מי היה מאמין: 4.50 שקל = $

בעלי דירות שמתעקשים על שער דולר גבוה, נשארים עם דירות ריקות. הקבלנים מודים, כי הם חייבים להוריד את שער הדולר כדי למכור. בענף הנסיעות, לעומת זאת, מתעקשים לקיים עסקאות לפי השער הרשמי. שוכר דירה: "כשהדולר הגיע לשער של 4.90, אמרתי לבעלת הדירה שקשה לי. סגרנו על שער של 4.50". מי מוריד, מי מעלה, ומי מרוויח מכל זה?

בימים האחרונים קשה לפתוח עיתון בלי להיתקל בכותרות המבשרות על הקפיצות בשער הדולר. מאז שהשער התקרב לחמישה שקלים, הפך הדולר לאייטם המעניין ביותר במדינה. כולם עוסקים ב"שער יציג", "מחיר הדולר במסחר הבין בנקאי", "שער נוסעים" ו"שער העברות והמחאות".

אבל נוסף לכל השערים הרשמיים, התפתחו בחודשים האחרונים גם שערים בלתי רשמיים, נמוכים יותר. גורמים כלכליים רבים הבינו, כי לא יצליחו למכור את מוצריהם במחירים הצמודים לדולר, והחליטו על גימיק שיווקי: אני קובע לעצמי שער דולר פרטי, נמוך יותר. כל אחד והדולר שלו.

 

הקבלנים: "עדיף 'להקפיא' כדי לזרז מכירה"

 

הראשונים שהתחילו בכך היו הקבלנים. כבר לפני כמה חודשים החלו להופיע בעיתונים המודעות שבישרו :"אצלנו שער הדולר קפוא". קבלנים שונים הבטיחו, כי מי שיקדים וירכוש אצלם דירה עד סוף החודש, יוכל לעשות זאת בשער של 4.60 שקלים, למשל.

משה שני, קבלן בניין, אומר כי יש להבחין בין עשר חברות הבניין הגדולות לבין שאר הקבלנים: "החברות הגדולות, כמו אזורים, אפריקה ישראל או שיכון ופיתוח, לוקחות מהבנקים מימון שקלי, צמוד למדד תשומות הבנייה. גם עם הספקים שלהן עושות החברות הללו הסכמים שקליים, צמודים למדד הבנייה. משום כך, המחירונים שלהם שקליים. אצל הקבלנים האלה, המכירות עולות בימים האלה, מכיוון שהקונה מתרגם מייד את המחיר לדולרים – והוא צריך לשלם פחות דולרים על אותה דירה. לעומת זאת, שאר הקבלנים נוהגים לקחת מהבנקים מימון דולרי. בשנים האחרונות, הריבית הדולרית הייתה נמוכה והדולר היה יציב, ולכן כמעט כל הקבלנים העדיפו ליווי פיננסי דולרי. גם עם רוב הספקים הם התקשרו בהסכמים דולריים. הקבלנים האלה – ואני בתוכם – ניהלו את כל התחשיבים שלהם במונחים דולריים, ולכן גם מחירי הדירות היו נקובים בדולרים. אבל בחודשים האחרונים, כשהדולר עולה, קשה יותר למכור בדולרים. בנוסף לכך השוק חלש, והלקוחות מקבלים את המשכנתא בשקלים. לכן אין ברירה אלא להוריד קצת את המחיר, אם רוצים למכור".

הורדת המחיר יכולה להיעשות בשתי צורות: או לדרוש פחות דולרים, או להוריד מלאכותית את שער הדולר. שני: "אני יכול לומר שאני מוכר דירה ב- 240 אלף דולר במקום 250 אלף דולר – או לומר שאני מוכר אותה ב- 250 אלף דולר, אבל בשער של 4.80 לדולר. התוצאה תהיה זהה – הנחה של ארבעה אחוזים – אבל פסיכולוגית, כדי לזרז את המכירה, עדיף להגיד ללקוח שאני 'מקפיא' לתקופה קצרה את מחיר הדולר. כך נוהגים קבלנים רבים".

 

שוכרי הדירות: להתעקש או לשלם מחיר גבוה?

 

התמונה מורכבת יותר בשוק השכרת הדירות. גם השוק הזה צמוד לדולר, לכאורה ללא הצדקה: השוכרים ורוב המשכירים חיים בישראל, ומנהלים את חייהם במשק שקלי לגמרי. את המשכורת הם מקבלים בשקלים ובסופרמרקט הם משלמים בשקלים. משום כך, מוזר שדווקא את שכר הדירה הם משלמים ומקבלים בדולרים.

