התלמידים ילמדו פחות, ההורים ישלמו יותר

תסיסה כזאת לא היתה כבר שנים רבות במערכת החינוך: הפעם מדברים שם על קטסטרופה ונזק בלתי הפיך בגלל הקיצוצים. דבר אחד כבר בטוח: את הקיצוץ הצפוי בשעות הלימוד ייאלצו ההורים לממן מכיסם, באמצעות שיעורים פרטיים. מנכ"לית משרד החינוך: "אנו עלולים להפוך למדינת עולם שלישי. בוגרי בתי-הספר לא יידעו להשתמש במחשב".

חרב הקיצוצים החדה, שהונחתה על מערכת החינוך בשנה האחרונה, מתחילה להיות מורגשת היטב עם ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים הבאה. 660 מיליון שקל נדרשה המערכת לקצץ השנה, וכמו שזה נראה כרגע - הנפגעת העיקרית תהיה שנת הלימודים הקרובה, שתיפתח בספטמבר.

כ – 1,500 מורים צפויים לקבל בימים הקרובים מכתבי פיטורים, ולעזוב את משרותיהם במשרד החינוך. לראשונה מאז שנת 85' יקוצצו כ - 40 אלף שעות לימוד, צעד שמשמעותו קיצור יום הלימודים בשעה עד שעה וחצי.

בנוסף יידרש משרד החינוך לקיצוץ של עשרה עד עשרים אחוז מתקציב תוכניותיו השונות, כגון פעולות רווחה, פנימיות יום, מלגות ועוד. "חוק חינוך חינם", שכבר עתה עולה להורים יותר משני מיליארד שקל, ימשיך להוות נטל על הכיס. כעת יצטרכו ההורים יצטרכו לשלם עוד יותר, כדי למלא את החלל שיצרו שעות הלימודים החסרות.

 

יבוטלו: הקבצות וסיוע לחלשים

 

מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, ויו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, רן ארז, קיימו ביום א' 12.5.02 דיון חירום בעקבות הודעת משרד החינוך על הכוונה לפטר 1,500 מורים. השניים החליטו לחבור למאבק משותף לביטול רוע הגזירה.

קול צחצוח החרבות מוכר היטב במערכת החינוך, אלא שהפעם, בניגוד למאבקים קודמים, ייהנו המורים מתמיכה רחבה מצד ההורים. בינתיים אפשר להמר די בוודאות, כי גורלו של ה - 1 בספטמבר כבר הוכרע. ארגון המורים העל-יסודיים ואיתו הסתדרות המורים הזדרזו להכריז ביום א' 12.5.02 על סיכסוך עבודה והודיעו, כי מיד בתום שבועיים המתנה המחוייבים בחוק תוכרז שביתה בבתי-הספר העל-יסודיים. לדבריהם, יותר מ – 2,500 מורים צפויים לקבל מכתבי פיטורים.

בימים אלה משלימים במשרד החינוך וברשתות החינוך הציבוריות, כמו אורט ועמל, את הכנת רשימות המורים המפוטרים. ראשונים יפוטרו מורים חדשים עם ותק של עד שלוש שנים. למרבה האירוניה, מורים אלה מתקבלים למערכת במסגרת המגמה לרענן את מערך ההוראה הקיים בכוח צעיר וחדור מוטיבציה.

למרות שמערכת החינוך ספגה קיצוצים ניכרים בשנים האחרונות, במערכת מדברים על כך שהקיצוץ הנוכחי ינחית מכה אנושה על החינוך בישראל. הקיצוץ הנוסף, אומרים מורים ומנהלים, עלול למוטט את המערכת ולגרום לנזק כבד, ששנים רבות יידרשו כדי לתקנו.

"מדובר בקיצוץ שלא היה כמוהו, למעט קיצוץ של 19 אלף שעות לימוד בשנת 85', דבר שגרם זעזוע עמוק במערכת. עכשיו אני חושש מהתמוטטות", מזהיר יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, רן ארז. "זוהי מכה שמערכת החינוך לא תתאושש ממנה עשרים שנה, ואני מצטט בכירים במשרד החינוך. בעבר היו קיצוצים בעייתיים, אבל במימדים הרבה יותר קטנים מהנוכחיים.

"הכרזנו על סכסוך עבודה לא רק בגלל פיטורי מורים - שזה דבר חמור בעינינו - אלא גם כדי

לדאוג שמערכת החינוך לא תתמוטט".

