כמה פעמים "דפקתם" את המכונית בזמן חניה? לא מעט, אני מנחש, כי זה קורה לכולנו. כמה פעמים זה קרה בזמן נסיעה לאחור? מרבית הפעמים, מן הסתם. כי ככה זה אצל כולנו. מה לעשות, והנסיעה לאחור היא אקט בלתי טבעי בעליל עבורנו, לא מתאים למכוניות בהן אנו נוהגים, סותר כל היגיון תנועה בכביש. ומעבר לכמות הבלתי נסבלת של נזקי פח וזכוכית הנגרמים מכך, לא עובר כמעט שבוע בו איננו שומעים על מקרה של דריסת פעוטות בנסיעה לאחור, בדרך כלל על-ידי משאית או רכב גדול אחר.
לפי נתוני המשטרה, במהלך ארבעת החודשים הראשונים של שנת 2002 אירעו 79 תאונות כתוצאה מנסיעה לאחור, המהווים כאחוז וחצי מכלל התאונות. ולהזכירכם, הסטטיסטיקה של המשטרה מדברת על תאונות עם נפגעים; היא אינה כוללת מאות תאונות מדי יום המסתיימות בנזק כספי בלבד.
בכל מקרה, המשטרה אינה מקדישה מאמצים לטיפול בנושא זה. הן בגלל שיש גורמי תאונה חשובים יותר לטפל בהם, הן בשל העובדה שמרבית התאונות הקטלניות הן אלו שהיא מכנה "תאונות חצר", אותן פשוט בלתי אפשרי לאכוף. חשוב עוד יותר, בשיעורי לימוד הנהיגה לא מלמדים נסיעה לאחור. נכון, מלמדים לחנות כהלכה, אבל זה משהו אחר לחלוטין.
הסברים
לפני שניגש לבעייתיות של העובדות, מעט הסברים. ראשית, אסור על-פי חוק לנסוע לאחור אלא אם הדבר הכרחי. הניסוח הרשמי, על פי תקנות התעבורה, הוא: "נוהג ברכב לא יסיעו לאחור אלא אם יש בכך צורך, ובמידת הצורך, וזאת לאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע: 1. סיכון או פגיעה; 2. הטרדה או הפרעה."
כלומר, נהג המחליט לנסוע לאחור בשולי כביש מהיר כי "פספס" פניה למשל, נהג הנוסע לאחור לתוך רחוב חד-סטרי כדי לחסוך את הצורך בסיבוב גדול, נהג הנוסע 50 מטר לאחור על-מנת להיכנס למקום חניה שזה עתה התפנה – כל אלה עוברים על החוק. שלא לדבר על נהג שנוסע לאחור ופוגע ברכב אחר…
מלבד זאת, כאמור לא אנחנו, לא המכוניות ולא הכבישים בנויים לנסיעה בכיוון ההפוך. ככה זה. בכל המכוניות יושב הנהג בחלק הקדמי של המכונית, כשפניו לפנים, כי כך יש לו את השליטה הטובה ביותר ברכב ואבזרי התפעול, כמו-גם שדה ראיה מיטבי. כשהוא נוסע לאחור עומד לרשותו שדה ראיה מוגבל, לעיתים (ראה רכב שטח למשל) אפילו מוגבל מאוד, והמרחק בינו לבין קצה הרכב כפול מאשר במצב של נסיעה קדימה. מעבר לכך, למעט כלי רכב ייעודיים הנדרשים לתמרונים בשטח קטן, אין אף כלי רכב בעולם שההיגוי שלו מתבצע בעזרת הגלגלים האחוריים בלבד. כאשר אנו נוסעים לאחור, זה בדיוק מה שקורה.
מבחינתנו, לו היינו אמורים לנהוג לאחור, היה לנו זוג עיניים נוסף בעורף, או לחילופין גוף עם מפרק סיבובי באמצע. אבל מכיוון שמרבית האנשים מצוידים בפיזיולוגיה שונה במקצת, אנו מבצעים נהיגה לאחור תוך סיבוב הגוף בזווית לא-טבעית, ומכיוון שלא ניתן לעשות זאת ב-180 מעלות (בהעדר אותו מפרק סיבובי), אנחנו רואים רק חלק מהכביש שמאחורינו, ומאבדים את הקשר עם חלקים אחרים שלו. וזו הסיבה בגללה אנו פוגשים לא אחת חפצים נייחים ותמימים, כאלה שבכלל לא ידענו שהם שם, ובכל מקרה לא עשו לנו רע מלכתחילה.
