הרכב שקניתם גנוב? בעיה שלכם

אזרח שקנה רכב וגילה שהוא גנוב תבע את רשות הדואר: עשיתי העברת בעלות בסניף הדואר, והפקידה לא אמרה שאין התאמה בין מספר השלדה לבין רשיון הרכב. ביהמ"ש דחה את התביעה, אבל קבע: אם בדואר לא עורכים את הבדיקה - חובתם להודיע זאת ללקוח

היכן מסתיימת האחריות של רשות הדואר בפעולות שהיא מבצעת לצורך העברת בעלות ברכב? בית משפט השלום בתל-אביב, שדן באחרונה בסוגייה זו, קבע כי רשות הדואר מחויבת לבדוק את התאמת מספרי השילדה של רשיון הרכב המוצג, או - אם היא אינה מסוגלת לבצע את הבדיקה - ליידע בכך את הלקוח. בדרך זו, הבהירה השופטת, אדם שמבצע העברת בעלות ידע אם הוא יכול להיות סמוך ובטוח שהרכב שקנה אינו גנוב.

 

נוכל מוכר ואזרח תמים

 

וזה סיפור התביעה: זמן קצר לאחר שנישא החליט א', בחור בן 24, לקנות בכספי חתונתו ג'יפ מסוג מיצובישי פג'ארו, שהוצע למכירה במודעה שהתפרסמה בעיתון. א' קבע פגישה עם מפרסם המודעה, שהציג עצמו בשם מר פלומין, שאף הציג בפניו, לדבריו, תעודת זהות, רישיון רכב וביטוח רכב על שמו.

א' לקח את הרכב לבדיקה במכון, ולאחר משא-ומתן התפשרו הצדדים על מחיר של 118 אלף שקל. השניים ניגשו לסניף הדואר ברחוב החשמונאים בתל-אביב, וביקשו לבצע בו את הליך העברת הבעלות על הרכב.

א' טוען, כי פקידת הדואר קיבלה את המסמכים, הקישה את פרטי הרכב במסוף והושיטה לידי המוכר והקונה את המסמכים החדשים לחתימה, מבלי להביע כל הסתייגות. לאחר שהושלמה העברת הבעלות, הלך א' לסניף הדואר שלו עם מר פלומין ושם מסר לידיו, כפי שנדרש לעשות, את מלוא התמורה במזומן.

לאחר מספר ימים הכניס א' את מכוניתו החדשה למוסך של חברת מיציבושי לצורך ביצוע תיקונים ושם נתגלה לו, לתדהמתו, שנפל קורבן למעשה מרמה. בעל המוסך התקשר אליו ומסר לו, כי מספר הרישוי ברכב אינו תואם את מיספר השלדה. כשפנה בתלונה למשטרה התגלה לו כי מר פלומין הוא נוכל מוכר, וכי הרכב שנמכר לו גנוב, ולוחית הזיהוי שבו זויפה והותאמה למספר הרישוי ברכבו של מר פלומין האמיתי. עוד התברר, כי הנוכל זייף את תעודת הזהות של פלומין ואת רשיון הרכב שלו, והציג בפני א' רשיון רכב מזויף.

 

הפקידה לא אמרה לי

 

א' הגיש תביעה נגד רשות הדואר לבית משפט השלום בתל-אביב, באמצעות עו"ד רוי בר-קהן. בכתב התביעה נטען, כי רשות הדואר לא התריעה בפני התובע, שפנה אליה לצורך העברת בעלות ברכב, כי מספר השלדה הנקוב ברשיון שהוצג לה אינו תואם את מיספר השלדה הנקוב ברישומיה.

א' טען, כי הציג לפקידת הדואר את הרשיון המזויף, וזו הקישה את מספר הרישוי של הרכב לצורך העברת הבעלות. בשלב זה, טוען א', היו צריכים להופיע על המסך באופן אוטומטי רשיון הרכב המקורי של פלומין ופרטי רכבו, וניתן היה לראות כי מספר השלדה שהופיע ברשיון המזויף אינו זהה למספר השלדה במכוניתו של פלומין.

פקידת הדואר לא פצתה פה והציגה כלפי א' מצג לפיו אין לכאורה כל מניעה לביצוע העברת הבעלות, טען עו"ד בר-קהן, היא החתימה במהירות את התובע על הרישיון החדש, ולמעשה רשמה את התובע כבעליו של הרכב של פלומין האמיתי - ללא ידיעתו של פלומין וללא ידיעת התובע.

רשות הדואר טענה בכתב ההגנה ובבית המשפט, כי פעלה כשלוחה של רשות הרישוי לצורך שינוי הרישום והעברת הבעלות ברכב. פעלנו במסגרת השליחות ובהתאם לנוהל שהוציא משרד התחבורה, ולפיכך איננו נושאים בכל אחריות כלפי התובע, טענה.

בא-כוח רשות הדואר, עו"ד דוד חמו, טען כי אין זה מתפקידה של רשות הדואר ואין זה באפשרותה לגלות זיופים או למנוע מעשי מרמה.

השופטת דליה מארק-הורנצ'יק דחתה את התביעה, אך קבעה כי על רשות הדואר מוטלת חובת הזהירות בכל הנוגע להשוואת מספרי שלדה ומנוע. בהעברת הבעלות הנידונה לא פעלה הפקידה בהתאם לנוהלי רשות הדואר, קבעה השופטת, שציינה כי אם רשות הדואר אינה מסוגלת לבדוק התאמה בין מספר השלדה לבין רשיון הרכב - עליה להודיע זאת ללקוח בעת העברת הבעלות.

בהחלטתה התחשבה השופטת בעוגמת הנפש הרבה שנגרמה לתובע ונמנעה מלהטיל עליו הוצאות משפט.