בועז, בעל משרד לייעוץ שיווקי, נקלע בחודשים האחרונים - כמו רבים אחרים - לקשיים כלכליים: לקוחות רבים שלו פשטו את הרגל ונעלמו מהנוף, אחרים הפסיקו לשכור את שירותיו כדי לצמצם את הוצאותיהם, והיו גם כאלה, שהמשיכו להשתמש בשירותיו, אבל פשוט הפסיקו לשלם.
כאשר בחן בועז אפשרויות לקצץ בהוצאותיו, הגיע למסקנה שעלויות השכירות של משרדו בבניין משרדים במרכז תל-אביב נוגסות נתח משמעותי מהכנסותיו המצומקות. הוא החליט איפוא להעתיק את המשרד לביתו שבשוהם, שם הוא ממשיך לעבוד לצד מזכירתו. שני עובדיו הנוספים של בועז עובדים כעת אף הם מבתיהם. הוא התקין אצלם מחשבים, מודמים, קווי טלפון נוספים ומכשירי פקס. הם נפגשים פעמיים או שלוש פעמים בשבוע בביתו של בועז. החיסכון בעלויות השכירות, הנסיעות ואחזקת המשרד מגיע ליותר מ-200 אלף שקל בשנה.
בתקופה האחרונה - מדווח עדי שטרנברג, מנכ"ל הרשות לעסקים קטנים - עוברים עצמאים רבים לעבוד מהבית. אחרי שקיצצו בהוצאות הפרסום והשיווק, פיטרו עובדים וחתכו בהוצאות על ציוד משרדי, הגיעו אלפי בעלי עסקים למסקנה כי לא יוכלו לשרוד את המיתון, אם לא יחסכו גם את עלויות השכירות של המשרד. קהל נוסף שעובר לעבוד מהבית הוא של עובדים שכירים שפוטרו או התפטרו ממקומות עבודתם והחליטו לעבוד כעצמאים.
סקר של חברת אנגלו סכסון העלה כי עד לפני שנתיים שימשו 80% מהעסקים הביתיים כעבודות משניות של אנשים, שמשרתם המרכזית היתה מחוץ לבית. כיום - כתוצאה מהמיתון - גדל מאוד שיעורם של העסקים הביתיים שהם העבודה המרכזית של בעליהם. ההערכה היא ש-4%-3% מכוח העבודה בישראל עובדים מהבית. שיעור זה צפוי לגדול במידה משמעותית בשנה הקרובה.
אף שהמיתון הוא הגורם המרכזי למעבר של עסקים לבתים פרטיים, אין הוא הגורם היחיד. גורם חשוב נוסף הוא הטכנולוגיה המתקדמת - בראש ובראשונה של התקשורת הממוחשבת - שמאפשרת כיום לנהל משרד שלם מפינת עבודה צנועה בכל בית. גם לפני פרוץ המיתון הכבד היו בעלי מקצועות חופשיים רבים - דוגמת עורכי-דין, אדריכלים, עיתונאים, יועצי שיווק וכו' - שבחרו להקים משרד בבית לא רק משיקולים של חיסכון, אלא גם מתוך רצון ליהנות משעות עבודה גמישות ומקירבה למשפחה. בעוד ששעה מתה במשרד מחוץ לבית היא לרוב שעה אבודה, הרי בבית ניתן לנצלה באופן אופטימלי.
יתרון עצום נוסף הוא החיסכון בזמן. גבי להמן, יועץ לעסקים קטנים, מספר שכשהוא התחיל לעבוד כעצמאי, הוא שכר לעצמו משרד במרכז תל-אביב. כשנהג לשם בשעות העומס, איבד שעות עבודה יקרות. זה לא קורה כאשר עובדים מהבית, ויש בכך ייעול רב. יתר על כן, לאדם שעובד מהבית הרבה יותר קל להתאים את העבודה לשעון הביולוגי שלו. יש אנשים שעובדים הרבה יותר טוב בשעות הלילה. יש להם רעיונות טובים יותר בשעות לא שגרתיות.
מתלבשים יפה, ועוברים לחדר העבודה
עדן אליעד, יועצת מס, עברה לעבוד מהבית לפני חמש שנים. היא מציינת יתרונות רבים לעבודה מהבית, כגון גמישות וחיסכון בהוצאות. אדם שרגיל להיות שכיר חש אי-ביטחון רב כאשר הוא חושב על עצמאות. עבודה מהבית מקלה על תחושת חוסר הביטחון. לא צריך לשלם שכר דירה, לא צריך להתחייב לטווח ארוך. עבודה מהבית יכולה לשמש כמקפצה לפתיחת משרד בחוץ אם העסק פורח, אבל יש גם עסקים שפורחים מהבית.
