דיגיטלית לכל פועל

המצלמות הדיגיטליות כבר מצלמות באיכות פילם, מחירן יורד במהירות, ובמקביל נמכרים הסורקים והמדפסות במחירים מצחיקים עכשיו מתקרב גם תהליך ההדפסה לרמת תמונת הפילם הקלאסית

שנת 2002 מסתמנת כשנת הצילום הדיגיטלי. מחירן של מצלמות דיגיטליות כבר מתקרב למחירן של מצלמות הפילם, ואיכות הצילומים שלהן השתפרה פלאים. גם הסורקים וגם מדפסות הצבע הפכו זולים מאוד - ובהשקעה קטנה יחסית אפשר היום לבנות סטודיו לפיתוח צילומים בכל בית שיש בו מחשב אישי.

עד לפני שנים מעטות היה הסורק האופטי מכשיר יקר, וסריקה של תמונה רגילה, לצורך הפיכתה לקובץ דיגיטלי, עלתה ממון רב, בהתאם לשטח התמונה ולאיכותה. גם הדפסתו של צילום דיגיטלי היתה יקרה מאוד ומסובכת, והתעסקו בה חברות כמו סאיטקס הישראלית, שפיתחו מערכות תעשייתיות לשימוש בתי דפוס.

בין הסריקה להדפסה התפתחה תעשייה עצומה של עיבודי תמונה, עם תוספת של אפקטים או בלעדיהם, כדי להביא לאיכות הגבוהה ביותר האפשרית, שתדמה לאיכות של צילום על פילם גם בהגדלה עצומה.

במקביל קמה בשנים האחרונות תעשיית המצלמות הדיגיטליות, שתחילה פנו אל הצלם המקצועי, במטרה לתת לו אפשרות לבחון צילומים בזמן אמת - ישירות על הצג הזעיר הצמוד למצלמה - ולא להמתין לפיתוח במעבדה. היום, בעקבות ההוזלות וההתקדמות הטכנולוגית מהירה, הן הולכות והופכות למוצר צריכה עממי יותר, שכמעט כל אחד יכול לרכוש. גם איכות התמונה במצלמה דיגיטלית כבר אינה נופלת מאיכות הצילום בפילם. בתמונה שצולמה במצלמה ברזולוציה של 3.1 מיליון פיקסלים, למשל, אי אפשר לדעת שמדובר בצילום דיגיטלי.

 

פיקסלים במקום כימיה

 

הטיפול בצילומים הפך כמעט אוטומטי, ודורש קליק אחד או שניים, בלא צורך במיומנות גבוהה ובהיכרות מעמיקה עם תוכנות לטיפול בתמונה. התהליך פשוט מאוד: במצלמה הדיגיטלית מצלמים בדיוק כמו במצלמת פילם, אך התמונות לא נשמרות על פילם, שלצורך פיתוחו נדרש תהליך כימי, אלא על כרטיסי זיכרון-הבזק (מעין דיסקטים זעירים המוטענים במצלמה). לאחר מכן מחברים את המצלמה, בחוט או באלחוט, אל המחשב, וזה מושך את הצילומים מכרטיס הזיכרון ומציג אותם על המסך. המחשב מאפשר לשמור את הצילומים בדיסק הקשיח או על תקליטור, לשפר את איכות התמונה באמצעות תוכנות מיוחדות, להוסיף אפקטים וכדומה.

מצלמות דיגיטליות נמדדות היום לפי מספר הפיקסלים שהן מפיקות בכל תמונה. מצלמות זולות (עד 100 דולר) יגיעו עם 640X480 פיקסלים (307,200 פיקסלים). הדגמים של מיליון פיקסלים ומעלה (150 עד 500 דולר) מצליחים להוציא תמונות חדות בגודל של 15 על 10 ס"מ, ותמונות טובות יחסית בגודל של 20 על 25 ס"מ. מצלמות עם 3-2 מיליון פיקסלים (400 עד 1,000 דולר) מייצרות תמונות מעולות בגודל של 20 על 25 ס"מ. קיימות היום גם מצלמות עם 4 ו-5 מיליון פיקסלים לתמונה, אולם הצילומים שלהן הם באמת באיכות שהיא מעל ומעבר לצרכים של המשתמש הביתי.

אגב, לא תמיד מספר פיקסלים גבוה מצביע על איכות גבוהה יותר. מבחנים של ירחון הצרכנות הבריטי "קונסיומר ריפורט" העלו, כי מצלמות עם 2 מגהפיקסל יצרו צילומים טובים מאלה שנוצרו במצלמות עם 3 מגהפיקסל.

רוב המצלמות הדיגיטליות הן אוטומטיות לגמרי, עם חשיפה אוטומטית ומיקוד אוטומטי. המצלמות מגיעות עם כרטיסי זיכרון מסוג CompactFlash או SmartMedia, ובאחרונה גם SecureDigital - שלושתם מתוצרת סאנדיסק. אלה באים בנפחים מ-8 מגהבייט ומעלה, כאשר היום בדרך כלל מוכרים מצלמות של 3 מגהפיקסל ומעלה עם כרטיס של 32 מ"ב זיכרון, שבו ניתן לשמור כ-30 תמונות.

