סמל הבריאות תינוק עגלגל ומתוק נראה בדרך כלל סמל הבריאות. לחייו התפוחות מזמינות צביטה חביבה, ירכיו השמנמנות אומרות: תגעו בי. אבל תוצאות מחקר רפואי שנערך בקרב תינוקות בריטיים, מורות שאין להקדים ולשמוח עם כל עלייה במשקל של הצאצא. תוצאות המחקר, שנערך באוניברסיטת שפילד במשך חמש שנים, בקרב 5,500 תינוקות, משנות את זווית הראייה המקובלת לגבי הפעוטות השמנמנים שכל ביקור בטיפת-חלב ממלא את אמותיהם גאווה ונחת.
מסתבר שכאשר התינוק מעלה במשקל מהר מדי בארבעת החודשים הראשונים לחייו, ומגיע לכמעט פי שלושה ממשקלו הראשוני עד גיל חמישה חודשים - אין סיבה למסיבה. תינוק כזה עתיד להיות ילד שמן ומבוגר בעל עודפי משקל ניכרים. במחקר, עליו מדווח "טיימס" הלונדוני, נקבע גם שכשתינוק גבוה בהרבה מהממוצע במחצית שנת חייו הראשונה, הוא עתיד להיות איש גדול בעל משקל עודף במשך חייו הבוגרים. כך שכדאי לא למהר לשמוח כשאחות טיפת-חלב מדווחת ואומרת, "עלה במשקל, איזה יופי".
הגר כהן-שגיא, נטורופתית המסיימת עבודת דוקטורט בנושא השמנת ילדים, פתחה לפני חודשיים מרכז לשמירת משקל מאוזן בילדים, באמצעות תזונה מוקפדת המותאמת במיוחד לשכבות גיל שונות, בשילוב תרגילי כושר. בסדנאות שלה, "מרכז איזי", המתקיימות בתל-אביב, משתתפים ילדים בני 5-15, הסובלים מעודף משקל של 5 עד 15 ק"ג.
שיטת עבודתה מושתתת על שיתוף מלא של הורי הילד בכל שלבי תהליך הרזייתו. הסדנה נחלקת לשיעורי הדרכה תזונתית, ולאחריהם שיעור התעמלות מיוחד, שנועד להפעיל את כל אברי גופו של הילד, הסובל על-פי הגדרת כהן-שגיא בעיקר מאי-הפעלה מספקת של גופו. כל מפגש הורים-ילדים כזה נמשך שעה וחצי. כ - 50 ילדים כבר השתתפו בסדנת "מרכז איזי" והפחיתו ממשקלם, כשהם משנים הרגלי אכילה ומסגלים לעצמם אורח חיים לפי תסריט חדש.
"אין בארץ די ספרות על תזונת ילדים", טוענת כהן שגיא. "בספרות הרפואית מתייחסים להזנת תינוקות רק עד גיל שנתיים, ומכאן והלאה אין כללים ברורים לגבי האכלה נכונה של ילדים". למרות העדר הנחיות ברורות, תופעת ההשמנה בילדים מעסיקה חוקרים רבים. בארה"ב שכיחות ההשמנה בקרב ילדים מוגדרת בשיעור של 22 אחוז מכלל אוכלוסיית הילדים שם. בתרגום פשטני יותר, אחד מתוך חמישה ילדים אמריקנים מוגדר שמן. בישראל המגמה דומה: על-פי סקר שנערך על-ידי קופת-חולים הכללית, אחד מתוך ארבעה ילדים ישראלים נחשב בעל עודף משקל.
החל מגיל שנה עולה צריכת הקלוריות של התינוק. המערכת המטאבולית שלו מגיעה כמעט לבשלות, הוא מתחיל ללכת, הוא פעיל, וגם ניזון כמעט כמו בני המשפחה האחרים. במקביל להליכה, משתפרת הקואורדינציה והפעילות הגופנית גדלה, מה שמגביר את צריכת המזון שלו.
"כבר אז", טוענת כהן-שגיא, "עוד לפני גיל שנתיים, יש לחשוב על תיכנון תזונה נכונה לפעוטות. צריכת השומן היומית המומלצת לילד מעל גיל שנה אמורה להיות 30 אחוז מתוך כמות הקלוריות שהוא צורך במהלך יום, ולא יותר".
את ממליצה להתחיל בדיאטה מגיל רך?
