עשיתי אירובי ונשארתי פרה

לא מדובר על פרסומת למכון יופי אלא על קמפיין ההצערה של שוקולד פרה של עלית

בעולם משתנה ורווי תהפוכות וזעזועים, אנו מנסים להיצמד לדברים המקנים לנו תחושה של שייכות ויציבות. שוקולד פרה של עלית הוא אחד מאותם דברים. הפרה נמצאת כאן כבר מ-1934. בתקופת הצנע, כך מספרים, היא נכללה בתלושי ההקצבה. מאז ועד היום - כמעט 70 שנה - חודש המותג רק ארבע פעמים.

חידוש שכזה עבר על הפרה לפני כשבועיים. בהודעה לעיתונות הסבירו את מהות השינוי: הפרה לבשה הבעה אנושית יותר, הפכה לצעירה יותר וקרובה יותר ללבם של אזרחי ישראל. את החלק הראשון עוד הבנתי, אבל למה לכל הרוחות הם מתכוונים בקרובה יותר ללבם של אזרחי ישראל? מישהו שם נסחף.

לא אגזים אם אקבע, כי הצערת הפרה היא משבר לא קטן עבור רבים. כמנהג האסקימואים, עלית מאסה בזקנה הבלה ובעטה בה החוצה. מה עם קצת כבוד למסורת, לזקני השבט, לאנשים שהקימו את המדינה? הפרה היא אחד מסמלי המותג החזקים ביותר בשוק הישראלי. סמל טוב, אומרים המומחים, הוא חלק מאישיות המותג, הגורם לקשר רגשי עם המוצר לאורך שנים. פגיעה בפרה עלולה לפגוע גם במותג. בינינו, לא מדובר בשוקולד הטוב בעולם (בלשון המעטה), אבל בוודאי שמדובר בשוקולד הישראלי ביותר, ולנו הפטריוטים זה מספיק.

במטרה לשכנע אותנו שהשינוי הוא לטובה, מלווה עלית את מהלך המיתוג המחודש בקמפיין שלטי חוצות. בכולם מופיעה הפרה בלוק החדש, כשבכל שלט היא מסבירה מה עבר עליה במסגרת השינוי: נרשמתי לאירובי, עשיתי גוונים, סידרתי גבות, שיניתי תסרוקת. הפרה, כך עושה רושם, נלכדה במלתעות תעשיית היופי.

האמת, התבוננות מעמיקה בפרה המחודשת ובזו הקודמת לא משאירה שום מקום להתלבטות. החדשה יפה יותר, מתוקה יותר, חמודה יותר. הזקנה לא העיפה מבט לכיווננו, החדשה עושה לנו עיניים. הקודמת לא היתה מעיזה לחשוב על בגד-ים שני חלקים, החדשה יכולה לנסות גם חוטיני. קיבלנו את דור ההמשך. מה רע? התרפקות על העבר ונוסטלגיה פתטית לא יובילו אותנו לשום מקום. מתיחת פנים תקופתית והתאמה לרוח הזמן היא חיובית ונחוצה. גם הקמפיין חינני. ברכות.