יש שוכרי דירות, שחתמו על חוזה השכירות לפני עשרה חודשים, כששער הדולר היה 4.20 שקל, ועכשיו נדרשים לשלם עוד 20%. שכר דירה של 700 דולר לדירה ממוצעת בתל אביב "התייקר" בכ- 550 שקלים לחודש, מ- 2,940 שקל ל- 3,500.

לפי החוזה, אם שכר הדירה צמוד לדולר, חייב השוכר לשלם אותו במלואו, על פי שער הדולר המשתנה מיום ליום. אבל שוכרים רבים באים אל בעלי הדירות שלהם, ומבקשים להוריד את שכר הדירה. "איפה הם היו כששער הדולר היה קפוא במשך שנים?" שואל משכיר דירות מתוסכל. "אף אחד לא הציע להתחשב במצבי ולהוסיף קצת במחיר".

"כשהדולר הגיע לשער של 4.90 שקלים, פניתי אל בעלת הדירה שלי, ואמרתי לה שקשה לי", מסביר שוכר תל אביבי בן 31. "הצעתי לה להקפיא את שער הדולר, ולשלם לפי שער של 4.50 שקלים. היא הסכימה כי היא בחורה טובה". חבר העובד עמו באותו משרד שמע על כך, ופנה גם הוא אל בעל הדירה שלו. לאור התקדים הלה הסכים שעד תום תקופה השכירות, יעמוד שער הדולר על 4.50 שקלים.

"בעלת הבית שלי מתגוררת בארה"ב", מספרת מנהלת אותו משרד. "היא מקבלת את שכר הדירה, על הבית שהיא משכירה לי בתל אביב, בדולרים. למעשה, כל חייה מתנהלים בדולרים. אבל היחסים בינינו טובים. כשהדולר היה קפוא, אני הסכמתי להעלות קצת את שכר הדירה. היום, כשהדולר עולה, היא הסכימה להוריד קצת את השכר".

"שכר הדירה התייקר מאוד בגלל שערי הדולר", מסביר מתווך הדירות התל אביבי מיקי בן-ישי. "רוב בעלי הבתים מקטינים ראש. הנחמדים שבהם מתפשרים ומוכנים 'להקפיא' את שער הדולר. כל אחד מסכם עם השוכר שלו מה יהיה שער הדולר. יש בעלי דירות קשוחים, שבסופו של דבר מפסידים, משום שהשוכרים אינם יכולים לשלם. משום כך, הדירות שלהם מתפנות, ובמרכז תל אביב יש עכשיו מאות דירות פנויות, שבעליהן אינם יכולים להשכירן".

כרגע רוב השוכרים והמשכירים נמצאים בעמדת המתנה, בלי לדעת מה לעשות: חוזי השכירות כבר נחתמו, ושכר הדירה שולם ברובו מראש, או שניתנו צ'קים מראש, בסכומים שקליים לפי שער הדולר בעת חתימת החוזה. אבל בחוזה הוכנס סעיף, שלפיו אם שער הדולר יעלה, יצטרך השוכר לשלם את ההפרש. בעלי הדירות מתקשים להחליט: האם להתעקש ולדרוש את ההפרש? מולם מתחבטים גם השוכרים: האם לבקש "הנחה" בשער הדולר?

 

נותני שירות: שערים לפי כושר המיקוח

 

כמו חוזי השכרת דירה, יש במשק הישראלי עוד ענפים, שבהם נהוג לקבוע בחוזים מחירים צמודי דולר. חברות רבות, המספקות שירותים כמו תוכנה או כוח-אדם, נוקבות את מחיריהן בדולרים. עורכי דין מסוימים נוקבים את מחיר שעת העבודה שלהם בדולרים. מחירי פרסום במדיה נקובים בדולרים. לעיתים אפילו שעת עבודה של טכנאי מחשבים נקובה בדולרים.

לקוחות רבים של חברות או ספקים אלה נתקלו בחודשים האחרונים בעלייה גדולה במחירים, ללא הצדקה כלכלית. היו בהם לא מעטים, אשר שיגרו מכתבים חד-צדדיים אל ספקי השירות, ובהם הודעה: החל מהיום אני משלם לך את שכרך על-פי שער דולר של 4.40 שקלים.