אליעד מציינת גם חסרונות: לעיתים אני מרגישה שהדימוי המקצועי שלי עלול להיפגע. אף-על-פי שיש לי יחידה עצמאית שריהטתי אותה כמשרד לכל דבר, אני עדיין חוששת שלקוחות לא יראו זאת בעין יפה. אני נשארת למרות זאת במשרד הביתי שלי ונהנית ממרווח נשימה. לאליעד יש דרך משלה להתנתק מתחושת הביתיות לפני שהיא מתחילה יום עבודה: היא מתלבשת כמו אדם שיוצא לעבודה בחוץ, אף שלמעשה היא רק פותחת דלת ועוברת למשרדה. היא גם מציעה לאנשים שעובדים מהבית לקבוע פגישות מחוץ למשרד הביתי. קל מאוד להתכרבל בבית ולהתנתק לאט-לאט מהעולם. איש מקצוע שמחליט לעבוד מהבית צריך לטפח את הדימוי המקצועי שלו גם בפני אחרים וגם בשביל עצמו.
העבודה בבית התגלתה כפתרון נוח במיוחד עבור אמהות לילדים, שאינן יכולות (או רוצות) לעבוד במשרה מלאה מחוץ לבית. אלה פותחות עסקים קטנים בתוך הבית - מנהלות שיווק, פסיכולוגיות, מטפלות ברפואה אלטרנטיבית, קוסמטיקאיות, דיאטניות, יועצות חינוכיות וכו' - קובעות לעצמן את סדר יומן ומשלבות את העבודה יחד עם הטיפול בילדים.
להקמת עסק קטן בבית יש יתרון גדול נוסף, שחשיבותו רבה בתקופה של מיתון: ההשקעה בהקמתו אינה גדולה, ופירוקו - במקרה של כישלון - אינו כרוך בהסתבכות כלכלית. לא אלה הם פני הדברים כאשר העסק קורס, אך יש להמשיך לשלם שכירות יקרה ודמי ניהול גבוהים עוד במשך חודשים ארוכים ולעיתים אף במשך כמה שנים. זה מה שקרה למאות סטארט-אפים ויזמויות אחרות, שקמו בתקופת הפריחה של ההיי-טק, נבלו לאחר שנה-שנתיים ונשארו תקועים עם שכירויות יקרות. כיום מציעים רבים מהם את שטחיהם במחיר הנמוך ב-30% מהמחיר שהם התחייבו לשלם. את היתרה הם סופגים בלית ברירה.
גם חברות היי-טק גדולות גילו את יתרונות העבודה מהבית. רבות מהן מאפשרות לעובדיהן לעבוד מהבית - אם לא במשך השבוע כולו, אז לפחות במשך יומיים-שלושה בכל שבוע. למעסיקים זה חוסך עלויות רבות, והעובדים זוכים בגמישות ובנוחות.
עיצוב ותכנון
עבודה מהבית עדיין נתפסת על-ידי רבים בישראל כמשהו לא רציני (בניגוד גמור לדימוי שיש לעבודה מהבית בארה"ב ובאירופה), ולכן משתדלים רבים מהעובדים מהבית להיפגש עם לקוחותיהם על ארוחת צהריים במסעדות או בבתי-קפה. ערן רולס, מנכ"ל מרכז הבנייה הישראלי: הקמת משרד ביתי אינה מסתכמת רק בהקצאת חדר לטובת העסק וציודו במחשב ובפקס. אם ישנה כוונה לפגוש לקוחות בבית, רצוי מאוד להכשיר פינת עבודה, שתהיה מתוחמת משאר חלקי הדירה ותשרה על הלקוחות ועל העובדים אווירת עבודה. אם לקוח מגיע לבית, רצוי מאוד שלא לקבלו בסלון או במטבח מבולגן.
יהודה מושונוב, יועץ מקצועי במרכז הדיור, מסביר כי באופן עקרוני רצוי ליצור כניסה נפרדת למשרד הביתי. אם מדובר בדירה רגילה, יש למקם את חדר העבודה קרוב ככל האפשר לדלת הכניסה ולדאוג שלעובדים וללקוחות תהיה גישה ישירה לחדר העבודה, בלי שיצטרכו לעבור דרך הסלון או המטבח. אם זו דירת קרקע, ניתן לבקש היתר מהרשות המקומית לבנות כניסה נפרדת לחדר העבודה. בדירות גג ניתן למקם את המשרד על הגג. עדיף, כמובן, שתהיה מעלית שתגיע ישירות עד לחדר בגג.
