הדיור הציבורי: זכאים לעמוד בתור

אלפי זכאים לדיור ציבורי ממתינים כיום לדירה; כשהאוצר נערך לקיצוצים עמוקים, התור הזה רק צפוי להתארך; משרד השיכון יפרסם בימים הקרובים כללים אחידים להקצאת דירות מתפנות בשיכון הציבורי

"הדיור הציבורי הוא פצצת זמן מתקתקת", טוען שר השיכון, נתן שרנסקי האחראי על התחום. כ-3,500 אזרחים ותיקים, המוגדרים זכאים, ממתינים בתור לדירה בדיור ציבורי, ועוד 54 אלף עולים חדשים מצפים לאותן דירות שאינן בנמצא. הממשלה אינה מסוגלת במגבלות התקציב הקיימות ליצור פתרונות דיור עתידיים בהיקף החזוי. בקרן שהצטברה ממכירת 15.6 אלף הדירות עד-כה, נותרה יתרה של 40 מיליון שקל בלבד.

"בתקופה זו של אירועים בטחוניים", אומר שרנסקי, כאשר המדינה נערכת לקיצוצים תקציביים עמוקים, נושא הדיור הציבורי אינו מצוי בקדימות גבוהה בסדר היום הציבורי, אך סבך הבעיות והעתיד המעורפל מדיר שינה מעיני.

 

הכסף הולך לסוכנות

 

אחת הסיבות למחסור הכספי לבניית דירות ציבוריות היא ההסכם עם הסוכנות היהודית, לפיה התחייבה המדינה לשלם בשנים הבאות לסוכנות 2 מיליארד שקל. ב-1999 חתמה ממשלת נתניהו על התחייבות לשלם לסוכנות היהודית 33 אלף שקל עבור כל דירה שמוכרת עמיגור בשלוש השנים הראשונות למבצע מכירת הדירות הציבוריות, וכן תשלום של 39,500 שקל עבור כל דירה - עד למכירת 5,000 הדירות הראשונות. עמיגור היא חברה-בת של הסוכנות היהודית ובניית דירותיה מומנו מתרומות יהודי העולם. מדובר בהתחייבות המדינה לרכוש מעמיגור 12 אלף דירות ולשלם עבורם לסוכנות היהודית במשך 10 שנים סכום המוערך ב-2 מיליארד שקל. "אין דבר כזה בעולם", טוען שרנסקי, "השכבה הענייה ביותר בישראל צריכה להעביר כספים לעשירי העולם היהודי בתפוצות". בימים אלו פועל משרד השיכון להתרת ההסכם עם הסוכנות היהודית, במטרה להפנות את הכסף לטובת מערך השיכון הציבורי ולפתור את מצוקת הדיור של הממתינים לדירות.

בקרב הזכאים הוותיקים היה קיים חשש שעם כניסתו של שרנסקי למשרד השיכון תינתן עדיפות לעולים חדשים נזקקים על פני הציבור הוותיק. עם כניסתו לתפקיד השיג שרנסקי מהממשלה הסכמה לחלוקה שיוויונית בהקצאת הדירות בין אזרחים ותיקים לעולים חדשים. זאת, לעומת שנים קודמות בהן לא היתה עדיפות למגזר מסוים. שרנסקי: "עובדה שעמיתי בממשלה הסכימו שיש בחלוקה הזו היגיון".

 

נהלים חדשים

 

בימים הקרובים יפרסם משרד השיכון נוהל חדש, הקובע כללים אחידים להקצאת דירות מתפנות בשיכון הציבורי. הכללים נועדו לפתור מצבים של אי-בהירות לגבי מי זכאי לדירה, לזרז מתן תשובות למגישי בקשות ולמנוע מעשי רמאות וטעויות בקביעת זכאויות. הנוהל החדש כולל, בין היתר, הגדרות לאוכלוסיות זכאיות; כללים להגשת בקשה לדירה; תהליכי הטיפול במשרד השיכון; קביעת סדרי קדימויות; משך תוקף תעודת הזכאות; מעקב, בקרה ועוד. בנוהל נקבעו התנאים לפיהם יאשרו לדיירי הדיור הציבורי החלפת דירות, בגלל נסיבות של מצוקה בריאותית. לפי הנוהל החדש תוענק, למשל, זכאות להחלפת דירות בשכירות למשפחה בת 7 נפשות שגרה בדירה של עד 3 חדרים ששטחה עד 72 מ"ר ברוטו.

עד היום מימשו רק 11,821 מדיירי הדיור הציבורי את זכאותם לרכישת הדירות בהם הם מתגוררים בהנחות ניכרות. בתוספת 3,800 הדיירים שרכשו דירות במבצע הקודם בתקופת ממשלת נתניהו, נרכשו בסך הכל 15.6 אלף דירות - כ-15% בלבד מכלל הדיור הציבורי.

מבצעי המכירות קבעו, כי תמורת המכירות תשמש לדירות חילופיות לדיירים. במכתב לשר האוצר, טוען שרנסקי, כי מתוך הכנסות של 14.1 מיליארד שקל שהתקבלו ממכירת דירות עד אוקטובר 2001, הגיעו לידי משרד השיכון רק 90 מיליון שקל לרכישת דירות חדשות - כ-8% בלבד.

מול הנתונים העגומים האלו, הממשלה אינה מקדמת את חקיקת חוק הדיור הציבורי המקורי של ח"כ רן כהן, שתקועה כבר שנים בוועדת הכלכלה. שרנסקי מתנה את קידום החוק בהסכם חדש עם הסוכנות היהודית בנושא דירות עמיגור. בענף הנדל"ן סבורים, כי קצב מכירת הדירות לדיירים יואט ויילך בחודשים הקרובים בגלל המשבר הכלכלי, האבטלה הגואה ואי הוודאות במשק.