אפשר להירגע, לכולם רע

עם סיום שוק הטלוויזיה "מיפ", מסבירים הנציגים הישראלים למה אצל כולם העסק תקוע

נועם שגב עודכן: 24.04.02, 17:29

תעשיית הטלוויזיה הישראלית נמצאת במצב רע מאד, וזה לא סוד, אבל מתברר שאנחנו לא לבד. המצב בתעשיית הטלוויזיה העולמית דומה באופן חשוד למצב התעשייה בישראל: בתפקיד חברת הכבלים הקורסת "תבל" משחקת חברת הענק האירופאית "קירש", שפשטה את הרגל. חובות? לא רק ברשות השידור, בחברות הכבלים, ב- YES ובערוץ 10. בעולם הגדול ישנם גופי טלוויזיה אירופאים שלא משלמים לאמריקנים. בשבוע שעבר נערך בקאן "מיפ", אחד האירועים הגדולים בתעשיית הטלוויזיה העולמית. כמדי שנה נערך שוק טלוויזיה והועברו כנסים מקצועיים, אבל השנה, כך נדמה, היה שם קצת עצוב. "השינויים מתבטאים באווירה", מספר אבי ארמוזה, מנהל התוכן ב-JCS, "מצד אחד זה נראה שוק עם הרבה כסף, תכנים וגופים חזקים, אבל ריחפה עננה של אי ודאות".

 

משבר בכל מקום

 

אורי שנער, מנכ"ל קשת, חגג השנה את "מיפ" מספר עשרים. "אחרי שש שנים של גידול מתמיד במספר המשתתפים, אני מעריך שיש ירידה די דרמטית", אומר שנער, "הייתה שנה הרבה יותר שקטה, במובן הרע של המילה". יונה ויזנטל, סמנכ"ל התוכן והשיווק ב-YES מסביר את הדינמיקה שנוצרת אחרי נפילת הענקים: "השוק עובר רעידת אדמה ובהתאם נעשות הרבה פחות עסקאות. אנשים מגיעים כדי לבחון איך הדברים מתנהלים מחדש. חברת פרמאונט תפסיד 200 מיליון דולר מהנפילה של 'קירש'. לכן, באנגליה, מחכים לראות איך המחירים יורדים. ואז גם גורמים מחוץ לאנגליה מחליטים להמתין. הפעילות הופכת להיות הרבה יותר נמוכה".

המשבר העולמי, אם תהיתם, איננו תוצאה ישירה של התקפות הטרור על ארה"ב. גם לא של אינתיפאדת אל-אקצה. "אנחנו חושבים שהמשבר רק אצלנו, אבל הוא הורגש בכל העולם", אומר שנער, "אין תשובת בית ספר לשאלה 'מה הסיבות', וה-11 בספטמבר בהחלט היווה נקודת תפנית והאיץ תהליכים, אבל הוא לא עמד בפני עצמו. הוא היה חלק מהקשר מסויים. צריך לזכור את מה שקרה למקרו-כלכלה בעולם, את מדדי הנסד"ק ואת ההשפעות על הפלטפורמות האחיות של הטלוויזיה – האינטרנט והטלוויזיה האינטראקטיבית – שנעלמו אחרי שנתיים של דומיננטיות". ויזנטל מצביע על נקודת דמיון נוספת בין ישראל לעולם. "חלק גדול מהדברים נובע, וזה קרה גם אצלנו, מהחלטות של גופי תקשורת לבצע רכישות בכסף של בנקים, מתוך מחשבה שיצליחו לגייס כספים, אבל זה לא קרה", אומר ויזנטל.

 

בכל זאת הגענו, למרות הכל

 

הכמות המצומצמת של הנציגים הישראלים שהגיעו לקאן נאלצה להתמודדד עם מטלות קצת יותר מורכבות ביחס לשנים קודמות. "מהרבה בחינות היתה הורדת פרופיל ישראלית", אומר ארמוזה, "במידה מסוימת נדרשנו לספק הסברים של 'איפה השוק עומד' ו'מה קרה'. בשנים האחרונות היתה תחושה שהישראלים קונים כל דבר שזז, והפעם נדרשנו להסביר למה פורמטים חתומים וסגורים לא יוצאים לדרך. אני בהחלט חושב שהטון השתנה".

 

- האם חשת ביקורת פוליטית כלשהי, או שהתעשייה לא מתעסקת בדברים כאלה?

 

"אני לא הרגשתי בזה. מדובר באנשים שאנחנו מנהלים עימם קשרי עבודה הרבה זמן, והייתה סימפטיה והבנה. אני לא הרגשתי היבטים ביקורתיים".

אז מה חדש בשוק התוכן? "עדיין יש חשיבות לפורמטים", מכתיר ארמוזה את טרנד התוכן הבולט בעיניו, "הפורמט הוא בהחלט ז'אנר שיש לו ריח ואפיל בינלאומיים, אבל ההשפעה של אירועי ספטמבר היא עליית המונח 'Feel Good TV'. בסופו של דבר, הצופה מחפש לקבל קומפורט והיבטים חיוביים, ולא הקצנות של סיטואציות לא ריאליות דוגמת 'הישרדות', שמוציאות את הרע מהבנאדם. ה'Feel Good TV' יכול לבוא לידי ביטוי בשעשועונים, בסיטקומים, אבל בסופו של דבר הז'אנר הבינלאומי היותר דומיננטי הוא הז'אנר של הפורמטים".

אורי שנער, אחרי שנשאל מהם הטרנדים החדשים כפי שהתרשם ב"מיפ", מחליט לנפץ פרה קדושה. "אין מגמות חדשות בנושאי תוכן ב'מיפ', בניגוד למה שנהוג לחשוב בישראל, 'מיפ' איננו שוק נורא חשוב", אומר שנער ומסביר: "השוק בנוי קודם כל על התעשיה האמריקנית, ובתקופה הזאת כמעט אין מה למכור, והמייג'ורס האמריקנים לא מתייחסים ל'מיפ' כאל אירוע חשוב. זו מין בועה שלנו, הישראלים".

 

- אז למה נסעת?

 

"לא הייתי נוסע אם לא הייתי צריך למכור את 'הכספת'. 'מיפקום', שייערך באוקטובר, הוא הרבה יותר חשוב מפני שהוא מתקיים אחרי השקת העונות החדשות בטלוויזיה האמריקנית".

 

- באופן כללי, אם כן, מהן המגמות בשוק העולמי כיום?

 

"אפשר לומר שבשנתיים האחרונות המגמות ברורות: יש ירידה בסדרות הקומיות, עליה דרמטית באלטרנטיב, תכניות שכוללות את הריאליטי טי-וי (למשל 'הישרדות' - נ.ש) ואת המגה-גיים-שואוז (למשל 'מיליונר' - נ.ש). יש סוג של יציבות בדרמות ובמשדרי האקטואליה והתחקירים. בהנחה שהטלוויזיה האמריקנית מסמלת מגמות, הפיק של הריאליטי והמגה גיים שואוז היה לפני שנתיים וכעת הז'אנרים נמצאים במגמת ירידה, אבל לא נעלמו".

 
פורסם לראשונה