אופי המסלול: ברכב וברגל, אורך המסלול: 6-4 שעות
לעמוד ביום בהיר מול הכינרת, להתבונן בהרי הגליל והגולן העוטפים את הימה - ולהיות מאושר שיש הזדמנות ליהנות מכל היופי הזה. במהלך הטיול המצפה לנו היום תוכלו ליהנות מכמה רגעים בלתי נשכחים שכאלה.
את הטיול מתחילים בסיור קצר ובתצפית מתל כנרות. התל הבולט שבחוף הצפון-מערבי של הכינרת, מציין על פי הסברה את העיר הכנענית כנרות, שהיתה בתחום נחלתו של שבט בנימין והתקיימה במשך אלפי שנים.
כדי להגיע אל התל, יש לנסוע מכיוון טבריה בכביש מספר 90. כחצי קילומטר צפונית לאתר ספיר, צריך לפנות ימינה בדרך סלולה. בתחילת הדרך תבחינו בשער. פתחו אותו וסעו עד שתגיעו לשתי מכולות כתומות הנמצאות בשטח. צאו מהרכב וצפו בנוף עוצר הנשימה שנשקף לעיניכם: הכינרת שרועה ממש למרגלות התל וסביבה ניצבים ההרים הנישאים. צפונית-מזרחית לתל כנרות, משתרעת בקעת עין שבע - טבח'ה, משופעת המעיינות.
לרגלי התל נמצאים מתקני אתר ספיר, תחנת השאיבה המזרימה את מי הכינרת אל המוביל הארצי ומשם לברזים שלנו.
על התל אפשר להבחין בשרידיה של העיר כנרות. העיר הזו חלשה על שער הכניסה הצפוני לארץ-ישראל, והיתה מוקפת חומה אדירה שעובייה הגיע ל-11 מטרים.
כנסיית הר האושר
בתום הביקור בתל חוזרים לכביש מספר 90, ונוסעים ימינה (לכיוון צפון) למשך 2.5 ק"מ, עד שנתקלים בשלט המורה על הפנייה להר האושר. על פי השילוט, פונים ימינה אל ההר, מחנים את הרכב במגרש החנייה של הכנסייה הנמצאת במקום. מי שמעוניין מוזמן לבקר בכנסייה. הכניסה היא ללא תשלום והכנסייה פתוחה למבקרים בין השעות 8:00 ל-12:00 בבוקר, ו-2:30 ל-5:00 אחר הצהריים.
על פי המסורת הנוצרית, נבנתה הכנסייה במקום שבו נשא ישו את דרשת ההר - אחת הדרשות החשובות בברית החדשה, המגלמת בתוכה את עיקרי הנצרות. כל פסוק בדרשה הזו נפתח במלה 'אשרי', ומכאן נובע שמו של ההר: 'הר האושר'.
הכנסייה נבנתה ב-1937 על ידי האדריכל האיטלקי ברלוצ'י. היא בנויה אבני בזלת וברצפתה משובצים שבעה סמלים המבטאים את מידות האדם, כפי שהן מפורטות בדרשת ההר: תבונה, אהבה, צדק, גבורה, אמונה, תקווה וכיבוש היצר. לפני כשנתיים הגיע לכאן האפיפיור יוחנן פאולוס השני, ונשא דרשה מצפון לכנסייה.
ממרפסת הכנסייה נשקף נוף מרהיב. אם מתחשק לכם לראות אותו מקרוב, זה הזמן לצאת לסיור רגלי קצר, שנמשך לאורך קילומטר במורד ההר. המסלול מתחיל בקצה הדרומי של מגרש החניה, מאחורי הדוכן לממכר מזכרות. ועוד משהו לפני שמתחילים: יש להשאיר רכב אחד בסוף המסלול - במגרש החנייה שבכניסה לכנסיית 'בכורת פטרוס', הנמצאת בסמוך לכביש מספר 87.
