היום תיפתח בפאריז אליפות צרפת הפתוחה, הקרויה על שמו של הטייס הצרפתי הידוע, רולאן גארוס ומתקיימת בעיר מאז 1891. ה'רולאן גארוס' הוא אחד מארבעת טורניר הגראנד-סלאם העונתיים - ארבעת הטורנירים היוקרתיים ביותר בסבב ה-ATP - והיחיד ביניהם שנערך על משטח החימר.
ארוך ומייגע
כל צמרת הטניס העולמית תתייצב בפאריז כדי לקחת חלק בטורניר היוקרתי, אולם קשה להגיד שכל חבריה ששים לקראת החווייה הספק מתסכלת-ספק מענגת של משחק הטניס על משטח החימר. בניגוד למשטחים המהירים של אוסטרליה, ווימבלדון והפלאשינג מדו, הרי שמשטח החימר הפאריזאי גובה מאלו שעולים לשחק עליו סיבולת רבה, תעצומות נפש ובעיקר סבלנות במהלכי טניס ארוכים, שנמתחים לאורך שעות עד להכרעה המאוחרת.
עניין לסוציולוגים
מיפוי לא מפורט מדי של הגווארדיה הבכירה של הטניס העולמי, מגלה כי הדעות המנוגדות מתחלקות על פי איזורים גיאוגרפיים. אמני החימר המסורתיים ואלו שזוכים בדרך כלל להצלחה ברולאן גארוס הם לרוב יוצאי המדינות הלטיניות באירופה (ספרד, צרפת) ובדרום אמריקה (ארגנטינה וברזיל).
מולם מתייצבים האמריקנים ובעלי בריתם מאוסטרליה, שממש לא מסתדר להם טניס על חימר. מדובר כנראה בעוד ביטוי לפערים התרבותיים בין הסייסטה הרוגעת האופיינית ללטינים לבין החיים המהירים של האמריקנים.
בעוד שלספרדים ולארגנטינאים לא בוער שום דבר, האמריקנים רוצים הכל ומהר וחילופי הכדור האינסופיים בפאריז, אינם עניין לחסרי סבלנות. בהתחשב בכך, ניתן לסמן מספר טניסאים, יוצאי המדינות הלטיניות כמובן, שמועמדים לזכייה בתואר ובפרס הראשון בסך 780 אלף אירו.
מדברים לטינית
המועמד הטבעי לזכייה הוא גוסטבו קווארטן הברזילאי, אלוף השנתיים האחרונות, המדורג שביעי בטורניר ובעולם. עם זאת, קווארטן פתח את העונה מאוחר בגלל פציעה ועדיין לא שב לכושר. גמגומיו של 'גוגה' מותירים את הזירה פנויה לחואן קרלוס פררו, קרלוס מויה ואלברטו קוסטה הספרדים, או למאפיה הארגנטינאית הצעירה ברשות גיירמו קאנאס, חואן איגנציו צ'לה ובעיקר, גסטון גאודיו, שזכה לאחרונה על החימר בברצלונה ומיורקה.
האמריקנים ינסו לגייס את כל הניסיון והשאפתנות של אנדרה אגאסי, פיט סמפראס ואנדי רודיק, אך צרפת כאמור אינה יעד מועדף עליהם. מי שינסו לנצל את המאבק הלטיני-אמריקני ולזנק מעלה הם הרוסים סאפין (עלול להעידר בגלל פציעה בגב) וקפלניקוב, האס הגרמני, פדרר השווייצרי, גרוסז'אן וסאנטורו המקומיים או אפילו יונאס אל עינאווי המרוקני. אלוף אוסטרליה, תומאס יוהאנסון השבדי, לא בכושר מספק לאחרונה ממש כמו המדורג ראשון בעולם, לייטון יואיט האוסטרלי. עם זאת, יואיט יכול להפתיע גם בבוץ הפאריזאי, בזכות הכושר הגופני הנפלא והסירוב הבלתי אפשרי שלו לוותר.
עליית הנשים האמריקניות
בניגוד לטורניר הגברים, לארצות הברית יש יותר מתקווה לכבוש את פאריז בסערה, כפי שעשתה ג'ניפר קפריאטי בעונה שעברה. קפריאטי בת ה-26 עשתה לעצמה נוהג קבוע לשגשג בטורנירי גראנד סלאם וזכתה כבר בשלושה תארים מתוך השישה שנערכו בשנתיים האחרונות.
קפריאטי תנסה לשמור על התואר הצרפתי בה זכתה לפני שנה ועל מקומה בראש הדירוג העולמי. האחיות האמריקניות, ונוס וסרינה וויליאמס, שעוקבות אחריה בצמרת דירוג ה-WTA אינן חובבות חימר גדולות, והאיום על קפריאטי צפוי דווקא מאמריקנית אחרת, מוניקה סלש, שחוזרת לאחרונה לכושר.
הצעירות הבלגיות, קים קלייסטרס וג'סטין הנין, יצפו למעידה של אחת מהן וגם ילנה דוקיץ' מרגישה מספיק בשלה לתואר גראנד סלאם ראשון. הצרפתיות סנדרין טסטו ואמילי מאורסמו ינסו לתת לקהל סיבה לשמוח.
סמאשנובה חוזרת לרולאן גארוס
ברשימת המועמדות הריאליות לזכייה בטורניר מופיעה השנה גם אנה סמאשנובה הישראלית, המדורגת 21 בטורניר ו-24 בעולם ומצויה בכושר הטוב בקריירה שלה. סמאשנובה, אחד השמות החמים בטניס הנשים השנה (בגלל היכולת ובעיקר בגלל ה"סמאש" - חבטה כוחנית על פי הז'רגון המקצועי בטניס), מעולם לא הבריקה כטניסאית בוגרת בטורנירי הגראנד סלאם השונים, אולם לפני 11 שנים, על אותו משטח חימר בפאריז, זכתה כנערה בת 14 בטורניר הנוער של הרולאן גארוס.
סמאשנובה אולי לא תזכה לאותו הישג בטורניר הנוכחי, אך היא יכולה להעפיל לשלבים מתקדמים שלו. כדי לעשות כן יהיה עליה לנצח את האיטלקית המוכשרת, פרנצ'סקה שיאבונה (73 בעולם), בסיבוב הראשון ומשם להתקדם הלאה כנראה דרך הספרדיה הוותיקה, ארנחה סאנצ'ז-ויקאריו (אלופת צרפת ב-89, 94 ו-98) וסרינה וויליאמס.
ישראלים ללא סיכוי
לשני הטניסאים הישראלים הגברים צפוי כנראה גורל פחות אופטימי בצרפת. הראל לוי (168 בעולם), שכמו חברו קווארטן התחיל את העונה רק בחודש האחרון, יפתח בסיבוב הראשון מול טומי רוברדו הספרדי (25 בטורניר, 28 בעולם), שהדיח אותו מווימבלדון אשתקד. אמיר חדד (233 בעולם), שעלה מהמוקדמות, יפגוש בסיבוב הראשון את כריסטוף רוחוס הבלגי (77 בעולם). כמו ללוי, גם לו אין סיכוי רב להמשיך הלאה.