מוני טורס

לא כל כך נעים לו לספר, אבל בתור ילד הוא היה מאלה שמקיאים בטיולים ומחזיקים לימון בתיק. אישית, הוא מת על תל אביב וכל שבת בבוקר מגלה אותה מחדש. בימים אלה מעמיס מוני מושונוב את המשפחה ואת החברים, ויוצא לחרוש את הארץ עם המצלמה של ערוץ 2. "הסידרה הזו גרמה לי להתאהב מחדש בארץ", הוא אומר

"אתה ממש לא בסדר!" אני זורק למוני מושונוב בפתח הראיון. "אני לא בסדר הרבה פעמים", הוא מגיב, כשמעיניו התכולות מרצד זיק שובב. "מה הפעם?". "אגיד לך מה הפעם. איל פלד עורך לנו מסעות עולמיים מאלסקה ועד קמצ'טקה, ניר חכלילי מחתים לנו פספורט מאוסטרליה ועד צ'ילה, קפטן גיל חובב קוק גורר אותנו למסעות קולינריים סביב הגלובוס, ואתה כולה חבל עדולם, עמק החולה. מה הסיפור שלך? עוד מעט תחזיר אותנו לייבוש הביצות...".

"יכול להיות. הקרן הקיימת לישראל חוגגת מאה שנה, וזה לא פחות חשוב מטיולים בחוץ לארץ. תוך כדי התייעצויות עם הרבה אנשים גיבשנו בהפקה של 'טלעד' סידרה של שמונה פרקים, ולכל טיול כזה מצטרף אלי חבר".

הקשר של מושונוב לעולם המסעות הסתכם בזכרונות מרים מהטיולים השנתיים. "לא נעים לומר, אבל הייתי מהילדים שמקיאים בטיולים, ולימונים היו חלק מהפק"ל שלי. אני זוכר יותר את טיולי בית הספר של ילדי, שאליהם הצטרפתי הרבה פעמים בתור הורה מלווה, מהזריחה על המצדה ועד הגליל המערבי. מהטיולים האלה יש מקומות שאני מכיר אותם כמו את כף היד שלי".

כילד רמלאי אהב לטייל למגדל הלבן ולבקר במערת הקשתות המקסימה. "כשקצת גדלתי רכבתי על אופניים למושבים בכביש לטרון. את החופש הגדול אהבתי להעביר אצל הדודים במושב בית הלוי בעמק חפר, והייתי חורש שם את האזור".

 

מה עם טיולי תנועת הנוער?

 

"כמובן שהיו. נדדתי בין כל תנועות הנוער שפעלו ברמלה, כולל השומר הצעיר, הנוער העובד והלומד, הצופים, מכבי הצעיר ואפילו בבית"ר הייתי, כי היה להם חוג איגרוף שבו החזקתי מעמד שלושה חודשים תמימים".

 

ובצבא?

 

"הייתי בצוות הווי סיני והכרתי כל חור בסיני. לא אשכח מקומות מופלאים כמו ואדי פיראן, וכמובן שארם א-שייח".

 

חזרת לשם עם המשפחה אחרי שנים?

 

"דווקא לא. כשנסעתי לשם עם פרוץ השלום עם מצרים, עברתי חוויה לא קלה עם כל החשדנות והעוינות של המקומיים, וזה הכניס אותנו לפאניקה. מאז אני לא חוזר לשם".

לפני שנים הוקדשה אחת התוכניות של "זהו זה", עם גידי גוב ובראבא, לטיול, "אבל בגלל שהיה כל כך חם בחוץ, הטיול נערך מהאולפן על גבי מפה. אנשים מסמנים עם מקל מקומות שהם כביכול מטיילים בהם", נזכר מושונוב.

 

קינאת בגידי גוב על טיולי האוכל שלו ברחבי הארץ בערוץ 8?

 

"לא רק שאין קנאה, אלא שגידי, כיאה לחבר אמיתי, התארח באחת התוכניות. תראה, הדליק אותי לעשות לראשונה, אחרי כל כך הרבה שנים בטלוויזיה, משהו דוקומנטרי. זה היה אתגר שדירבן אותנו לקחת את טובי הבמאים בשטח הזה".

 

יש סיכוי שבהמשך יהיה גם "מושונוב על המפה" בארצות אחרות?

