מוכרחים להמשיך ולחלוב

משטרת התנועה מצאה דרך חדשה להתמודד עם מגוון אמצעי המיגון כנגד מכמונות המהירות. והפעם לא מדובר בטכנולוגיה עילית. אבל מה זה חשוב, שהרי כסף יזרום בכל מקרה לקופה

למרות שבאופן רשמי טוענת משטרת ישראל אחרת, אמצעי מיגון משוכללים בפירוש הופכים את עבודתם של השוטרים לקשה יותר. כפי שהגדיר זאת שוטר בכיר עמו שוחחנו לאחרונה - "הנהגים השתכללו מאד בשנים האחרונות בכל הקשור לאמצעי מיגון, ולא רק אלה הנוהגים מהר במיוחד. לכן גם אנחנו נדרשים לשינויים מסוימים, בין היתר באמצעות מערכות מתוחכמות יותר".

 

מתוחכמות?

 

אין זה סוד כי עסקי גלאי הרדאר פורחים בישראל. לפני שהותר שימוש חוקי במכשיר, וניתן היה לרוכשו בעיקר בחו"ל, נמנעו כמובן רבים מלעשות בו שימוש. היום, ניתן לזהות את המכשירים הקטנים מותקנים על מכוניות רבות. בנקודה זו כדאי להזכיר כי רכישתם של רבים מהגלאים מהווה עבור המדינה רווח כפול - ראשית ממיסי הקניה ובהמשך, מקנסות המוטלים על נהגים שעושים שימוש בגלאי רדאר פשוטים והופכים "טרף-קל" לשוטרי התנועה.

 

אך אלה אינם האמצעים היחידים להתגוננות. כי בתקופה האחרונה ניכרת עלייה חדה גם בביקוש למכשירים מתוחכמים עוד יותר, המאפשרים לנהג לשבש את פעולתו של הממל"ז. ואם בעבר הסתכן "המפעיל" בזיהוי השיבוש על-ידי השוטר, המכשירים המודרניים משגרים הודעת "שגיאה בתפעול" בלבד. כל שנדרש מהנהג הוא לבטל את פעולת המשבש בהינף מתג ולבלום בחוזקה. קריאת הממל"ז הבאה תציג מן הסתם מהירות נמוכה הרבה יותר, וללא כל התראה על שיבוש. עד כאן בנושא היי-טק ואמצעי לחימה אלקטרוניים.

 

לא כל-כך!

 

בתקופה הקרובה, כשנה וחצי לאחר שהוכנס ל"ניסוי כלים", אנו צפויים לחיזוק מערך האכיפה המשטרתית באמצעות מכשיר מדידה חדש. מדובר ב"וסקאר" (Vascar), ראשי תיבות של מחשב-מקליט-מהירות-ממוצעת-ויזואלית, או באנגלית Visual Average Speed Computer And Recorder.

 

בניגוד לאמצעי האכיפה הקודמים, זה האחרון מצטיין בעיקר בפשטותו ובעלות נמוכה מאד. מדובר פשוט בשעון עצר המבצע חישוב של מהירות ממוצעת לאורך קטע דרך מסוים. חישוב המהירות מבוצע בעזרת חלוקת המרחק הידוע של הקטע בזמן האורך לחלוף על פניו. יתרונו של המכשיר בפשטות הפעלתו. זו מאפשרת גמישות רבה הכוללת הפעלה ממסוק משטרתי, שוטרי יחידת האופנועים, עמדות נייחות ועוד. בינתיים רכשה המשטרה כ-20 יחידות שכאלה.

 

איך פועל

 

הוסקאר ניתן להפעלה בשלושה אופנים עיקריים. "מארב סטטי", בו השוטר ממתין במרחק מסוים אחרי סוף קטע ידוע באורכו. השוטר יפעיל את שעון העצר כאשר הרכב הנמדד חולף על-פני נקודת ציון תחילת הקטע, ויפסיק את פעולתו כאשר הרכב יחלוף על-פני נקודת ציון סוף הקטע. בצורה זו ניתן להשתמש בסימונים מיוחדים על הכביש עצמו, ולא רק באבני שפה. אפשרות נוספת היא באמצעות "מארב עורפי", בו השוטר עוקב בעזרת ניידת אחרי הרכב הנמדד, כאשר הוא עושה שימוש באבני שפה על-מנת לקבוע את אורך הקטע הנמדד. במידה והחישוב יראה מהירות גבוהה מהמותר, יסתיים המעקב בעצירת הרכב הנמדד. אך הנהגים צפויים גם ל"מארב קדמי", הניתן ליישום יעיל כאשר הניידת סמויה, ואילו הרכב הנמדד מגיע אליה מאחור, נוסע מאחריה או אף עוקף אותה. גם כאן תהיה מדידת המרחק בעזרת אבני השפה.