 

תקליטור במקום אלבום

 

לכל אלה מצטרפת הטכנולוגיה של צריבת דיסקים, שהיום היא שווה לכל נפש, וכך - במקום אלבומי תמונות ענקיים, התופסים ספריות שלמות או מדפים בארונות - אפשר להקים בקלות ספריה של תקליטורים דקיקים, המכילים את כל ההיסטוריה המשפחתית או העיסקית, לתעד כל פיפס קטן של התינוק שנולד או את הטיול האחרון בספארי בקניה, בלי לחשוש מהוצאות על פילם, על פיתוח והדפסה - שלא לדבר על מקום איחסון. מצלמים, מעבירים למחשב, מעבדים, ושומרים על תקליטור.

את הצילומים המוצלחים ביותר אפשר להדפיס במדפסת הצבעונית הביתית, שגם היא הותאמה לטפל בצילומים ולהפיק הדפסים איכותיים - אם באמצעות ראש ההדפסה הצבעוני הרגיל, או באמצעות ראש מיוחד, המוסיף שני צבעים לשלושה הבסיסיים, כדי להעניק עומק לצבע ולשוות לצילום מראה מקצועי.

לצילומים הדיגיטליים יש יתרון נוסף: הפצה באמצעות האינטרנט. כבר היום מעבירים ביניהם מיליוני גולשים, בייחוד אלה שהתחברו לפס הרחב, תמונות מלאות באיכות הדפסה ותמונות מוקטנות, באיכות תצוגה על המסך בלבד, כמינהג שבשיגרה.

במהלך השנה האחרונה חל גידול עצום ברכישת מוצרים הקשורים בטיפול בתמונות - ממצלמה וסורק עד מדפסת תואמת.

במצלמות שולטות היצרניות היפניות כמו ניקון, קנון ופוג'י, אולם בהדפסה דיגיטלית שולטת חברת HP האמריקנית, כשאחריה מזדנבות אפסון וזירוקס.

 

ראשי דיו חדישים

 

השבוע תכריז HP על מהפיכה-זוטא גם בתחנה האחרונה של הצילום: המדפסת. כיוון שהחברה נהנית מבכורה בשוק המדפסות העולמי, להכרזה הזו חשיבות עצומה, מה עוד שהיא טומנת בחובה הבטחה להוזלה כספית.

כל מדפסות הצבע של HP יעברו מעתה שידרוג. הן יקבלו ראש דיו חדיש, ששנתיים תמימות הושקעו בפיתוחו, והוא מצליח להקטין את גודל טיפות הדיו שהוא מוריד על הנייר. הקטנה זו משפרת את איכות התמונות המופקות. הטיפות הזערוריות הללו גם חסכוניות יותר: באמצעות ראש אחד ניתן להדפיס עד 900 עמודים.

מכיוון שהמדפסות עצמן נמכרות בפחות מ-300 דולר ואפילו ב-100 דולר לפשוטות ביותר, ראשי המדפסת - שהם החלק היקר ביותר בכל העסק - נחשבים היום למחלבת הכסף האמיתית של היצרניות. לדוגמא: מחיר של ראש דיו צבעוני של HP הוא 35 דולר בחו"ל או כ-200 שקל בארץ. אבל HP מבטיחה כי ראשי הדיו החדשים שלה יהיו זולים משמעותית מהדור הקודם.

ראש הדיו החדש גם מאפשר להחליף את מחסנית הצבע השחור במחסנית עם שני צבעים נוספים, להגדלת מגוון הצבע ועומקו בהדפסות על נייר צילום איכותי. במקביל שופר גם נייר ההדפסה המיוחד לתמונות, ועתה מבטיחים בחברה, כי נייר מודפס כזה, שיונח תחת זכוכית, ישרוד 65 שנה (ובלי הגנת זכוכית - קצת יותר מ-40 שנה).

בתצוגת תכלית לעיתונאים, שערכה החברה לא מכבר בבמילאנו, הוצגו המדפסות החדשות לראשונה: אכן, הן מפיקות תמונות מדהימות ומעוצבות להפליא. בכלל, היום מתחרות החברות לא על התכונות והיכולות של הציוד, אלא על הצורה החיצונית ועל ההתאמה המירבית לריהוט ולסביבת המיחשוב. מדפסת שנראית לא טוב כבר לא תיכנס הביתה.

מי שהיסס אם להיכנס לתחום ההדמיה הדיגיטלית וחיכה לדור הבא ולדור שאחריו, יכול בשקט להצטרף כבר היום. הדור הנוכחי הוא קיום של הבטחה, וכולנו יכולים ליהנות ממנו במחיר שווה לכל נפש.