הדרך מובילה במדרונות הר האושר ומגיעה עד לשפת הכינרת. לאורך הדרך, החולפת בינות למשטחי פריחה מרהיבים וכרמי זיתים, נגלה נופה הקסום של הכינרת.
מסלול ההליכה מתחיל מדרום לצריף הירוק, הדרך כולה מתפתלת בשביל ברור על גב השלוחה, לכיוון עץ אקליפטוס הבולט מצד דרום. השביל ממשיך מדרום לאקליפטוס ועובר בתוך כרם זיתים.
סגולות המרפא של מעיין איוב
הזית, אחד משבעת המינים, נחשב לאחד משלושת גידולי היסוד של החקלאות בארץ ובאיזור. לזית נשמר מקום מכובד במיוחד בין שבעת המינים, עקב השימושים הרבים בו בעת העתיקה: פריו שימש למאכל, ואילו שמנו שימש למאור, למאכל, לבישול, להכנת בשמים ותרופות.
את שמן הזית הגישו כמנחה בבית-המקדש. השמן הזה שימש להדלקת מנורת שבעת הקנים ולמשיחתם של מלכים וכוהנים. ענפי הזית שמשו כעטרה לחתן ולכלה, ובהם עוטרו ראשי השוורים שהביאו עולי הרגל לירושלים ולבית המקדש.
ביציאה מכרם הזיתים הדרך מתפצלת: ממשיכים לצעוד בשביל הימני עם תשתית הבזלת, ששימש בעבר למעבר רכב. לפניכם יש קבוצת עצי שיזף, וביניהם בולט סלע בזלת. הסלע הזה הוצב במקום על ידי אנשי הכנסייה, ועליו ניתן לראות סימנים הקשורים לדרשת ההר.
השביל נפגש עם כביש מספר 87. חוצים בזהירות את הכביש, במקום שבו מפרץ החנייה מתחבר לטיילת להולכי רגל. עוברים דרך שער ברזל, ויורדים במדרגות אל פינה קסומה ונסתרת בחוף כינרת: מעיין איוב ומפל איוב.
קבוצת המדרגות הראשונה מסתיימת ברחבה מרוצפת שבה נמצאת בריכת הרמה עתיקה מהתקופה הרומית-ביזנטית. הבריכה בנויה מעל מעיין איוב. על פי המסורת, איוב רחץ במי המעיין הזה על מנת להירפא מהשחין שבו היכה אותו השטן. למי המעיין מיוחסות סגולות מרפא, ורבים באים לרחוץ במימיו.
כיום זורמים מי המעיין דרך פירצה בתחתית בריכת ההרמה, ולכן המפלס שלה נמוך. בעבר מילאו המים את הבריכה עד גדותיה ושימשו להשקיית חלקות חקלאיות במדרונות, תוך ניצול כוח המשיכה. מרחבת הבריכה, ממשיכים לרדת בעוד מספר מדרגות ובשביל קצר לכיוון הכינרת.
הפתעה קסומה בין שיחי פטל
כאן מחכה לכם הפתעה: מפל מים קסום המתפרץ מתוך סבך של שיחי פטל. בדרכם אל הכינרת הסמוכה, יוצרים מי המפל מארג של בריכות צלולות ופלגים זכים. גווני הכחול והירוק של המים ואבני הבזלת השחורות שעל החוף - יוצרים שילוב נדיר וקסום של צבעים וריחות.
מפל זה אינו טבעי. הוא נוצר כתוצאה מקידוח 'כינרת 7'שהמים פרצו ממנו כלפי מעלה (קידוח ארטזי). בשל מליחותם הנמוכה של המים הוחלט לאפשר את זרימתם לכינרת. לאחר שמסיימים לטבול במים הקרירים, עולים בחזרה לעבר הכביש. בצמוד לכביש משתרעת טיילת באורך של כשלושה ק"מ שניתן לנסוע לאורכה ברכב או לצעוד ברגל.
