למודל המחשוב המבוזר בנוסח חברת UD. שילוב כזה עשוי להביא לכך, שגולש שרוצה להתחבר לאתר סי-אן-אן ממקום עבודתו, יוכל להוריד את דף השער של האתר מהמחשב של חברו לעבודה - שצפה בו רק לפני כמה רגעים. מחשבו של הגולש יוריד משרת האינטרנט של סי-אן-אן רק את הכותרות שהשתנו בינתיים. היתרון: העובדה שהמחשבים האישיים מדברים ישירות זה עם זה, חוסכת עומס על רשת האינטרנט.

חברה שמיישמת טכנולוגיה דומה היא קונטיקי, שהשיקה בתחילת השנה תוכנה שמשתמשת ברוחב הפס הבלתי-מנוצל של מחשבים המחוברים לאינטרנט. עובד באירגון שאינו נהנה מפס-רחב, המבקש לצפות בסרט וידאו - אינו חייב להוריד אותו משרת כלשהו בחול ולבזבז על-כך זמן רב. המערכת תמצא עבורו מחשב קרוב שכבר הוריד את הסרט הזה, כך שניתן יהיה להעתיק את הסרט ממנו. זאת, בתנאי שגם המחשב השני מצוייד בתוכנת קונטיקי. התוצאה: חסכון בצריכת רוחב-פס ושיפור משמעותי במהירות הגלישה.

עם זאת, בניגוד לתוכנת נאפסטר, המשתמשים בתוכנת קונטיקי אינם יכולים להעלות קבצים לרשת אלא רק להוריד אותם.

ספקי התכנים והשירותים לרשת של קונטיקי הם אינם גולשים, אלא גופים גדולים - ובהם סוני, פאלם, סוכנות הידיעות אי-פי, אתר המכירות אי-ביי ואתר AMESPOT.COMG.

כך, למשל, כאשר גולש מוריד ומפעיל את התוכנה של קונטיקי, הוא יכול לצפות דרכה בדיווח חדשות עדכני בווידאו של אי-פי, בקדימון לסרט שר הטבעות, להוריד תוכנות ועדכונים לתוכנת האנטי-וירוס או לשמוע שיר של שינייד אוקונור.

משתמש שאינו נהנה מפס-רחב יוריד את הקבצים האלה ממחשבים של משתמשי קונטיקי שנמצאים סמוך אליו מבחינה גיאוגרפית, ושכבר הורידו אותם. רק במקרה שהקובץ המבוקש לא הורד קודם לכן על-ידי משתמשים אחרים, ייאלץ המשתמש להוריד את הקובץ משרת האינטרנט של ספק התכנים. אולם קונטיקי מעריכה, שכבר כיום 95% מהתכנים ברשת P2P שלה מורדים דרך 50 אלף המחשבים האישיים שבהם מותקנת התוכנה - ולא דרך שרתי אינטרנט.

בקונטיקי מקווים שחברות ישתמשו בטכנולוגיה שלה כדי לאפשר ללקוחות או לעובדים להתחבר לתכני פס-רחב באיכות גבוהה. כך, למשל, יוכל ספק אינטרנט לאפשר ללקוחותיו ליהנות מווידאו-קליפ או ממשחק מחשב - ובמקביל, יוכל אירגון כלשהו לאפשר לעובדיו לצפות בסרטון הדרכה כבד בקצב מהיר.

בקונטיקי מאמינים, שבעתיד ניתן יהיה להשתמש בתוכנה שלהם גם כדי לצפות בסרטי קולנוע במסך מלא או במופעים, שחלקם יוצעו עבור תשלום.

חברה נוספת שפועלת בתחום ה-P2P היא EMIKOLO, חברה ישראלית שנוסדה לפני כשנתיים. החברה מעסיקה 21 עובדים, שרובם נמצאים במרכז הפיתוח והמחקר ברחובות.

המוצר העיקרי של EMIKOLO היא טכנולוגיה מבוססת ג'אווה, שמותקנת במחשבי החברה ומאפשרת ליצור העתקים וירטואליים מקומיים של כל יישום הפועל ברשת הארגונית. הטכנולוגיה הזו מאפשרת לחברות שמחזיקות בהרבה סניפים קטנים לחסוך בשרתים וביישומים יקרים עבור כל אחד מהסניפים - מבלי לפגוע במבחר היישומים העומדים לרשות הסניפים הללו.

למה הכוונה? כיום, ככל שסניף של חברה מסויימת מרוחק ממטה החברה - כך העובדים נהנים מפחות תשתיות של האירגון. כך, למשל, עובדים מרוחקים אינם מחוברים לעתים במשך 24 שעות ביממה לתוכנת הדואר של האירגון, אלא נעזרים בשרת דואר מקומי, מכיוון שהחברה מבקשת לחסוך בהוצאות. KOLOI ב-EM מאפשרת ליצור העתק וירטואלי של תוכנת הדואר, הפועל על-גבי תוכנה דמויית-דפדפן של החברה. היתרון: העובדים המרוחקים נהנים מאותם יישומים שמהם נהנים עובדי המטה, מבלי להעמיס על החיבור של האירגון לאינטרנט.

בעידן הגלובליזציה, 60% מעובדי תאגידים עובדים בסניפים הממוקמים הרחק מהנהלת החברה, מסביר דיוויד באטלר, מנכל EMIKOLO. "אנחנו מספקים להם פתרון טכנולוגי כולל וייחודי, שמאפשר להם לא להיות משתמשי מחשב סוג ב'", הוא אומר.

