בני הזוג ג' רכשו מחברת השטיח המעופף חבילת תיור לפראג, שכללה כרטיסי טיסה הלוך-ושוב ושהייה של 4 ימים בבית מלון.
השניים טוענים, כי יציאתם מהארץ התעכבה ב-4 שעות בגלל שיבושים בלוח הטיסות, עיכוב שקיצר את חופשתם, הקצרה ממילא. אם לא די בכך, טוענים השניים, הרי שבבוקר היום הרביעי לחופשתם הודיע להם נציג השטיח המעופף כי עליהם לעזוב את המלון שבו שהו ולהצטרף לטיסה היוצאת ב-13:00 במקום הטיסה המקורית בה היו אמורים לחזור ארצה, בשעה 20:40. המשמעות: קיצור נוסף של החופשה.
כששבו לארץ, פנו בני הזוג לחברת השטיח המעופף ודרשו פיצוי על הפרת תנאי ההזמנה, לדבריהם. כשנענו בשלילה פנו לבית המשפט לתביעות קטנות והגישו תביעת פיצויים בסכום של 10,000 שקל נגד החברה.
בדיון בבית המשפט הודתה השטיח המעופף באחריות למחדל והביעה נכונות לפצות את בני הזוג, אבל טענה כי הפיצוי שדורשים התובעים הוא מופרז.
בני הזוג טענו, כי כל אחד מהם הפסיד בגלל החופשה 4 ימי עבודה, שעלותם מגיעה לטענתם ל-5,000 שקל. אם היינו יודעים מראש שהחופשה שלנו בפראג תימשך רק יומיים, לא היינו רוכשים את חבילת הנופש, טענו השניים.
השופט חיים טובי דחה על הסף את טענת השטיח המעופף, וקיבל את גירסת בני הזוג. מקובלת עלי לחלוטין טענת התובעים, כי יתרת ימי החופש, שניים במספר, שונה בתכלית מהחבילה שהוזמנה על ידם, כך שההנאה כולה נפגמה באופן מלא ויסודי, קבע השופט. עם זאת הוא ציין, כי הסכום הנדרש לפיצוי אינו עומד ביחס לנזק הממשי שנגרם להם, וחייב את החברה לשלם לתובעים 3,665 שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, ועוד 500 שקל כהוצאות משפט.