בבתים צמודי קרקע המשימה פשוטה יותר, שכן ניתן למקם משרד באחד החדרים וליצור גישה ישירה מהחניה. אפשרות נוספת היא למקם את המשרד במרתף. בכל מקרה מומלץ לבחור בחדר מבודד ולצייד אותו בבידוד אקוסטי, שימנע חדירת רעשים מהבית. בידוד אקוסטי ניתן ליצור מהוספת קירות גבס, שבינם לבין הקירות המקוריים דוחסים צמר זכוכית. נוסף על כך יש להתקין דלת אקוסטית בפתח המחבר בין הבית ליחידת העבודה.
בעת שמתכננים את המשרד הביתי יש להכין מראש את התשתיות הנחוצות: נקודות חשמל מרובות (במיוחד עבור המחשבים) וקווי טלפון נוספים. מומלץ מאוד לא להשתמש בקו הטלפון המשותף של הבית. כמו כן יש להכין תשתית לאינטרקום נפרד ולמערכת נפרדת לבקרת שליטה על הכניסה.
חשוב לזכור כי יש להקצות מקום לאחסנת ניירת, לתיקי לקוחות, לספרים, לחומר מקצועי, לדוחות וכו'. לשם כך יש לתכנן מספר ארונות ומגירות, שידות ומדפים תוך השארת די מקום לשולחנות ולריהוט משרדי. אם מתכננים שירותים נפרדים, זה מחייב תשתית מתאימה: חיבור לקו הביוב הראשי וחיבור לרשת המים.
לדברי ניצה פז, מנהלת מרכז הייעוץ ארצי של חברת רגבה, אם מועסקים בדירה עובדים נוספים, ראוי לשקול בחיוב הקמת מטבחון. כך ניתן למנוע שהעובדים ישתמשו במטבח הביתי. הצרכים למטבחון הם מינימליים: כיור, קומקום חשמלי, מקרר קטן וטוסטר אובן. לרוב די בארונית אחת בלבד.
מימון
לאורן, וטרינר, היתה קליניקה במרכז גבעתיים. באחרונה עמד לרכוש דירה חדשה למשפחתו המונה ארבע נפשות. לאחר בדיקת השוק החליט לרכוש דירה גדולה, בת 7 חדרים, ולהעתיק אליה גם את הקליניקה שלו. על מנת לממן את הדירה לקח משכנתא גדולה. החזרי המשכנתא הגבוהים החליפו מבחינתו את דמי השכירות הגבוהים ששילם עבור הקליניקה. חיסרון יחיד מבחינתו הוא שהחזרי המשכנתא אינם מוכרים במס.
חקיקה ומיסוי
פקודת מס הכנסה קובעת, כי כדי שניתן יהיה להכיר בהוצאה על המשרד הביתי לצורכי מס, היא צריכה לשמש כולה לייצור הכנסה, ולשם כך בלבד, אומרת עו"ד אסתר ליבה ממשרד שדות ושות', המתמחה במיסוי. לפיכך נקבע כי הוצאה מעורבת, שחלקה זכאי להכרה וחלקה אינו זכאי, לא תותר בניכוי, למעט חריגים שנקבעו בפסיקה. עם זאת, כאשר אפשר לפצל את ההוצאה באופן ברור, ניתן להכיר בחלק של ההוצאה שנעשתה לשם ייצור הכנסה. במסגרת זו יוכרו לבעל העסק הביתי ההוצאות השייכות לחדר שבו מתנהל משלח ידו, אם ניתן לזהות בבירור אילו הוצאות הוצאו לשם ייצור הכנסתו בחדר הזה. לדוגמא: משכר דירה, המשמשת גם למגורים וגם לעבודה, ניתן לקבוע שחדר אחד משמש לעבודה ולנכות על בסיס היחס הזה (בין חדרי מגורים לחדר העבודה) את ההוצאות הקשורות במבנה.
לפיכך הוצאות השייכות באופן ברור לעסק, כגון מכשור משרדי (מחשב, פקסימיליה, מחשב כף-יד, ריהוט, שיפוצים וכו') ותשלומים לעובדי העסק יוכרו במלואן. לעומת זאת הוצאות מעורבות השייכות הן לבית המגורים והן לעסק (למשל הוצאות חשמל) יוכרו באופן חלקי לפי מבחן מרב השימוש. אם מרב השימוש הוא עסקי, יוכרו שני שלישים מההוצאות; אם מרב השימוש הוא פרטי, יוכר רבע. מי קובע את השיעור? פקיד המס. בפועל מקובל להכיר ב-25%-20% מהוצאות הבית (שכר דירה, ארנונה, חשמל) כמשמשים למטרות העסק.
סייעה בהכנת הכתבה: אביבה רוזן-גנוט