לדברי ארז, בשנת הלימודים הבאה התלמידים יחזרו מוקדם יותר הביתה, או יקפצו לקניון לשעה-שעתיים ולאחר מכן יחזרו להמשך הלימודים. להערכתו, בתי-הספר יהיו דומים יותר למערכות חינוך אקסטרניות. כבר עכשיו חשים בבתי-הספר במחסור במחשבים, בהיעדר תקציב לליקויי בטיחות ובצימצום בהשתלמויות מורים. בעידן החדש יבוטלו גם חלק ניכר מההקבצות והסיוע הפרטני לתלמידים החלשים.

ארז: "המערכת תתנוון. המבוססים ידאגו לעצמם והחלשים שוב יפגעו. התוצאה תהיה בעיות חברתיות קשות כתוצאה מהעמקת הפערים. במקום להעניק את החינוך הטוב ביותר לילדינו, לצערי אנו עוסקים בהישרדות ובהמשך בכיבוי חבית חומר הנפץ".

 

התלמידים: בלי ערכים, עם פערים

 

מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, ביקש לקבוע פגישה דחופה עם ראש הממשלה אריאל שרון ושרת החינוך לימור לבנת, על מנת להבהיר להם את המשמעות הקשה של הקיצוצים. "נפעל בכל דרך למנוע את פיטורי המורים ולמזער את הקיצוצים שהממשלה כפתה על מערכת החינוך", מבהיר וסרמן. "אם לא תהיה ברירה, נצא למאבק בכל האמצעים העומדים לרשותנו.

"המשמעות הברורה והחמורה של הקיצוץ הדרסטי היא שתלמידי ישראל ילמדו פחות. אנו לא נסכים לכך. זוהי פגיעה ממשית בחמצן של המערכת. אנחנו לא מנותקים מהנעשה במדינה ומודעים למצב, אבל קיצוצים בהיקפים כאלה הם בלתי אפשריים".

את פיטוריהם של המורים החדשים מגדיר וסרמן כאסון. "מערכת החינוך שרויה ממילא במצב קשה וזקוקה לכוחות רעננים", הוא אומר. להערכתו, שעות הלימוד החסרות ימומנו בידי ההורים בעלי היכולת. לפי אותה תחזית, גם השיעורים הפרטיים יפרחו ושוב, ברור למדי מי ייהנה מהם.

יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ולשעבר מנכ"ל משרד החינוך, ח"כ זבולון אורלב, מזהיר שאם לא יבוטל הקיצוץ, תמצא מדינת ישראל את עצמה בין מדינות העולם השלישי. "הפערים רק יתרחבו, והסיכוי של בני שכבות המצוקה לצאת מהמעגל באמצעות לימודים יהיה אפסי", אומר אורלב.

"הקיצוצים כבר אינם פוגעים רק בחלשים אלא גם בבינוניים, הנדרשים לשאת בעלויות של קניית שירותי חינוך, שיעורים פרטיים, חוגים ותרבות". לדבריו הקיצוצים בשנים האחרונות באים לידי ביטוי בהתרחבות עבריינות הנוער והשימוש בסמים ובאלכוהול.

"בתי-הספר הפכו להיות בתי חרושת לשיעורים. לתלמידים לא מוקנים ערכים, כיוון שהשעות שנותרו מיועדות ללימוד מקצועות הבסיס", אומר אורלב, "הממשלה, שהחליטה על הקיצוצים, אינה מבינה שדווקא בתקופה זו חייבים להשקיע בתשתית האנושית. ההצלחות של ישראל בעולם ההיי-טק הם תוצאה של מערכת החינוך מלפני 15 שנה".

 

בעתיד: התלמידים יביאו נייר מהבית

 

יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך בשלטון המקומי, אבי קמינסקי, מגדיר את הזעזוע העובר על מערכת החינוך במילה קטסטרופה. "החברה תשלם מחיר יקר מאוד על הקיצוצים שנכפו על המערכת. זוהי בפירוש קטסטרופה ברמה הלאומית-חברתית, ומי שישרוד אותה יהיו החזקים בלבד". קמינסקי מזכיר שבקיצוצים הקודמים נפגעו שיעורים כמו מוזיקה, אמנות, חקלאות וכישורי חיים ובמקומם בא התל"ן - תוכנית לימודים נוס - פת במימון ההורים. "אני חרד מאוד ממה שהולך לקרות", אומר קמינסקי. ברור שהחינוך האפור יתעצם, הפערים יעמיקו ובעוד שנים ספורות נצטרך לעבוד קשה מאוד בניסיון לשקם את הנזקים".