"צריך לטפל בהשמנת ילדים לא על-ידי דיאטות קיצוניות, אלא רק על-ידי שינוי סגנון חייהם, שיכלול הפחתה מבוקרת של כמות קלוריות ללא פגיעה בגדילה, הגברת הפעילות הגופנית וטיפול התנהגותי-קוגניטיבי שיחזק את הדימוי העצמי של הילד. זאת, כיוון שהבעיה הקשה ביותר בהשמנת ילדים היא בתחום החברתי. ילדים מגיל 6 ומעלה מקשרים את ההשמנה לקווי אופי כמו עצלנות, רשלנות ומגושמות, ולכן יעדיפו לשתף במשחקיהם ילדים רזים וזריזים יותר. לכן, למרות שהניבוי שילד עם הורה שמן עשוי להיות מבוגר שמן, אין להתייאש מהנתונים, ויש להתרכז בהקניית הרגלי אכילה נכונים לילד. מה שקרוי שידור מערכות תזונתי".
למה בעצם כל-כך הרבה ילדים סובלים מעודף משקל?
"סיבה אחת היא חוסר פעילות גופנית, הנובע משעות צפייה רבות בטלוויזיה, כשהילדים מרוכזים בתכנית ואינם שמים לב מה הם מכניסים לפה. סיבה שניה היא תזונה לא נכונה, כלומר שימוש מוגזם במזון מוכן ומעובד, בניסיון לחסוך זמן ואנרגיה. ילדים מתרגלים ודורשים כמעט יום יום שניצל וצ'יפס, בעוד שצריכת הירקות והמזון הטרי יורדת פלאים. סיבה שלישית - הרגלי אכילה לא נכונים. ילדים רבים צורכים כמות שומן גדולה פי שלושה מהכמות המומלצת. אוכלים מטוגן, זוללים חטיפים וממתקים כמו ביסלי, במבה, שוקולדים, עוגיות וגלידות. הם יושבים באפס מעש, מתבוננים בטלוויזיה ולועסים, כשהם בדרך-כלל לא זוכרים אפילו מה הם אכלו. הם אינם מספיקים להרגיש שובע וגם קשה להם להבדיל בין שובע ומלאות, לכן הם אוכלים מעבר לכמות שהם צריכים".
איך מתמודדים עם עודף משקל והרגלי תזונה גרועים של ילד ללא דיאטה?
"למזלנו, היום גם הילדים, כמו המבוגרים, חושבים שרזה זה יפה. בגיל צעיר מאוד, 6-8, הם משתפים את הוריהם ברצונם לרזות, כיוון שעודף המשקל הקטן ביותר מפריע להם חברתית. גם ילד מלא, שפעם לא היו מתייחסים כלל לעודף המשקל שלו, מרגיש כיום מאוד שמן. אני מציעה לערב את כל בני המשפחה בתפריט החדש של הילד. תמיכת ההורים והסבים בתהליך חשובה מאוד. עליהם לעזור לילד להבין מה נכון ובריא בשבילו, לשדל אותו לוותר על אכילה מול טלוויזיה, ללמד אותו לאכול יותר לאט, אבל לא להעביר אותו לדיאטות קיצוניות, כי הן יכולות לגרום לחסרים תזונתיים ולהפרעות אכילה כמו אנורקסיה ובולמיה. אני מדגישה: דיאטות של מבוגרים לא מתאימות לילדים. אצל ילדים אני מדברת על הקניית הרגלי אכילה בריאה ולא על פטנטים דיאטטיים".
ואם ילד קטן לא רוצה להיות בדיאטה?
"אני לא מכריחה ומתנגדת לכך שהורים יכריחו. אם הוא מסרב להשתתף בתוכנית ההרזיה לאחר ביקור-שניים, אני אומרת לו: בוא נפסיק. בעיקרון, קילוגרם, שניים או שלושה של עודף משקל, הם לא משהו שצריך להתחיל בשבילו שינויי אכילה. עם זאת, אבקש מהוריו שלא יסכמו איתו שכל יום מגיע לו ממתק אחד".
כהן-שגיא משתפת בסדנאות גם את ההורים, לאורך כל הדרך. לדבריה, ילדים שעוברים תהליך הרזיה בקבוצה מצליחים במשימה, מכיוון שמסגרת תומכת (הורים, מדריכה, עוד ילדים שמנים כמוהם) מעלה להם את המוטיבציה. הם מרגישים שהבעיה אינה רק שלהם, אלא של עוד הרבה ילדים במצבם.