משבר קשה בקופת חולים לאומית: הקופה צברה ב-2001 גירעון תקציבי של כ-200 מיליון שקלים, גירעון בהון (סך ההתחייבויות גדול מסך הנכנסים) של כמיליארד שקלים, והיא מבקשת מהממשלה סיוע כספי דחוף.
קופת החולים "לאומית" היא הקופה הקטנה במדינה, אחרי "כללית", "מכבי" ו"מאוחדת". מאז כניסת חוק ביטוח בריאות ממלכתי לתוקפו ב- 1995, היה מצבה גרוע יותר מזה של שאר הקופות. אף שלפני כארבע שנים ניתן לקופה סיוע ממשלתי, היא המשיכה לצבור חובות.
בתחילת השנה קיבלה לידיה סמנכ"ל לענייני קופות חולים במשרד הבריאות, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, דו"ח שסיכם את פעילות הקופות במחצית הראשונה של 2001, ובו נאמר כי חלה הרעה דרמטית במצבה של "לאומית". בעקבות הממצאים הקשים המליצה עבאדי-בויאנג'ו למנות לקופה ליווי חיצוני, ולדרוש ממנה לנקוט צעדי ייעול בתמורה לסיוע מהממשלה.
מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב, אמר אתמול כי "'לאומית' נמצאת בקשיים כלכליים זה תקופה ארוכה ואנחנו מחפשים בשיתוף עם האוצר, את הפתרונות הנכונים לסייע לה. רמת השירותים בקופה לא נפגעה בשנים האחרונות, והיא אינה צפויה להיפגע כעת".
לקופת חולים "לאומית", המזוהה עם הליכוד, מערכת קשרים ענפה על תנועת "ש"ס" המחזיקה בתיק הבריאות.
לפני שנתיים פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי חברה בת של הקופה, לאומית לעתיד", התחייבה להעביר סכום חודשי של 65,000 שקל לעמותת "נצח מרגלית", המקורבת לש"ס וקרויה על שם מרגלית יוסף ז"ל, אשתו של הרב עובדיה יוסף, בתמורה לכך שהעמותה תסייע בשיווק הביטוח המשלים של קופת חולים לאומית.
במקביל נחתם הסכם נוסף בין קופ"ח לאומית לעמותה, שבו התחייבה הקופה להקים רשת מרפאות "שינוהלו ברוח ההלכה", בעקבות הפרסום קבע היועץ המשפטי לממשלה כי ההתקשרות עם העמותה החרדית אינה תקינה – והיא הופסקה.
דובר קופת חולים "לאומית", משה בהגאון, מסר אתמול בתגובה: "חלק גדול מהגירעון של הקופה מקורו בחובות העבר. חל שיפור משמעותי במצבה של הקופה כתוצאה מתכנית ההתייעלות. הקופה עומדת בכל התחייבויותיה מול ספקיה, וממשיכה לתת את רמת השירות הגבוהה ביותר למבוטחיה".