 

בעיות אמינות

 

כבר עתה ניתן לקבוע כי רמת הדיוק של המכשיר בעייתית. הגורמים הבאים עלולים להשפיע משמעותית על תוצאת המדידה. כך למשל דיוק (או אי דיוק) המרחק בין אבני השפה או סימנים מזהים אחרים על הכביש, כמו-גם זמן תגובת השוטר שלעולם לא יהיה אחיד ומדויק.

 

ידוע הרי ומוסכם כי זמן התגובה של אדם ממוצע עומד על כ-0.3 שניות, ולכן עבור מדידה כפולה, כמו זו של מדידת זמן התחלה וסיום, מותר להניח כי הטעות המצטברת תהיה מסדר גודל של 0.5-1 שניה. בהתחשב בכך שמישהו מנסה למדוד עצם הנע במהירות של 30-50 מטר בשניה, מדובר במידת זמן כלל לא מבוטלת.

 

הגנה וערעור

 

ברור הרי שפשטות המכשיר מונעת מנהגי ישראל כל אפשרות שימוש באמצעי אלקטרוני להתגוננות. זאת, היות ובעצם אין מה לגלות. כאן יישמו מרבית הנהגים את הכלל הברור, ולפיו ערנות גבוהה לסביבה מאפשרת הגנה טובה, בעיקר כאשר מדובר במעקבים. לעומת זאת, באם מדובר במארב נייח, טובים הסיכויים שלא ניתן יהיה להתגונן מפניו, וזה אשר יעבור עבירת מהירות, אכן יאלץ לשלם את העונש הקבוע בחוק. זאת, אם תשכיל המשטרה שלא לקבוע סימני זיהוי בולטים על הכביש עצמו.

 

בנוסף לכך, אנו מניחים כי היות ואמצעי זה חשוף מאוד לטעויות מפעיל, סביר להניח כי לאחר חלוקת הדו"חות הראשונים לנהגים ממהרים, תאלץ מערכת המשפט להתמודד עם טענות בנוגע לטעויות מפעיל. הרבה יותר מאלה הנטענות לא פעם כנגד מפעילי מכמונות. אך יש גם לזכור כי כדי למדוד את מהירות הנסיעה של רכב מלפנים, יש לעקוב אחריו לאורך קילומטר אחד לפחות, ובדרך כלל שניים. סביר גם כאן להניח כי נהגים ערניים לא אמורים להיתקל בבעיית אכיפה זו. מלבד זאת, היות והשימוש בשיטת מדידה שכזו מחייב שמירה על קשר עין תמידי, עלולה אכיפה בעזרת הואסקאר להערים צרור בעיות בשעות החשכה.

 

אז מה למדנו?

 

שמשטרת התנועה ממשיכה להאמין כי בעזרת אמצעים נוספים, מתוחכמים ויקרים או פשוטים וזולים, ניתן יהיה לאכוף את החוק על הכביש. ומכיוון שהחוק אינו עוסק אך ורק במהירות הנסיעה, תוך אזכור נוסף של נתוני המשטרה המצביעים על המהירות כגורם משני לתאונות דרכים, צריך כנראה להזכיר פעם נוספת כי הגיע הזמן לחשיבה מעט יותר יצירתית ונכונה.

שהרי אם בכל זאת מעונינת המשטרה לחבוש את כובע "הלוחם בתאונות", זה המביא לה יחסי ציבור טובים אך בעיקר תקציבים שמנים, מוטב לה להתחיל ולהוכיח כי היא אכן פועלת בכיוון. כך לדוגמה ניתן להשתמש במכשיר הוסקאר על-מנת למדוד את משך הזמן בו נמצאים נהגים בנתיב השמאלי ולפעול כנגד אותם אלה ה"סותמים" את הכביש ולא כנגד ה"ממהרים".

 

ברור הרי שגם המכשיר החדש יחייב בעיקר שימוש בכביש ישר, בין עירוני, רחב ומואר. בדיוק היכן שמספר התאונות והנפגעים נמוך במיוחד. אבל מה זה משנה? הרי כסף אפשר לעשות כאן על גבם של הנהגים. וברור לכולנו, כולל משטרת התנועה, שאת העברות המסוכנות והמסכנות באמת, קשה הרבה יותר לאכוף. אבל למה לעבוד קשה, אם אפשר להרוויח בקלות?

 

הכותב הוא מייסד אתר "מכמונות מהירות בישראל" - Speedtraps.co.il