הטכנולוגיה של EMIKOLO תושק רשמית לקראת סוף 2002. בחברה טוענים כי שישה לקוחות, כולם נמנים על רשימת 500 החברות הגדולות של מגזין פורצ'ן, כבר מנסים את הטכנולוגיה בשלב הבטא. על-אף שאין לחברה תחזית ברורה לגבי המועד שבו תחל להפיק רווחים - באטלר נשמע אופטימי: "לא נפגענו מהמשבר בענף האינטרנט ואנשים ממשיכים להשקיע בנו גם כיום. אם לחברה יש מוצר בעל ערך שאנשים צריכים - מימון לא יהווה בעיה". משה ריינס, נשיא החברה ואחד ממייסדיה, מסכים: "אנחנו מסבירים לתאגידים, שאם הם לא ירכשו את הטכנולוגיה שלנו, הם ישלמו יותר. והם מקשיבים."

 

סוכנות-ביון פרטית

 

חברת OPENCOLA, שנבחרה לאחת מ-25 החברות המבטיחות של המגזין פורצ'ן לשנת 2001, תתחיל בקרוב לערוך ניסויים במנוע חיפוש שמבוסס על - P2P מנוע שנועד להוות פתרון חלופי למנועי החיפוש הקיימים.

בניגוד למנועי החיפוש הרגילים - שבהם ניתן לחפש אחר פריט מידע ספציפי - תוכנת החיפוש של OPENCOLA, תאפשר למשתמש להגדיר תחום שמעניין אותו, ולהשאיר את העבודה הקשה לתוכנה: התוכנה תסרוק במחשביהם של כל המשתמשים האחרים ב-OPENCOLA אחר פריטי מידע מתאימים.

כך זה פועל: הגולש מוריד את תוכנת OPENCOLA FOLDERS, שמציבה תיקייה על-גבי שולחן העבודה שלו. כעת נניח שהוא מחפש מידע על דגי-חרב. הגולש מקיש דג-חרב במנוע חיפוש רגיל, ועל-המסך מופיע בליל של אפשרויות: מידע על חברות מסחריות בשם דג-חרב, דף הבית של הסרט שם קוד: דג-חרב, ואיפשהו מסתתר גם מידע על הדג עצמו. המשתמש מוצא את הדף שבו הוא מעוניין, וגורר את כתובתו מהדפדפן אל התיקייה של OPENCOLA. התוכנה תבדוק את הדף שסימן המשתמש, ותבין שהוא מעוניין במידע על דג-החרב ולא על חברות מסחריות שעונות לשם הזה. מעתה תסרוק התוכנה אחר מידע על דגי-חרב במחשבים של כל המשתמשים האחרים ב-OPENCOLA. וברגע שתגלה מידע מתאים - היא תציע אותו למשתמש.

שלא כמו מנועי חיפוש רגילים, OPENCOLA FOLDERS היא רשת חיפוש חיה, של סוכנים אוטונומיים, שממשיכים כל הזמן לסרוק את הרשת ולשלוח תוצאות למחשב האישי של המשתמש - אלא אם כן הוא מורה להם לחדול מכך. אם הגולש אינו מרוצה מתוצאות החיפוש, הוא יכול להגדיר באופן מדוייק יותר מה הוא מחפש, כך שסוכני התוכנה יידעו להבא להביא לו רק את המידע הרצוי.

 

ליצור ביחד

 

אחת מחברות ה-P2P שמעוררות את העניין הרב ביותר בשוק היא GROOVE, שנוסדה על-ידי ריי אוזי - מי שפיתח לפני 10 שנים את תוכנת GROOVE .LOTUS NOTES, ערכת כלי התוכנה שפיתחה החברה, מאפשרת למתכנתים, אמנים, חוקרים, רופאים או גולשים בעלי עניין משותף, לשתף פעולה בתחומים כגון תיכנות, מדע, אמנות, כתיבת ספר, שרטוט אנימציה, פיתוח תרופה חדשה או עיצוב אתר אינטרנט. והכל בזמן אמת.

התוכנה מאפשרת למשתמשים ליצור איזורים וירטואליים משותפים הקרויים חללים, ולשמור בהם קישורים, דיונים, קבצים ועוד. המידע המשותף מאוחסן במחשבים האישיים של כל השותפים לחלל מסויים.

כל שותף בחלל כזה יכול לצפות בשינויים שמבצעים האחרים בזמן אמת, ולדון עימם באמצעות מסרים מיידיים, קבוצות דיון וצ'ט. כאשר מישהו מוסיף מידע חדש לחלל המשותף, השינוי נראה מייד על מסכיהם של כל השותפים האחרים.

הדרך היחידה שבה משתמש יכול לגשת לחלל-עבודה הוא אם החברים האחרים באותו חלל יזמינו אותו ויאמתו את זהותו. לאחר שמשתמש מתחבר, נוכחותו תהיה גלויה לשאר החברים.

התוכנה מאפשרת לחסוך בזמן. כך, למשל, אנשי עסקים הנמצאים בדרכים יכולים ליהנות מתוכנת GROOVE המותקנת במחשבי כף-היד שלהם, כדי לעבוד מהדרך על מסמך וורד יחד עם משתמשים אחרים הפעילים ברשת הארגונית.

GROOVE חתמה על הסכמים לשיתוף פעולה עם כ-150 חברות. המשמעותי שבהם הוא ההסכם עם מייקרוסופט, שהשקיעה בה 51 מיליון דולר. מייקרוסופט מעוניינת לשלב את הטכנולוגיה של גרוב בתוכנת המסרים המיידיים מסנג'ר, הכלולה במערכת ההפעלה חלונות XP.