המחזור התשיעי של ליגת העל יפגיש לראשונה את אלי אוחנה ובית"ר ירושלים. מעבר לפן הספורטיבי המרתק שלו, המשחק מציע גם מנה שופעת של אמוציות מאחורי הקווים. אלי אוחנה, אחד הסמלים הגדולים של בית"ר, יתמודד מול אלי גוטמן, האיש שירש אותו בעמדת המנג'ר. עולם הכדורגל הצפוף שלנו מספק עוד דו קרב בין שני מאמנים שנהר של איבה מפריד ביניהם.
בן המלך והעני
הקריירות של אוחנה וגוטמן התפתחו באופן שונה לחלוטין. אוחנה היה נער זהב מהרגע שנעל לראשונה את נעלי הכדורגל. בית"ר הייתה מועדון בינוני במונחים ישראלים עד שאוחנה עלה להרכב הבוגר. הקבוצה זכתה פעמיים בגביע המדינה (76', 79'), אולם אוחנה היה האיש הראשון שהביא לירושלים אליפות.
אוחנה היה מעורב בכל ארבע האליפויות של בית"ר, גם כשהחמיץ חלקים נרחבים מעונת 98' עקב פציעה. אוחנה זכה בצדק במעמד האליל המקומי בעיר הקודש והחליק אל כיסא המנג'ר. אולם כאן ציפה לאוחנה הפרדוקס הכלכלי של עסקי הכדורגל. אוחנה הכדורגלן, שהפך את בית"ר למותג מצליח, מצא את עצמו דחוי על ידי אנשי העסקים שרכשו את המפעל המשגשג. כמו משה הוא הביא את העם אל פאתי הארץ המובטחת אך לא זכה להיכנס בשעריה.
גוטמן לעומת אוחנה התחיל את דרכו בכדורגל ממש מהתחתית. ותיקי קריית אליעזר זוכרים מורה צעיר לחינוך גופני שהגיע לכל אימון של שלמה שרף עם מחברות וכלי כתיבה. גוטמן התחיל את עבודתו בליגה הבכירה במועדונים קטנים כהפועל בית שאן וצפרירים חולון. הפריצה הגדולה שלו הגיעה בעונת 97' כשהוביל את הפועל באר שבע לזכייה בגביע המדינה. תואר ראשון לבירת הנגב אחרי 21 שנות שממה.
זכייה בתואר מקפיצה את מניית המאמן, וגוטמן קיבל הצעת עבודה מרובי שפירא, נשיא הפועל חיפה. השידוך הצליח וגוטמן זכה עם חיפה באליפות ראשונה בהיסטוריה של המועדון. כעבור שנה קיבל גוטמן את תפקיד המנג'ר של בית"ר, הג'וב הראשון שלו במועדון על.
הטיפוס האיטי במעלה הסולם עיצב את אישיותו של גוטמן כאיש שמחפש ביטחון. הקבוצות שלו צוברות מומנטום באיטיות. אוחנה לעומתו, התמכר בנעוריו לרגעי האופוריה. המציאות האפורה אמנם לא פגעה בביטחון העצמי שלו, אולם נדמה שהוא חי עבור רגעי האושר של הניצחונות.
שלום וביטחון
בעונה החולפת פתח אוחנה את העונה בסיבוב ראשון מאכזב. בית"ר הציגה כדורגל מהוסס והופתעה על ידי קבוצות פחות טובות ממנה כמו מכבי פתח תקווה, אשדוד והרצליה. עם פתיחת הסיבוב השני קיבל אוחנה חיזוק בדמותם של ראובן עטר וניר סביליה, שעזבו את הפועל חיפה של גוטמן, וסייעו לבית"ר להרוויח נקודות ולהתאזן.
אולם המשחק שאפיין את בית"ר היה ניצחון החוץ בהרצליה במחזור ה-15. השתיים סיימו בתיקו 1:1 בטדי בסיבוב הראשון. בהרצליה עלתה בית"ר ליתרון מוקדם, ואוחנה הוריד את הקבוצה למגננה של שבעים דקות. עשר דקות לסיום כבש עטר שער נאה שהבטיח את הניצחון, אולם הרצליה השיבה מיד בשער, ובית"ר העבירה את הזמן עד לסיום בהרחקות כדורים ליציע.
בית"ר של אוחנה הציגה כדורגל בינוני ונטול ביטחון, בדיוק ההפך מהדימוי התקשורתי של המנג'ר. בהמשך העונה העפילה בית"ר לגמר הגביע אחרי שניצחה בפנדלים את בית"ר באר שבע ונתניה, וגברה על הפועל כפר סבא בחצי הגמר. אוחנה ראה בזה הישג. אוחנה, שבעבר הצהיר על שאיפות פוליטיות, הפנים את המסר של תקשורת ההמונים. לא חשוב מה עשית, חשוב מה אמרת שעשית.
אצל גוטמן משחק בטוח הוא בילט אין, במיוחד בשלבים הראשונים של העונה. הכדורגל של גוטמן מבוסס על עבודה אפורה של כל השחקנים על הדשא, כולל ג'ובאני רוסו. קבוצת האליפות של הפועל חיפה הייתה אחת הקבוצות היותר אירופאיות שנראו בישראל. זה לא הפתיע שהיא עברה סיבוב בגביע אופ"א. עבור גוטמן הכדורגל הוא לא אולם שמחות, אלא קורס בהנהלת חשבונות.
הפעם הראשונה
בית"ר ובני יהודה הן שתי הקבוצות שתפסו את היריבות הכי מעט פעמים בנבדל העונה. בית"ר 10, הזהובים 8. אוחנה פותח את המשחקים בזהירות מקסימלית. בני יהודה לא כבשה או ספגה העונה ברבע השעה הראשונה. גם בית"ר, היותר איכותית, לא ספגה העונה במחצית הראשונה.
ירושלים אמנם כבשה צמד שערים ברבע השעה הראשונה, אולם מסך 11 הכיבושים שלה 9 שערים הגיעו בשליש האחרון של המשחק. בדקות האלו ינסה גוטמן להכריע את אוחנה, כי הזהובים ספגו העונה 9 מתוך 12 השערים שלהם בחצי השעה האחרונה.
למרות זאת, אין זו משימה קלה עבור גוטמן. אחרי הכל בעונה שעברה הסתיימו שלושת המפגשים בין שני המאמנים בתיקו. כל ניצחון בשבת ברמת גן יהיה ניצחון בכורה במאבק בין שני הטיפוסים ההפוכים האלה, הנסיך הגולה ורואה החשבון הדקדקן.