הכוח האמיתי של אינטרנט לא טמון באתרי ענק עם כתובות קליטות כמו Hotel.com, אלא דווקא באתרים הקטנים, הביתיים כמעט, של גופים קטנים, חסרי גוון ממלכתי. בהקשר הספציפי של טיול בחו"ל, אלו אתרי הבית של המלונות, של יזמים מקומיים המארגנים סיורים, של מועדוני צלילה, רשויות תיירות מקומיות, מרכזי מבקרים, ועוד כהנה וכהנה. להיכנס ל-Google, להקיש מלון + ריזורט + איים + מאלדיביים (חלום ישן), ולמצוא אתרים של כפרי נופש או בתי מלון בצדו השני של העולם דוגמת Komandoo.com, זוהי חוויית האינטרנט בהתגלמותה.
אתר מקרי שכזה, יכול לספר כל מה שיש לדעת על המקום: על האי, הטיולים שאפשר לעשות בו, אפשרויות הצלילה, תחבורה, תמונות של החדרים, מחירים, וכמובן טופס הזמנה מקוון. עם כל הכבוד לאוטומציה, בהרבה מהמקרים, הסגירה נעשית באי-מייל. לא רק כשמדובר באיים, אגב, אלא גם בהולנד, כפי שסיפרה לי אורית: "האנשים בצד השני נתגלו כחביבים ועוזרים, הסבירו לנו על האטרקציות שיש באיזור, על איך מגיעים אליהם, וגם שלחו לנו קישורים לאתרים".
האפשרות לשלוח דואר אלקטרוני לצוות כפר הנופש היא חשובה בפני עצמה. מלבד היכולת לשאול שאלות ספציפיות, ניתן ללמוד על-פי התנהלות התכתובת ואופי התגובות המון על אופיו של מקום, להתרשם מהצוות, ולהחליט אם זה המקום בו תרצו לבלות שבועיים שלושה או אפילו לילה אחד.
נכון, בחיפוש שכזה יש מרכיב גדול מאד של מקריות, אבל מעבר לעובדה שזה רק מתחבר מצויין לחוויית הטיול, שמתחילה בשיטוט ברשת, ממש לא בטוח שהעובדה שמלון כזה או אחר שילם מאות או אלפי דולרים על מנת לצוץ ראשון בחיפוש בפורטל תיירות גדול, עושה אותו נעים יותר לשהייה. גם כך, העובדה שלא כל פונדקי העולם יושבים על הרשת, מביאה בחשבון את ההפסד שבחיפוש מקום מראש ברשת, ולא בשטח.
הרבה שעות ישבה אורית על הרשת על מנת לתכנן את הטיול. בסופו של דבר, היא מצאה את עצמה עם "ספר" מודפס של כמאה עמודים, מאורגן לפי ימי טיול, כולל כתובות, מפות, הסברים, מספרי טלפון וכן הלאה. את השעות שביזבזה, היא תחזיר לעצמה באירופה, שם הזמן מוגבל ויקר פי כמה. הטיול של אורית יהיה טיול שונה (טפו טפו), משום שתכנון הטיול באינטרנט לא רק משפר ומייעל, אלא גם משפיע על אופי הטיול. אבל אחרי שתנסו בעצמכם, תבינו מדוע תכנון הטיול הוא חוויה בפני עצמה. כזו שמאפשרת לטיול שלכם להתחיל הרבה קודם, ולהגיע להרבה יותר מקומות.