נאמן מפעלי פלדה: הממשלה מסכנת את קיום הענף

הנאמן, עו"ד אילן שביט: הממשלה ביטלה השנה את משטר מכסות יבוא הברזל מטורקיה והורידה את מס הקניה על היבוא משיעור של 20% לשיעור של 5%

עו"ד אילן שביט, המשמש נאמן מטעם בית המשפט למפעלי פלדה, מזהיר כי קיים חשש להמשך קיומם של המפעלים. מפעלי פלדה מספקים 70% מתצרוכת הברזל לבניה בארץ, ומקיימים מחזור של קרוב ל- 70 מיליון שקל בחודש (720 עד 840 מיליון שקל בשנה). במפעלים מועסקים יותר מ- 400 עובדים ועוד עשרות קבלני משנה וספקים.

לדברי שביט, ברבעון השני עדיין שמר משרד התעשייה והמסחר על משטר של מכסות יבוא, כאשר בסוף יוני הודיע כי בשל מערכת היחסים העדינה עם ממשלת טורקיה, לא תוכל הממשלה להמשיך ולהגביל את היבוא מטורקיה.

שביט, ל- ynet: "הופתענו, בלשון המעטה, כאשר באוגוסט החליט משרד האוצר להפחית את שיעורי מס הקניה על מוצרי ברזל מיובאים ולהעמיד אותם על 5% במקום 20% עד אז. וזאת במסגרת ההקלות על המיסים המוטלים על מכשירי חשמל. אני מעריך שהההחלטה התקבלה בעקבות לובי חזק של יבואני הברזל".

שביט הנו שותף בכיר ממשרד חיים צדוק ושות', אחד מבין 10 המשרדים המובילים בארץ. שביט מוביל במשרד את תחום הכינוסים, והפירוקים.

כושר ייצור הפלדה בארץ אינו מספק את כל הדרישה

 

לדבריו, כושר הייצור של המפעלים המקומיים לא עונה על כל הדרישה של השוק המקומי, וגם כיום, כאשר המפעלים עובדים בתפוקה מלאה, דרוש למשק הבניה בארץ יבוא מסויים מחו"ל.

תשלובת מפעלי הפלדה היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה. לחברה מפעלי עירגול והתכה של פלדה בקריות הפלדה בעכו ובקריית גת. לשני המפעלים ציוד חדיש יחסית והם נחשבים למתקדמים בתחומם. בעלת השליטה במפעלים היא כור תעשיות. במארס השנה ביקשו המפעלים את הגנת בית המשפט לנוכח הפסדים ניכרים כתוצאה מיבוא זול ומתחרה של ברזל מטורקיה, בכמויות גדולות שגרמו לירידת מחירים לרמה של מחירי הפסד למפעלים בארץ.

 

עודפי ייצור מטורקיה

 

לדברי שביט, נוצר בטורקיה עודף ייצור הנשלח לישראל, בנוסף לנתוני פתיחה טובים יותר: ארנונה ומשכורות נמוכות יותר מאלו בארץ, וללא דרישות לשמירה על איכות הסביבה, שעלותן מיליוני דולרים.

 

הפעלה מחדש של מתקן מיחזור הגרוטאות

 

שביט: "המשרד הכין תכנית הבראה, שכללה פיטורי המנכ"ל ומנהל הרכש והשווק, והכנסת מתקן שרדר לפעולה. המתקן גורף גרוטאות של כלי רכב ישנים והופך אותם לקוביות להתכת מתכת. ביכולתנו לקלוט את כל כלי הרכב שהופכים לגרוטאות מדי שנה ברחבי הארץ. במתקן הושקעו סכומי עתק אך הוא נותר מושבת במשך מספר שנים. התברר לנו שיש כדאיות כלכלית להפעילו. ואולם, למרות פעולות אלו, אין לנו שליטה על ההשלכות של מדיניות הממשלה".

 

הפניות לממשלה לא נענו

 

שביט מוסר כי פנה למשרד התעשייה והמסחר, בבקשה להטיל היטל ביטחה על יבוא ברזל זול מטורקיה במחירי היצף, או לחילופין להטיל מכסה על יבוא זה.

כיום, לאחר הורדת מס הקניה ומשטר המכסות, המפעלים דורשים משר האוצר, מראש הממשלה ומשר התעשייה, להבהיר להם מה המדיניות הממשלתית לגבי עתיד המפעלים. "הבהרנו לממשלה כי נוצר חשש קיומי לתעשיית הפלדה בארץ ודרשנו לדעת האם זו המדיניות המכוונת או שהמדובר בפעולה בהיסח הדעת", מסכם שביט.

 

תעשיות הפלדה - נכס אסטרטגי באירופה ובארה"ב

 

"מבירור שערכנו", אמר שביט, "גם מדינות כמו צרפת, איטליה, ואף ארה"ב, מגינות על תעשיות הפלדה שלהן ומגדירות תעשיות אלו כנכס אסטרטגי".

הדו"ח של הרבעון השני, בו עדיין היו בתוקף מיסי הקניה הגבוהים יותר על היבוא המתחרה והוטל משטר מכסות, הניב למפעלי פלדה הפסדים של 2 מיליון שקל. כעת ההפסדים צפויים לגדול אף יותר.

 

ערבויות ממשלתיות לחומרי גלם

 

שביט מציע לממשלה לנקוט במספר צעדים לתמיכה בתעשיית הפלדה הישראלית: היטלי בטחה, החזרת שיעורי מס הקניה על יבוא ברזל ל- 20%, ערבויות ממשלתיות לרכישת חומרי גלם או העמדת מימון לריצוי דרישות המשרד לאיכות הסביבה. המשרד מאיים לסגור את המפעלים אם לא יבוצעו בהן פעולות למען שמירת איכות הסביבה, בעלות מיליוני דולרים.