איך בכל זאת?
הדרך הנכונה לנהוג לאחור היא באמצעות המראות, הפנימית והחיצוניות, המאפשרות לנהג שדה ראייה מיטבי. אבל לשם כך נדרשת מיומנות גבוהה, שאינה נרכשת כאמור בשיעורי הנהיגה. שם לומדים רק את התנוחה הקונבנציונלית, של מבט לאחור דרך מרכז המכונית, בין משענות הראש הרבות.
למרות שחלפו מאז שנים רבות, לעולם לא אשכח את אותו נער שקיבל זה עתה לידיו רשיון נהיגה, החליט לנהוג לאחור בתחנת דלק, לשם נסע במיוחד לאחר שהצליח כנראה לשכנע את אביו שלא טוב לנסוע על "חצי מיכל". מכיוון שהיה תור ארוך בטור המשאבות לידו עמד, החליט לקצר את התור. הוא הסב פניו לאחור, לכיוון מרכז הרכב, והחל בפעולה. לדאבוני, הגעתי באותו רגע מצדו השמאלי, ולבחור המסכן לא הייתה שום אפשרות בעולם לראות אותי. הפתעתו הייתה כה גדולה, עד כי לאחר שפגע בי עצר, יצא מהמכונית והחל מחפש במה נתקע, מבלי לייחס כל חשיבות לאופל האומללה שלי, זו שדלתה השמאלית-אחורית הפכה לעיסת מתכת.
ואם אנחנו בענייני נוסטלגיה, הזכיר לי לאחרונה ידידי מנחם זילברמן כיצד ניצלו חייה של אשתו, שנהגה דאז באופל אומגה כבדה. חייה פשוט ניצלו תודות למסה הכבדה של המכונית המשפחתית, לאחר שסמוך למחלף נתניה, בלילה גשום וחשוך, פגעה בה במהירות כוללת של מעל 100 קמ"ש נהגת אחרת. זו האחרונה נסעה לאחור על הכביש המהיר, כי גילתה לפתע ששכחה לפנות במחלף המתאים.
אגב, הנסיעה לאחור בכביש משבשת גם את סדרי התנועה. כדי להבהיר עד כמה, נסו לדמיין לכם את הבלגן כאשר מישהו מחליט לרדת במעלה מדרגות נעות, בזמן שכולם מנסים דווקא לעלות. עכשיו חישבו על כביש בו נוסעות מכוניות במהירות גבוהה פי מאה בערך. זו אינה רק "הטרדה", "הפרעה" או "עבירה". במקרים רבים זה פשוט טירוף!
אז מה עושים?
וכעת אתם שואלים ודאי מה אני מציע. האם שוב מדובר בבכיין מקצועי, חסר הצעות לפתרון הבעיה. ובכן, יש פתרון. הראשון מופנה לנהגים והוא פשוט עד מאד. לנהוג כמה שפחות לאחור, ואם עושים זאת, אז רק כאשר הדבר באמת הכרחי. השני מופנה למשטרה, והוא קצת יותר מורכב. להחמיר את הפיקוח על הנושא. השלישי מכוון לרשויות המרובות של משרד התחבורה. אלה נדרשים לבצע הסברה נרחבת בנושא.
הרביעי מיועד ליצרני הרכב. למה לא יתקינו מנגנון שאינו מאפשר נסיעה לאחור למרחק של יותר מ-15 מטרים נניח, זאת על-ידי ניתוק אוטומטי של תיבת ההילוכים. המשך הנסיעה לאחור יתאפשר רק לאחר שילוב התיבה להילוך סרק, ושילוב חוזר של ההילוך האחורי. כן, אני מודע לכך שצעקה גדולה תקום מצד נהגים רבים הרואים בכך התערבות מיותרת בחופש הנהיגה, עם עשרות דוגמאות של "ומה אם…". אבל תחשבו על זה לרגע. והצעה אחרונה – מתי יקום היזם שישקיע בסטיקר חביב האומר "הרוורס – תנועה מגונה"?