 

"מה פתאום?! אני לא רואה עצמי יוצא עם התוכנית מהארץ. לעומת זאת, באה בחשבון תוכנית של מפגשים עם אנשים, בעקבות ההצלחה בתחום הזה בסידרה, אבל אז זה לא יהיה בהכרח בנושא טיולים. אולי מוסיקה".

 

אתה אומר בזהירות "הצלחה", אבל מי שצפה בתוכנית הפתיחה, שהוקדשה לעמק החולה ולגליל, נמס מהחום שקרן מהמפגשים האלה - בפרט עם מרגלית הזקנה, הכורדית היחידה בין הקוצ'ינים בכפר יובל.

 

"איזו מתוקה היא! ויהיו עוד כאלה בתוכניות הבאות, אני מבטיח. זה מה שחיפשתי, אנשים. כשעבדנו על הקונספט, חשבנו שאומנם המקומות יפים וצריך להראות אותם, אבל מה שחשוב זה להביא את המצלמות אל האנשים שבכל אזור. כשנוסף לכך שיתוף החברים שלי, הסידרה הופכת גם למסע של היחסים ביני לביניהם".

 

מי החברים, ובאילו אזורים?

 

"עם קושניר יצאתי צפונה, ובראש פינה פגשנו את בתו של מדביר המלריה, ד"ר מר, וזו גם היתה הזדמנות לקטע הצדעה ל'זהו זה'. עם סימון חן, נהג המונית ששיחק איתי ב'חתונה מאוחרת', נסעתי ליער ביריה, לאמירים ולעוד מקומות יפים בגליל. עם סנדרה, אשתי, היתה לי הזדמנות לגיבושון רומנטי בעמק יזרעאל, כולל זריחה על הגלבוע, שם גם פגשנו קאובוית שחבל על הזמן, ובקיבוץ יזרעאל הסתכנתי במשחק רוגבי. כרמל בתו, עורך דין במקצועו, שאיתו שיחקתי בסרט 'בסממוצ'ו', הצטרף לתוכנית שהוקדשה לחבל עדולם, מקום שכל הסלבריטאים של התנ"ך היו בו, ואליהם חבר הפעם גם באבא בובה... לא רחוק משם, בפרוזדור ירושלים, הייתי עם שלמה יידוב, החבר הכי ותיק שלי מאז ימי צוות הווי סיני, ויכולנו להרביץ קטע מהסיקסטיז. עזרא כפרי השתתף בתוכנית שהוקדשה לנגב הצפוני. לערבה ירדתי עם גידי גוב ועם בני, מיכאל, ובין השאר נפגשנו עם ד"ר אמוץ זהבי, שחוקר את הזנבנים, סוג של ציפורים וגם שיחקתי כדורגל-עף עם עובדים תאילנדים. התוכנית השמינית והאחרונה, שעוד לא צולמה, תוקדש לאזור בין קיסריה לבנימינה, וישתתפו בה אריה מוסקונה ובתי אלמה. יופי של הזדמנות להפגיש אותה עם הקרובים שלנו במושב בית הלוי, שלא פגשנו מזמן".

 

הלו, מה עם דב'לה גליקמן ו"תאומך" להופעות, שלמה בראבא?

 

"הם בדיוק היו תפוסים בדברים אחרים".

 

מה עשתה לך הסידרה?

 

"המון דברים. מושגים מהחדשות, כמו גבול הצפון, פתאום קיבלו כאן ממשות. זו היתה הזדמנות לחוות ציונות בלי מרכאות. היה מחמם את הלב לראות את הנגב, בעל הדימוי הצחיח, פורח. וכשאתה מבקר במקום כמו פארק תמנע, ישר אתה מתחבר להיסטוריה. הסידרה גרמה לי להתאהב בארץ הזאת מחדש".

 

טיול משפחתי

 

והיכן אוהבת משפחת מושונוב לטייל? "בעיקר בעמק יזרעאל", אומר מוני. "לא במקרה לקחתי לשם בסידרה את סנדרה שלי. חוץ מזה, לא תמיד אנחנו בטיולים של מפונקים. יש מסלולים מקסימים של הליכה ברגל, כמו הירידה מהר כנען, שדרכה ניתן להגיע מאחור לראש פינה. זהו מסלול הליכה יוצא מהכלל. ויש בצפון ואדי שאני אוהב להתבודד בו, בכליל. איזה טבע, איזה נוף! ויש גם מסלולים נהדרים במדבר יהודה. אבל שלא תהיה טעות, לא רואים אותי בטיולים של מיטיבי לכת. אני מת על תל אביב. אין כמו מסלולי הליכה בה בשבת בבוקר. תתפלא, אבל בכל פעם אני מגלה דברים שלא הכרתי. הכי אני אוהב ללכת בתל אביב הקטנה של פעם. כמובן, ללכת לאורך הירקון, שזה גילוי חדש ומרעיש שלי. אני לא מחמיץ צעידה כזאת של שבת בבוקר, לבד, עם סנדרה או עם אמא שלי, בת השמונים".

