הדליקו מדורות, לא שרפות

בשמורות הטבע והגנים הלאומיים אסור להדליק מדורות, ביערות הקרן הקיימת - כן (תוך שמירה על הכללים), ובחופי הים, גם אם חל איסור רשמי, אין כל דרך לעצור את התופעה

גילי סופר פורסם: 28.04.02, 15:51

 

 

על שיטות לבניית והבערת מדורות, ועל כללי הבטיחות החשובים - ראו 'כתבות המשך' בסוף כתבה זו

 

בל"ג בעומר אשתקד נתקלתי בפינת הרחוב בו אני גר, ביהודי מסולסל פאות ובאשתו, יושבים לבדם בכיסאות פלסטיק מול משטח עץ שבוער על המדרכה בכניסה לביתם. נוגע ללב לראות זוג בני 80 לפחות עורכים לעצמם מדורה זוגית. היום, מתברר, כבר לא צריך לעלות על פסגות ההרים כדי לראות שבר כוכבא אכן ניצח במרד, רק לזכור לסגור את כל החלונות כדי שהבית לא יתמלא בעשן.

ל"ג בעומר שיפרוץ באלפי מדורות ביום שני בערב, הוא בעיקר חג של ילדים. מגיל מאוד צעיר הילדים הם אלו שמתארגנים לאיסוף הקרשים ימים ארוכים לפני החג, קובעים לעצמם את הרכב המשתתפים, ורק דואגים לאיזה אבא תורן שיבוא להדליק את האש ולשמור עליה, וייסלחו לי האמהות המדליקות. המדורות, נערכות לדברי מכבי האש "בכל חלקה פנויה" ברחבי הארץ, ורוב החוגגים מדליקים את מדורותיהם בשטחי הבור שבאזור מגוריהם.

 

מקומות שאסור להדליק מדורות

 

למי שרוצה לצאת מאזורי המגורים לכבוד החג יש כמה אפשרויות מלבד ההילולה המסורתית בהר מירון. שמורות הטבע הן לא אחת מהן, גם לא הגנים הלאומיים: שם חל איסור גורף על הבערת מדורות. הממונה על הבטיחות ברשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, שמוליק שפירא, מדגיש כי גם במקומות המסומנים כמותרים להבערת אש הכוונה היא להבערת מנגלים בלבד. ברשות גם פונים לציבור ומבקשים לא לאסוף גזמי עצים מהיערות שנשרפו.

בערב החג מתגברים פקחי הרשות את הפיקוח על מנת למנוע דליקות בשטחיה. הסיבה לאיסור, מסביר שפירא, היא שבכל שמורה ישנם מאות סוגים וזנים של בעלי חיים וצמחים שהאש עלולה לגרום להם לנזק בלתי הפיך. "הטבע איננו מוצר שאני יכול ללכת לחנות ולקנות אחרי שריפה שני קני ציפורים, או 500 דונם חורש אלונים, בן מאות שנים".

חוף הים הוא אחד האתרים המועדפים להדלקת מדורות. אולי בגלל שילוב היסודות של אש מים רוח וחול בסלט. רצועת החוף מורכבת מקטעים קטעים, חלקם עירוניים, חלקם פתוחים, חלקם שמורות טבע, וחלקם נמלים ושאר פרוייקטים חצי חוקיים למגורים, מלונות, או בסיסי צבא. גם אם חלק מהרשויות המקומיות אוסרות הבערת אש בחופיהן באופן רשמי, בל"ג בעומר אין כל דרך לעצור את התופעה, ומדורות נדלקות לאורך כל רצועת החוף.

 

מקומות שמותר להדליק מדורות

 

יערות הקרן הקיימת, שלא כמו שמורות הטבע והגנים הלאומיים, פתוחים לציבור ומתמלאים בל"ג בעומר במדורות רבות. ביערות, אין אזורים המיועדים להבערת אש, ולכן יש להקפיד בבחירת מקום המדורה.

יש להקים את המדורה בקרחת יער, לא קרוב מדי לעצים או מתחתם, ולא באזור בו גדלים שיחים. בקק"ל מבקשים מהבאים לערוך את מדורתם ביער גם להקפיד ולהביא מים וציוד כיבוי, ולדאוג לכבות את האש כליל עם סיום המדורה.

על פי נתוני הקרן הקיימת נשרפו בשנת 2001 כ-54 אלף דונם של יערות, חורש טבעי, שטחי בור ושטחי מרעה. כ-30 אחוז מהשריפות, מציינים בקק"ל, נגרמו מרשלנות של מטיילים ביערות ובחניונים.

יערן הקרן הקיימת, כליל אדר, מספר כי כמו העורבנים הידועים בתכונת האגירה שלהם, נוהגים בני האדם לארגן להם מצבורי עץ עוד לפני החג. אף כי המקום ביערות אינו מוגבל, יש כאלו המקדימים ותופסים לעצמם קרחת יער 'שווה', מספר ימים לפני החג. באזור הר מירון, התכונה מתחילה כבר כחודש לפני החג, מספר אדר, והקבלנים שם נכנסים לכוננות. הילדים שמתחילים בתחרות אגירת העץ, לא בוחלים בקרשים שעדיין לא מילאו את תפקידם בבניין הארץ.

לדברי אדר, רוב החוגגים אינם באים מרחוק, "כל יער משרת את הפרברים שלו", כך שמעטים נשארים לישון בשטח.

לקראת ל"ג בעומר, מתגברת הקרן הקיימת לישראל את ההיערכות למניעת שריפות ביערותיה. הכוננות המוגברת כוללת רכבי כיבוי יערניים וקבוצות כיבוי יערניות, והפעלת שרשרת מגדלי תצפית סביב היערות הסמוכים ליישובים ברחבי הארץ. קק"ל מפעילה בחג מוקד חירום טלפוני במשך 24 שעות ביממה: 250-250-800-1.

 

אירועים מאורגנים

 

בערב ל"ג בעומר תיערך פעילות "ליל משואות" בשניים מיערות קק"ל - בהר עצמון שבגליל העליון וביער להב שבצפון הנגב. בעוד הילדים מאורגנים במדורות שלהם המבוגרים מוזמנים לטייל לאור הירח, להשיא משואות ולשוחח על בר כוכבא והמסורות הקשורות אליו. משך הפעילות 3 - 4 שעות, במכוניות פרטיות וברגל, והיא בתשלום בגובה 30 שקל למשתתף.