לאורך הטיילת פזורים כרמי זיתים, הנטועים ממש על קו החוף של הכינרת. לאחר הליכה של כקילומטר וחצי מסתעפת הטיילת ומובילה אל עתיקות כפר נחום.
הבית בו התארח ישו
המקום הזה זוהה בוודאות עם הישוב היהודי כפר נחום, המוזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו ובברית החדשה. בן מתתיהו מספר על עיירה שנמצאת במרכזה של בקעת גינוסר הפוריה. בברית החדשה כפר נחום מוזכר כעירו של ישו ומרכז פעילותו בגליל.
המקום מוחזק על ידי הכנסייה הפרנציסקנית. הכניסה בתשלום (שלושה שקלים לאדם)והאתר פתוח למבקרים בין 8:00 בבוקר ל-4:00 אחר-הצהריים.
בכפר נחום נמצא בית כנסת עתיק, אחד הגדולים והמפוארים שבארץ. שטחו של בית הכנסת הוא כ-600 מ"ר, הוא בנוי אבני גזית מפוארות מגיר קשה, וחזיתו עוטרה בגילופי אבן מרהיבים. בחצר פזורות עשרות אבני גזית המעוטרות באשכולות ענבים ורימונים, בדגמים גיאומטריים ובסמלים יהודיים כגון מנורת שבעת קנים, מחתה ושופר. בסמוך לבית-הכנסת נבנתה כנסייה, מעל שרידי מבנה עתיק שהמסורת הנוצרית מזהה אותו כביתו של פטרוס - הבית שבו התגורר ישו בשהותו בכפר נחום.
נוף דמוי סוואנה ועופות מים
בתום הביקור בכפר, חוזרים לטיילת (או לכביש למי שנוסע ברכב) וממשיכים עוד כ-1.5 ק"מ. הטיילת מסתיימת בכניסה למבואה החדשה של גן לאומי כפר נחום. פונים ימינה לכיוון הים וממשיכים דרך שדרת דקלים אל מגרש החנייה.
בהמשך ובצמוד למגרש החנייה יש מרפסת תצפית שהינה חלק מהגג של מבנה המבואה החדש של הגן הלאומי. המרפסת נותנת עוד הזדמנות מצוינת להשקיף וליהנות ממראה הכינרת. במקום נבנה מזח חדיש שנועד לקלוט את הספינות המובילות את הצליינים והמטיילים באזור.
כשיורדים במדרגות אל המפלס התחתון, מתגלה חזיתו המרשימה של בית הבזלת המשתלב בנוף הגן הלאומי. הכניסה אינה כרוכה בתשלום ועובדי רשות הטבע והגנים ישמחו לספק לכם מידע נוסף על הגן וסביבתו.
מומלץ לערוך טיול רגלי קצר על החוף. יורדים בשביל הנמצא מימין למזח אל עבר החוף. כשמגיעים לחוף פונים שמאלה ומטיילים לאורכו, על גבי 'בולדרים' של בזלת המרכיבים את קו החוף.
רצועת חוף זו היא מהבודדות בחופי הכינרת שבה נשמרו החי והצומח בצורתם הטבעית. צמחיית גדות הכינרת מאופיינת בנוף דמוי סוואנה של שיזף מצוי. עצי השיזף מלווים בשלל עשבים. סמוך לקו המים ניתן לראות צמחי גדות אופיינים: קנה מצוי ושיח אברהם מצוי. כאן ניתן לצפות בציפורי השיר ועופות מים הנמצאים באיזור. המסלול מעגלי, אורכו כ-500 מטר ועל פי החיצים מכוונים חזרה אל מגרש החנייה.
תמי עוז היא פקחית בגן לאומי כפר נחום; מוטי דולב הוא מנהל איזור גליל תחתון, רשות הטבע והגנים.