ביקורת פרסומות: פולמוס על מדיניות החיסול

רייד-מקס נגד סנו קיי-300: מה אומר המחקר של רייד, וכמה זמן אצל סנו זה לאורך זמן

הפסקת הפרסומות בטלוויזיה מלמדת, כי מדיניות החיסולים נמשכת במלוא עוזה. אמנם הפעם מדובר רק בג'וקים, אבל יצרניות קוטלי המקקים אינן מקילות ראש בתופעה. עבורן מדובר בעליית מדרגה ובמלחמת חורמה מסוג חדש. מראות המלחמה קשים ואינם מומלצים לילדים ולבעלי נפש רכה.

משרד הפרסום שמעוני-פינקלשטיין מספר לנו על מהפכה קטלנית בישראל, לא פחות. לאחר שהדוגמנית המבוהלת מתרוצצת במטבח אחר ג'וק וירטואלי וכושלת במשימת ההשמדה - לא פלא, הרי הג'וק אינו אמיתי - נחשף האורקל של עולם המדבירים: רייד-מקס.

מחקר משווה קובע, מספרים בפרסומת, שג'וקים שרוססו בסנו קיי-300 נשארו בחיים יותר זמן מג'וקים שרוססו ברייד-מקס. ככה קובע המחקר, ועם מחקרים לא מתווכחים. מי חקר? מכון התקנים? מכון ויצמן? אולי קבוצת פרופסורים מהטכניון? הצצה באותיות הקטנטנות והמטושטשות בתחתית המסך מעלה, שהמחקר בוצע במעבדות JOHNSON. נשמע רציני? לא ממש. ג'ונסון היא לא אחרת מאשר יצרנית רייד-מקס. שיעור בהגינות פרסומית. אם החברה כל-כך מתגאה במוצר שלה, מדוע היא מסתירה מהצופים שהמחקר התבצע במעבדותיה? בחברה גם סירבו לבקשת כתבתנו שושנה חן לחשוף את תוצאות המעבדה המלאות. למה? ככה.

בניסיון להעפיל לראש טבלת המרססים, רייד-מקס נאלצת ללכת ראש בראש מול מובילת השוק. כחלק מאסטרטגיה שכיחה שנוקטות חברות חדשות או כאלו הסובלות מנתח שוק קטן, בחרה רייד-מקס להצמיד את שמה למוצר של סנו ובכך לשדרג עצמה לרשימת הגדולים.

סנו לא נשארה חייבת. גם היא מבטיחה בפרסומת חיסול מיידי של חרקים. החברה מבקשת להעניק למוצר שלה ערך מוסף על זה של המתחרה ומבטיחה טיפול מונע לאורך זמן. כמה זמן? את זה כבר לא מספרים. בסנו בונים על אפקט העדר הידוע ומציינים שסנו קיי-300 הוא מדביר החרקים מספר 1 בישראל - אם זה טוב לג'וקים של השכנים, זה ודאי טוב לג'וקים שלי.

הנפנוף במחקרים אינו חדש. המפרסמים והפרסומאים חושבים שזה עובד. הם כנראה יודעים על מה הם מדברים. הצרכן לא מתעמק, לא מבין, והאמת, גם לא ממש אכפת לו. הרי הג'וק בסוף ימות, זה רק עניין של זמן. השאלה האמיתית היא איך מונעים ממנו להתעופף לתוך הבית.