עונת הדובדבנים

לונגן, וָמְפי, בבקו, קניסטל, שעועית הגלידה – שלא תטעו – אלה לא מחלות, כי אם זנים נדירים של פירות העונה. יותר קל עם פטל, דובדבנים וגויאבה. עכשיו העונה לצאת ל'יער' עם סלסילה, לקטוף, לאכול ולנגב במכנסיים

 

 

למדריך לאתרי קטיף נוספים לחצו כאן.

 

קשה לנו להעלות בדעתנו לעצור ליד שדה תפוחי אדמה, להעמיס רבע שק ולהמשיך לנסוע, מה שכל כך טבעי לרבים מאתנו כאשר אנחנו קונים תות שדה. ככה זה, אופיו של הפרי קובע לעצמו את הדרך מהצמח אל הבטן. פירות היער מצאו לעצמם את האופן הססגוני של הקטיף העצמי. עוצרים בדרך באחד המקומות המציעים את החוויה, משלמים, מקבלים סלסילות, הסבר קצר, ויוצאים ל'יער'. קוטפים, אוכלים, מנגבים את אמות היד מהעסיס האדמדם על שולי המכנסיים ואוכלים עוד קצת.

הקטיף העצמי-תיירותי התפתח בתחום של פירות היער דווקא, לא רק בגלל שהם מיוחדים בנוף הישראלי, אלא גם מפני שהקטיף מסובך ולפירות הרגישים חיי מדף קצרים - לא פעם קצרים מהזמן שלוקח להם להגיע לדוכנים - מה שמקשה מאוד על השיווק ומייקר את מחירם הגבוה גם כך.

פיטנגו למשל, היה שנים פרי שאכלנו רק משיחי הפיטנגו השחור ששימשו כגדרות חיות ורק לאחרונה מתחילים זנים עמידים יותר להגיע אל דוכני הפירות, בעיקר למעדניות ולבתי המלון. כך גם תות העץ. יבול הפטל בארץ לעומת זאת יהיה השנה כ-50 טון.

זה המקום לציין, כי עונת הקטיף העצמי קצרה מאוד – לא יותר משניים-שלושה חודשים - ואם החלטתם לצאת להרפתקה, כדאי לוודא טלפונית שנשאר לכם משהו על העצים.

 

בוסתן בן עמי: להכיר פירות חדשים

 

כאשר נראה היה בשנות ה-80 המאוחרות, שעתידה של החקלאות הקונבנציונאלית לא מזהיר, חיפש שמואל לנדאו ממושב בן עמי שבגליל המערבי אפשרויות לפתח את המשק החקלאי שלו לכיוונים אחרים, כך הגיע לתחום הפירות האקזוטיים. לנדאו עוסק, בבוסתן בן עמי, באיקלום וגידול זנים חדשים של פירות, רבים מהם עדיין לא משווקים בארץ. בבוסתן בן עמי כ-38 מיני פירות חדשים ושמות לא מוכרים נפלטים מפיו בקצב: לונגן, וָמְפי, בבקו - כאילו אמר תפוח, אגס או תפוז.

לנדאו חבר בעמותה הארצית של מגדלי הפירות האקזוטיים. "אנחנו מקבלים הרבה פעמים ממכון וולקני זנים כאלה ואחרים על מנת לנסות ולראות אם אפשר לגדל אותם בארץ". לא כל הפירות האקזוטיים נקלטים בארץ, מספר לנדאו, חלקם מסיבות בוטניות ואחרים מסיבות כלכליות. "אנחנו לא יכולים לדעת מה ייתפס מבחינה מסחרית", הוא מסביר, "וחלק מהפירות ימצאו את עצמם בבוסתני פרי בלבד ולא יהפכו לגידול חקלאי". בנוסף לכך, לדברי לנדאו, יש גם המון כישלונות.

לפני שבוע נפתחה עונת קטיף הפירות בבוסתן בן עמי. מטיילים מוזמנים לבוא לקטוף ולאכול מלוא הפה שישה סוגי פטל, ומספר זנים של תותי עץ ופיטנגו. בנוסף מוזמנים המטיילים לטעום מספר פירות שגדלים בכמויות מוגבלות: הקניסטל, פרי צהוב בעל צורה אגסית שנמצא כבר בסוף העונה, הבבקו - בן דוד של הפפאיה, ושעועית הגלידה (כן, שעועית הגלידה) - עץ קטניות עליו גדלים תרמילים שאת הציפה הפנימית המתוקה שלהם אוכלים.

בחודשי החופש הגדול יבשילו הגויאבה התותית - גויאבה ללא ריח (צהובה ואדומה) והפסיפלורה, פרי התאווה. לקראת הסתיו אפשר יהיה לקטוף ולאכול את הפג'ויה, את שזיף המושל - פרי הדומה לדובדבן שגדל על עץ קטן - את הומפי, פרי תרמיל שמוצאו מסין, ואת הלונגן אף הוא סיני במקור. הפירות כולם גדלים בתנאים אורגניים ללא ריסוס ודשנים.

אם כי גם בבוסתן בן עמי אפשר למלא את הבטן בתות ופטל, שלא כמו בבוסתנים אחרים, עיקר העניין אינו חווית הקטיף, אלא עריכת היכרות עם פירות שונים ומשונים המגיעים מכל קצוות עולם ומנסים לתפוס אחיזה באדמת הארץ ובשוקיה. לבוא, לטעום, להכיר את העולים החדשים.

העלייה מארצות מזרח אירופה, מספר לנדאו, הביאה עמה תרבות של קטיף פירות יער. "שם יש תרבות שלמה של יציאה אל היער לקטוף פטל ומדובר בקליינטורה מאוד גדולה לעניין הזה. בין היתר, הם לומדים גם על הפירות החדשים".

לקראת פתיחת הקטיף הורחבה רחבת קבלת הקהל בכניסה לבוסתן, גדלו מגוון התבלינים והיצע תות השדה.

 

מושב בן עמי נמצא על כביש נהריה-כברי. כניסה לקטיף עצמי: 14 שקל למבוגר, 8 שקלים לילד. טל': 9824307-04.

 

 

 

למדריך לאתרי קטיף נוספים לחצו כאן.