לכאורה הייתה כאן הפרה חד צדדית של חוזה. אבל ברוב המקרים, ספקי השירותים "בלעו" את הגלולה המרה והסכימו על שער דולר שאינו השער הרשמי. היו ביניהם כאלה שהתווכחו מעט וניהלו מיקוח על השער – אבל כמעט כולם הבינו, כי בתנאי המיתון העמוק של היום, אין הצדקה להעלאת מחירים בגלל שער הדולר.

בהתקשרויות עסקיות בין ספקי שירותים ולקוחות נוצרו, אפוא, שערי דולר מגוונים – הכל לפי כושר המיקוח של הצדדים, והמצב הכלכלי בכל ענף. כל אחד ושער הדולר שלו.

ליאור, גזבר חברת ענבי אלי ממושב לכיש, מספר: "היו לנו כמה חוזים דולריים עם אנשים. בעקבות ההשתוללות בשער הדולר ביקשנו מהם להקפיא את השער ל- 4.5 שקלים. הרוב קיבלו את זה. בעצם, למה להעלות את הדולר ב- 20%? הרי השכר לא עלה ב- 20% בחודשים האחרונים. אני יודע שעוד מקומות נוקטים בשיטה הזאת. לא אנחנו המצאנו את זה".

 

כלי רכב: המחירים עדיין לא עלו

 

יש גם שווקים, שבהם הגיוני להצמיד את המחירים לדולר, או למטבע חוץ אחר. הבולט שבהם הוא שוק הייבוא. "רכב הוא מוצר, ש- 100% מעלותו צמודה למט"ח", אומר גיל אגמון, מנכ"ל "דלק מוטורס", יבואנית מכוניות מאזדה ופורד.

הלקוח אמנם לא נחשף באופן אישי לשינויים בשער הדולר, אבל "60% ממחיר מכונית נכנס לקופת ממשלת ישראל, בצורת מכס ומסים אחרים – והסכום כולו צמוד למט"ח. המדינה גובה היום על כל מכונית ב- 20% יותר ממה שהיא גבתה על אותה מכונית לפני חצי שנה. מכיוון שסברנו, שהציבור לא יוכל לספוג בטווח קצר עלייה כה גבוהה במחירי המכוניות, אנחנו מעכבים חלק מהעלייה – אבל זוהי תופעה זמנית. בטווח הרחוק, כל השינוי בשער השקל יועבר לצרכן. היום הלקוח משלם רק את העלייה בשערי המט"ח לגבי המכס והמסים. כשתגענה לארץ המכוניות שאנחנו מזמינים כיום, לפי השער החדש, ישלם הצרכן גם את העלייה הזאת בשערים".

 

חשמל ונסיעות: הגימיק לא עובד

 

שוק אחר שבו הגיוני להצמיד את המחירים לשער הדולר הוא שוק מוצרי החשמל. כמעט כל המוצרים הנמכרים בארץ מיובאים, ולכן מחיריהם בשקלים אמורים להיות צמודים לשער הדולר, היורו או הין. בגלל המיתון והשפל במכירות, היו יבואנים רבים ש"ספגו" העלאות מחירים, ולמעשה המשיכו למכור את המוצרים בשער המט"ח הישן.

רשת סקאל אינה עושה זאת. בסקאל דיוטי-פרי בנמל התעופה בן-גוריון נמכרים מוצרי חשמל ומוצרי ספורט לפי שער נוסעים. גם בשאר חנויות סקאל, המבצעים אינם נוגעים לשער הדולר. אם מנסים להוזיל את המחירים, כדי להתמודד עם המיתון במשק – הרי שעושים זאת בצורות אחרות, כגון מוצר חינם בקנייה של מוצרים יקרים.

גם בענף הנסיעות ויתרו על השער הגמיש: "אנשים חושבים בדולרים", אומר אורי מילר, סמנכ"ל הכספים של "ארקיע". "כשאדם מתכנן חופשה בטורקיה, הוא בודק מה מחירה בדולרים. כשדיל מסוים עולה 180 דולר, אני יכול למכור אותו ב- 200 דולר לפי שער של 4.50, או ב- 180 דולר לפי שער של 5 שקלים. בענפים אחרים הגימיק הזה עובד, משום שאנשים חושבים בשקלים. בענף שלנו הוא לא יעבוד, כי שער נמוך יותר, משמעו יותר דולרים".