החיים על פי קשטן

לאורך כל הקריירה שלו ידע דרור קשטן להפיק את המקסימום מקבוצות שבנו מאמנים אחרים. תמיד הוא התבסס על שלושה עקרונות עיקריים: עבודה קשה ומרחק מהשחקנים, טיפוח של צעירים והתבססות על מגינים תוקפים. למאמן המצליח מכולם, יש עוד מה לתת. לפחות עוד אליפות

כל ניסיון לאפיין דמות חייב להתחיל מבדיקת שורשיו, ומבחינת הקרקע עליה צמח. כדי להבין את דרור קשטן מומלץ להתחיל במספר עובדות ביוגרפיות פשוטות. קשטן עצמו היה מגן ימני. כבר בגיל 17 קודם להרכב הראשון של הפועל פתח תקווה, אותה אימן ההונגרי איגנץ מולנר. בגיל 18 ויומיים ערך קשטן את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הלאומית. בשלישי לאוקטובר 62 שיגר המאמן ההונגרי האגדי, גיולה מאנדי, את קשטן הילד לדשא של רמת גן מול 30 אלף צופים. ישראל שיחקה נגד חבש וניצחה 0:3.

אלו חלק מהזרעים מהם צמח מאוחר יותר המאמן המצליח בכדורגל הישראלי: הקבוצות של קשטן תמיד התבססו על משחק אגפים משובח ועל מגינים תוקפים - העמדה בה קשטן עצמו שיחק. מההונגרים לקח קשטן את משמעת הברזל האירופאית. קשטן הוא ממש לא מאמן שמסתחבק עם השחקנים שלו, בניגוד גמור לאופי הישראלי. קשטן תמיד התבסס על צעירים ונתן צ'אנס לדם צעיר. מתחילת דרכו זרק קשטן ילדים למשחקים הכי חמים כדי לבחון את האופי שלהם. בדיוק כפי שמנדי עשה לו באותו משחק מול נבחרתה של חבש.

 

קבלן גימור

 

אם יש לקשטן נקודת תורפה, הרי שהיא חוסר היכולת שלו לבנות קבוצה. מאמנים כמו דוביד שוויצר ז"ל ואברהם גרנט בנו מוניטין כקבלני שלד. קשטן הרבה יותר קבלן גימור מקבלן שלד. רק תנו לו קבוצה טובה ביד, הוא כבר יהפוך אותה למצוינת.

את האליפות הראשונה שלו לקח קשטן עם הפועל כפר סבא. את השלד בנה עבורו שלמה שרף שבגיל 30 (שנת 73) היה המאמן הצעיר ביותר בלאומית. בשבע עונות לקח שרף שני גביעים (75, 80).

ב-82 חגגה כפר סבא אליפות ראשונה עם קשטן. התגלית האישית של קשטן באותה עונה הייתה החלוץ איתן רביבו. שנה אחרי אותה אליפות ירדה כפר סבא ליגה.

ב-84 קשטן לקח קשטן את הפועל לוד שעלתה לליגה הבכירה עונה לפני כן, אחרי עבודת בנייה יסודית של יענקל'ה גרונדמן. תוך עונה הפך קשטן את לוד לסינדרלה שמניפה את גביע המדינה 84 - אולי ההישג הגדול ביותר בקריירה שלו, הישג ששווה אולי לזכייה של קוסטה ריקה במונדיאל. התגלית האישית של קשטן באותה עונה הוא המגן יעקב הילל. עכשיו כבר קשטן מוכן ללכת אל הכסף הגדול של הערים הגדולות.

 

חיבור מן השמיים

 

התחנה הבאה בקריירה של קשטן היא בית"ר ירושלים - חיבור שנוצר משמיים. קשטן לקח מועדון טוב שהותיר אחריו דוביד שוויצר והפך אותו לדורסני. הכריש קידם את אלי אוחנה לבוגרים וזכה עם בית"ר בגביע ב-85. קשטן שיחזר ב-86 את הזכייה בגביע, ועונה מאוחר יותר הביא אליפות היסטורית ראשונה לירושלים. התגליות שלו באותה עונה היו אופיר שמואלי ואבי גולדר.

כשנער הזהב אוחנה יצא לחו"ל, נסוגה מעט בית"ר, אולם קשטן בכל זאת זכה עימה בגביע ב-89 בעזרתם של רונן רוקמן ורונן שוויג. בהמשך התמוטטה בית"ר וירדה לליגת המשנה בסיומה של עונת 91. אוחנה חזר לירושלים שנה מאוחר יותר והעלה את בית"ר לליגה הבכירה. גם קשטן שב והוביל את בית"ר לאליפות ב-93. באותה עונה קידם קשטן את הצעירים שמוליק לוי, אהוד כחילה, איתן מזרחי, ניר מנחם ורונן חרזי. קשטן גם רשם הצלחה עם הזרים סרגיי טרטיאק ו-ולדימיר גרשנייב.