אהרון בר-עוז, מנהל בית-הספר "אליאנס" אשר שימש עד לאחרונה יו"ר איגוד מנהלי בתי-הספר העל-יסודיים, אומר כי הקיצוצים פוגעים בבשר החי ובתי-הספר חשים זאת היטב. "הקיצוצים חמורים מאוד", הוא אומר. "כבר עתה אנו נאלצים להפחית שעות לימוד במקצועות לימוד שונים, נאלצים לרכוש פחות ציוד לבית-הספר, משתמשים בפחות נייר לשיכפולים".

בר-עוז מזהיר כי עתה ייאלצו מנהלי בתי-הספר לצמצם בשעות לימוד במקצועות מרכזיים כמו מתמטיקה ואנגלית. "ההגבלה הקיימת על גביית תשלומי הורים תוביל אותנו לשוקת שבורה", אומר בר-עוז. "נאלץ להתמודד גם עם פיטורי מורים חדשים וותיקים, לוותר על הקבצות וכמובן יהיו פחות אפשרויות בחירה לתלמידים".

הדיקנית האקדמית במכללת סמינר הקיבוצים, ד"ר ציפי ליברמן, אומרת כי הקטנת תקציב החינוך תפגע בפיתוח תוכניות חינוכיות חדשות ותגרום להגדלת מספר התלמידים בכיתות. "אנו מרבים לדבר באחרונה על השיפור הנדרש ברמת ההוראה, אבל צמצום התקציב עלול לפעול בדיוק בכיוון ההפוך" מדגישה ליברמן.

יו"ר ארגון ההורים הארצי, ארז פרנקל, אומר כי הקיצוצים הקשים במערכת החינוך נופלים כנטל כבד על כתפי ההורים, שכבר עתה משלמים מחיר יקר בלי לקבל תמורה נאותה. "כבר עכשיו התלמידים מקבלים הרבה פחות", אומר פרנקל. "יש רשויות מקומיות שכבר מבקשות מהתלמידים להביא כסף לנייר לשיכפול, לרכישת גירים וציוד בסיסי אחר. אין מדובר בקיצוץ בשמנת אלא בחמצן. עוד יבקשו מהתלמידים להביא נייר מהבית. רק שלא יבקשו מהם להביא מורה מהבית".

פרנקל אומר, כי ארגון ההורים ייאבק לביטול הקיצוצים במערכת החינוך. "שמחתי לשמוע שראש הממשלה הכריז שלא ייתן לפגוע יותר בחינוך, ואני מקווה שמכאן תפתח התקווה".

"אני כואבת מאוד את הקיצוצים הקשים שנכפו עלינו", אמרה אתמול מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש. "זו הפעם הראשונה שיש פגיעה כה משמעותית בשעות התקן, שהן תוכנית הלימודים הבסיסית, ולא בתוספות.

"המסר המתמשך של קיצוץ, שכבר הגיע לכשני מיליארד שקל, הוא קשה מאוד, ואומר למערכת שאין כוונה להשקיע בחינוך ובתשתית האנושית של המדינה. הנזקים הקשים ייחשפו בשנים הקרובות, ואנו עלולים להגיע למצב שהמדינה תצטרך לייבא אנשי מקצוע טובים מחו"ל, כיוון שמערכת החינוך לא תהיה מסוגלת לייצר אותם.

"במקום מדינה מפותחת אנו עלולים להיות מדינה מתפתחת כמו בעולם השלישי. במקום לבנות לעצמנו תוכנית אסטרטגית להכנת עתודה אנושית, נפסיד את מקומנו לצד המדינות המתועשות".

בתשובה לשאלה איזה מין בוגר תנפיק מערכת החינוך בעוד מספר שנים על רקע הקיצוצים, השיבה: "אם הקיצוצים יימשכו, יהיה זה בוגר צר אופקים שלא יוכל לתקשר עם הכפר הגלובלי. יותר בוגרים יידחקו הצידה, ללא יכולת להשתלב בשוק העבודה. זה יהיה בוגר שלא ידע להשתמש במחשב".