המתנדבים החדשים של מג"ב: כל הדרך מהסלון לקו התפר

הם נטשו את הכורסאות מול הטלוויזיה, והחליטו לצאת למערכה: עשרות מתנדבים החלו קורס של משמר הגבול שבסיומו יוצבו בפלוגות הלוחמות לאורך קו התפר. דורון קיי הגיע מטורונטו, ד"ר נבט אפרתי הגיע בגלל הסרבנים ואורה שלום-דיאמנט חוששת מתגובת ילדיה

דורון קיי ישב בערב פסח בביתו המסוגנן בטורונטו, צפה בנחת בטלוויזיה כשלפתע החלו לרצד על המסך תמונות הדמים מהפיגוע במלון פארק בנתניה. "באותו רגע ידעתי שזהו, אני חייב לבוא לארץ", הוא אומר ל-ynet, בבסיס האימונים של משמר הגבול בבית חורון. "ראיתי את הפיגוע ואמרתי שהגיע הזמן ללכת הביתה ולתת את מה שאני יכול".

קיי, גבר גדול מימדים בן 37, עזב את הארץ במחצית שנות השמונים, הסתובב בעולם, ובשנים האחרונות מנהל חברת ייעוץ בטחוני שמגלגלת מיליונים. אחרי הפיגוע הוא התקשר לכמה חברים טובים בישראל והודיע להם שהוא בדרך לארץ. "בהתחלה לא האמינו לי", הוא מספר, "אבל הסברתי להם שהפעם זה רציני, שאני בא".

לפני כמה ימים נטש קיי את החליפה היוקרתית ואת המכונית המפוארת, עלה על מטוס אל על ("אני ציוני, אפילו אם זה עולה יותר"), נחת בארץ והרים טלפון למרכז המתנדבים של משמר הגבול, שהחל לפני כחודש במבצע מתנדבים מיוחד, במטרה לגייס אזרחים לעשרה ימי פעילות בקו התפר, יחד עם הפלוגות הלוחמות.

הבוקר הוא התייצב בבית חורון יחד עם 66 מתנדבים נוספים, עלה על מדים, קיבל אם-16 ארוך והחל להתכונן לפעילות האמיתית. "אני הולך לעשות חודש של פעילות סמוך לטול כרם", הוא מספר בגאווה. "התוכנית היא להתנדב עשרה ימים, אבל אני רוצה חודש שלם. למה? פשוט כי אני רוצה לתת מהלב. כששמעתי את איבוד התקווה בקולות של האנשים שדיברו בטלוויזיה אחרי הפיגוע בנתניה, הרגשתי שאני חייב להיות כאן איתכם".

קיי, כאמור, הוא לא המתנדב היחידי שהגיע הבוקר לבית חורון ליומיים של אימוני ירי והכנות תיאורטיות. עימו התייצבו 66 נוספים, ביניהם 3 נשים, יהודי מאריזונה שהגיע ישר משדה התעופה עם המזוודות, עולים חדשים רבים, 18 קצינים במיל' ואיש משמר הגבול לשעבר, בדואי מהצפון.

"הסרבנות הרגיזה אותי מאוד", אומר ד"ר נבט אפרתי, בן 68 מנתניה. "ההגעה שלי לכאן זאת המחאה השקטה שלי. אני רואה מה מוטל על המשטרה בלי כוח אדם ואין סיבה שאני לא אתרום".

גיוסו של אפרתי לשורות משמר הגבול לא היה פשוט, שכן תיקו הרפואי עמוס בניתוחים, בהם ניתוח מעקפים אחד. "עבדתי על הרופא שלי", הוא לוחש בחיוך. "אמרתי לו שהכל בסדר, שאני מרגיש טוב ושכנעתי אותו לתת לי אישור. להגיד לך את האמת, להיות עם האנשים האלה זה עושה לי טוב, הרבה טוב".

 

"לא סיפרתי לילדים"

 

"אני בכלל לא סיפרתי לילדים שלי שאני באה לכאן", מספרת אורה שלום-דיאמנט, בת 47 מחופית. "לפני כחודש ניסיתי לגשש אצלם ולשאול מה יגידו והבנתי שהם לא יקבלו את זה בברכה. אז החלטתי לא לספר בינתיים כדי לא להדאיג אותם. אבל הערב אני אגלה להם איפה אני, בטלפון. הם בטח שואלים את עצמם איפה אני".

שלום-דיאמנט, מנהלת מכירות במקצוע, החליטה לעזוב הכל ביום בו קראה כתבה על המחסור בכוח אדם במשטרה ובמשמר הגבול. "אני חשה שיש סכנה מאוד מוחשית לישראלים, אף אחד לא מוגן ובטוח", היא אומרת. "מעולם בעבר לא חשבתי שאהיה כאן. הקריירה הצבאית שלי היא לא שיא הפאר, אבל אני מרגישה שאני צריכה להיות כאן. זאת גם התשובה שלי לסרבנות".

 

"הם יותר ממושמעים מכל חייל שפגשתי"

 

התנאים שמספק בסיס משמר הגבול ללוחמים הטריים רחוקים מנוחות. אוהלים, שמש קופחת וריח של אבק שריפה הם רק חלק מההפתעות המצפות למתנדבים. עם זאת, המדריכים מספרים כי המשמעת בקרבם יוצאת דופן. "ההדרכה שלהם אמנם דורשת מאיתנו יותר מאמצים, יותר יחס אישי ויותר סבלנות כי הם קולטים יותר לאט", אומר מפקח דב רייבר, מדריך בקורס קצינים בשיגרה, "אבל זה תענוג לעבוד איתם: הם לא עושים בלאגן והם יותר ממושמעים מכל חייל או שוטר שפגשתי בקריירה שלי. כל מלה שאני מוציא נקלטת מהר".

ההכשרה שעוברים המתנדבים היא רחבה יחסית והיא דחוסה ביומיים של אימונים אינטנסיביים. היא כוללת מטווחים רבים, לימוד חומר תאורטי, לימוד עזרה ראשונה ושימוש בקשר. "אני יודע שלא ייצאו מכאן לוחמים גדולים", אומר סנ"צ טל יצחק, ראש ענף המתנדבים במשמר הגבול. "אבל התרומה שלהם תאפשר ללא מעט לוחמים לישון קצת יותר ולנוח אחרי חודשים קשים רבים של פעילות קשה. יש להתנדבות הזאת תרומה עצומה למשמר הגבול".

 

"אמרנו 'לא' לבעלי עבר פלילי"

 

עד היום נרשמו לפרויקט יותר מ-800 איש מרחבי הארץ וגם מחו"ל. במשמר הגבול מתכוונים לחלק אותם ל-10 מחזורים שיפעלו יחד עם לוחמים של משמר הגבול מכל הפלוגות ומכל האזורים. "פנו אלינו גם אנשים בעלי עבר פלילי, ונאלצנו לומר להם לא", אומר מפקח יניב פינקל, מפקד מרכז המתנדבים של משמר הגבול.

לדבריו, "משפחות שלמות החליטו להתנדב, והיום הן חלק מרכזי ממרכז המידע שלנו, עוזרים לנו מאחורי הקלעים. זה פשוט לא ייאמן איזו רוח התנדבות יש לאנשים. תענוג לראות אותם כאן, בכל הגילאים, מכל המקומות, מתמלאים אבק, מותשים מהחום ומהתרגילים, אבל ממשיכים קדימה. זה פשוט מדהים".