 

ובחו"ל?

 

אני בעיקר אוהב לנסוע לניו יורק. אני מת על העיר הזאת! בשנים האחרונות גיליתי את פריז, די בעידודו של דב'לה גליקמן. גם אם יש לי מעט זמן, ארבעה-חמישה ימים, אני קופץ לשם. במקרה כזה יש לי קו ישיר לדב'לה, והוא ממליץ לי על מקומות און ליין. אגב, עוד לא יצא לנו לטייל שם יחד".

 

מושונוב בכל הכיוונים

 

מוני מושונוב פעיל גם מחוץ לתוכנית החדשה. הוא מסיים עונה של "ספורטי.וי" ומתכוון להמשיך גם בשנה הבאה, בתיאום עם דברים אחרים שיעשה. "זה משהו שונה לחלוטין לעומת 'מושונוב על המפה'", הוא אומר. "שם מדובר בהנחיה פרופר, משהו מהסוג של 'זהו זה'. אני מקבל הצעות מהכיוון הזה, אבל האמת שאני לא שש לעבוד בטלוויזיה ומחכה לפרויקטים מעניינים. כרגע יותר מעניין אותי לעבוד בקולנוע".

כן, קולנוע. "לאחר 'חתונה מאוחרת' התחלנו בחזרות לסרט הבא של דובר קוסאשווילי, 'מתנה משמיים", הוא מספר. "הפעם אני משחק אבא לחמישה ילדים שמעורב בסיפור של שוד. דובר הוא אחד האנשים המסקרנים ביותר שפגשתי במקצוע הזה. כותב תסריטים ברמה גבוהה ביותר, מאוד מדויק בכתיבת הדיאלוג והסיפור. בעבודות שלו הוא מתייחס בעיקר לסביבה הטבעית שבה הוא גדל ומנסה לפתוח כמה טאבואים. אגב, עוד מעט אהיה יקיר העדה הגרוזינית, אחרי שקודם לכן השתתפתי בסרט של מאיר פיצ'חדזה, 'בסממוצ'ו'. הוא האמין בי כשחקן קולנוע, ולו אהיה חייב תמיד את חידוש הקריירה הקולנועית שלי. כי למרות שאני פופולרי ומוכר, בעבר לא תמיד קיבלתי תפקידים שאהבתי, עד שבאיזשהו שלב ויתרתי על העיסוק בקולנוע. פיץ' החזיר לי את האהבה לקולנוע".

וזה עוד לא הכל. בימים אלה חזר מושונוב מפסטיבל קאן, שם כיבד בנוכחותו את הקרנת סרטו החדש של עמוס גיתאי, "קדמה", שהוא אחד מכוכביו. "אני מגלם שם מורה ששמו קליבנוב, אחד שבמלחמת העצמאות נקלע לתסבוכת בין יהודים, ערבים ואנגלים". מבחינתו של מושונוב זוהי התנסות חדשה. "עמוס הוא במאי שעובד בשיטה שעוד לא הכרתי", הוא אומר, "עם 'שוטים' ארוכים מאוד, בלי 'קאטים'. עמוס יודע איך להכניס את השחקנים לדמויות שהם משחקים".

ובתיאטרון יש חדש. אחרי שמושונוב וסנדרה אשתו חככו בדעתם אם לקחת פסק זמן בימתי זה מזה, בעקבות שתי הצגות הלהיט שלהם ב"הבימה" ("זרים" ו"הכיסאות"), מצפה להם הצגה שלישית שבה ישתפו פעולה. לגבי מושונוב זה יהיה אתגר מרגש. הוא, ששיחק ב"הקאמרי" את הפי, הבן הצעיר ב"מותו של סוכן", ישחק הפעם את התפקיד הראשי של וילי לומן, אותו הפליא לשחק יוסי ידין שהוא מעריץ, וסנדרה תגלם את דמותה של לינדה, אותה שיחקה בהפקה ההיא אורנה פורת.