בסופה של אותה עונה נפלאה נרכש קשטן ע"י רובי שפירא, ועבר לעונה בהחלט לא מוצלחת בהפועל חיפה, במהלכה הוא חטף התקף לב והוחלף על ידי ויקו חדד.

 

אדום כפול

 

ב-96 לוקח קשטן לוקח את השלד של מכבי תל אביב שבנה אברהם גרנט ומוביל את הקבוצה לדאבל מהמם. צעירים מקודמים: חיים חג'ג' והמגינים האחים גיא ורון נחמן. ב-98 לוקח קשטן את האלופה בית"ר ירושלים, שבנה אלי כהן, ומביא אותה לאליפות נוספת בעונה שהסתיימה במשחק השרוכים המביש בבית שאן. כפיצוי לאדומים מתל אביב מחליף קשטן את אלי כהן בתחילת העונה הקודמת, ומביא להפועל תל אביב דאבל היסטורי בשנת 2000. מתוך 76 שערים שכובשת הקבוצה מובקעים 26 על ידי הצעירים: פיני בלילי, כפיר אודי, עמרי אפק וסלים טועמה. שחקנים כמעט אלמונים בתחילת אותה עונה.

 

כסף זר

 

בכל הקשור לרכישת שחקנים זרים יש לקשטן טקטיקה ברורה אחת: להוציא הרבה מאוד כסף. זה לא תמיד עובד.

במכבי תל אביב ויקטור מורוז וקשנצ'ב בקושי היו פקטור. לבית"ר הוא הביא קשטן ב-98את תמאש שאנדור, שהגיע מטורינו האיטלקית. שאנדור, לא ממש חלוץ ולא בדיוק קשר, אינו ממש מתאים לליגות החזקות של אירופה. בית"ר שילמה עליו 800 אלף דולר לשלוש שנים והיא תקועה איתו עד סוף העונה.

בהפועל ת"א רכש קשטן את אישטוואן פישונט במחיר עתק מפרנקפורט. פישונט שיחק בירושלים בכנף השמאלית, בהפועל הוא הוצב באמצע והכדורגל שלו הרבה פחות נוצץ. בינואר 2000 הגיעה לישראל דינמו קייב למחנה אימון, המאמנים התל אביבים, קשטן וגרנט, קפצו לבחון את הסחורה. קשטן חטף את דניס אונישנקו, גרנט בחר בסרגיי קסירין. מי הצליח יותר? קשה מאוד להגיד.

הקיץ הוסיף קשטן לסגל של הפועל את גאבור הולמאי ומילאן אוסטרץ'. אחוזי ההצלחה נראים בינתיים פיפטי-פיפטי.

 

צווארון כחול

 

בניגוד לתחכום והערמומיות שנוטים לייחס אצלנו לכמה מאמנים, קשטן לא מתהדר בתדמית סופר מתוחכמת. הוא בונה קבוצות כדורגל שמבוססות על עקרונות הפשוטים ביותר של המשחק הפשוט ביותר, הכדורגל. הקבוצות שלו תמיד יהיו בכושר גופני יוצא מן הכלל, כי הפקטור הזה הוא קריטי בזירה המקומית. קשטן תמיד ינסה לשנות את הציוות של השישייה הקדמית כדי להגיע לתפוקה מקסימלית מכל שחקן ושחקן בסגל.

ברגע שקשטן מוצא את ההרמוניה הנכונה, הקבוצות שלו הופכות לבלתי עצירות והשחקנים מפיקים מעצמם עונות שיא. רק בראייה לאחור מבינים רבים מאותם שחקנים כי דרור היה שם כשהם הפיקו ניצוצות מהרגליים.

ההתנהלות של קשטן נגזרת מאופיו המופנם. קשטן הוא קודם כל איש עבודה. למרות שבהחלט ייתכן שהעונה קשטן לא ייקח תואר עם הפועל ת"א נורמות, העבודה שלו כבר הוכיחו את עצמן: עבודה קשה ומעט יחסי ציבור, כראוי למפא"יניק אותנטי.

קשטן, האיש האחרון בליגה שעוד מסתובב עם צווארון כחול, מחזיק בשרוול לפחות עוד אליפות אחת. תסמכו על עיני הנץ שלו שכבר עכשיו מחפשות אחרי שלד של קבוצה שזקוק לכנפיים.