מכירים בידועים בציבור

אחת ההשלכות החשובות הנובעות מהגדרתם של בני זוג כידועים בציבור היא ההשלכה הכלכלית. ביהמ"ש מחיל עליהם את חזקת השיתוף לפיה, עליהם לחלוק גם רכוש משותף שצברו יחד. הסכם שיקבע מראש יכול למנוע מצב זה

בחברה הישראלית מוסד הידועים בציבור תופס מקום נכבד. זוגות רבים בוחרים לקשור את חייהם יחדיו ללא אקט פורמאלי מחייב של נישואין מסיבות שונות. להחלטה זו השלכות רבות על אספקטים משמעותיים וכבדי משקל בחיי שני בני הזוג. כך למשל בחירה תמימה של זוג מאוהב לחלוק את חייו יחד יכולה ליצור תוך חודשים ספורים מחויבויות כלכליות שונות אף שאלו לא נלקחו בחשבון על ידי בני הזוג.

יש לציין, כי בניגוד לתפיסה המקובלת בחברה, לא כל מדינות העולם מכירות במוסד הידועים בציבור. במדינות סקנדינביה ובדנמרק לדוגמא נדרש אקט פורמאלי מחייב בכדי לזכות בהטבות שמעניקה המדינה לזוגות נשואים. במדינת ישראל ישנם חוקים שונים, בעיקר חוקים סוציאליים המכירים במוסד הידועים בציבור.

 

חוק הירושה

 

החוק המרכזי בהקשר זה הינו חוק הירושה המעניק לידוע/ה בציבור זכות לרשת את בן הזוג וזאת בתנאי ששני בני הזוג אינם נשואים. הפסיקה הישראלית קבעה שני תנאים מצטברים שהתקיימותם דרושה לצורך כניסה לקטגוריית הידועים בציבור. התנאי הראשון הינו חיים משותפים והתנאי השני הינו ניהול משק בית משותף.

התקיימות התנאים הנ"ל יוצרת הכרה בסטטוס הידועים בציבור ללא שום קשר לרצונם האינדיבידואלי של בני הזוג, שכן בית המשפט הכריע וקבע, כי סטטוס הידועים בציבור נוצר עקב היווצרותה של תשתית עובדתית מסוימת להבדיל מהסכמת בני הזוג. כאשר שני בני הזוג עומדים בתנאים המפורטים לעיל (חיים משותפים ומשק בית משותף) הם ייחשבו כידועים בציבור גם אם חתמו על חוזה לפיו אינם מעוניינים להיות מוגדרים כידועים בציבור, מכיוון שלא ניתן להתנות בחוזה על הפן העובדתי היוצר סטטוס של ידועים בציבור.

אם בני הזוג מעוניינים לסייג את משמעויות תוצאת היותם ידועים בציבור הם זכאים להסדיר זאת באמצעות הסכם ביניהם, ולקבוע למשל, כי זכויות וחובות מסוימים לא יחולו עליהם מכוח היותם ידועים בציבור, אך אין באפשרותם לקבוע כאמור, כי מערכת היחסים ביניהם אינה יוצרת סטטוס של ידועים בציבור.

הפסיקה אינה מחייבת קיומו של פרק זמן מינימלי לצורך הכרה בבני זוג כידועים בציבור. במקרה מסוים נקבע, כי אישה שחיה עם בן זוגה חודשים ספורים בלבד עד למותו זכאית למחצית מרכושו. אחת מההשלכות החשובות ביותר הנובעת מהגדרתם של בני זוג כידועים בציבור הינה ההשלכה הכלכלית.

בית המשפט מחיל על בני זוג ידועים בציבור את חזקת השיתוף. לפי חזקה זו קיימת הסכמה בין בני זוג החולקים את חייהם, לחלוק גם את רכושם המשותף שנצבר במשך החיים המשותפים יחדיו. כך, למשל, בני זוג שחיו חודשים ספורים יחדיו נאלצו להיפרד מרכוש ניכר אותו צברו במהלך חייהם המשותפים עם בן הזוג האחר. כמובן שניתן להימנע ממצב זה על ידי עריכת הסכם מתאים מראש המגביל את הזכויות הנובעות מהחיים המשותפים יחדיו.

 

פיצוי עקב מות בן הזוג

 

זכות נוספת הנובעת מעצם החיים המשותפים הינה הזכות שקמה לידוע/ה בציבור לקבל פיצוי מכוח פקודת הנזיקין עקב מותו של בן הזוג מתאונת דרכים. בית המשפט פסק, כי זכות זו קמה באופן שווה לזוגות נשואים ולזוגות ידועים בציבור כאחד.

כאמור לעיל, לידוע/ה בציבור קמה זכות לרשת את בן זוגו בכפוף לסייגים מסוימים שקובע חוק הירושה. עוד קובע החוק, כי איש ואישה החיים חיי-משפחה במשק בית משותף זכאים לרשת את בן זוגם על פי דין כמו כל זוג נשוי אחר בכפוף לכך שאף אחד מהם אינו נשוי לאחר, ובכפוף לכך שלא קיימת הוראה אחרת מפורשת או משתמעת בצוואה שהשאיר המוריש. החוק מוסיף וקובע את חלוקת העזבון בין בן הזוג ובין קרובי משפחה אחרים של הנפטר. בן הזוג זוכה בחלקו בירושה לפי מספר קרובי המשפחה ואולם כאשר קיימת דירת מגורים שבני הזוג גרו בה שלוש שנים לפחות, בן הזוג הידוע בציבור זכאי לרשת את הדירה לבדו.

לידוע/ה בציבור קיימת הזכות לשאת את שם בן הזוג האחר וזאת גם אם אותו בן זוג נשוי. בית המשפט פסק, כי הנורמה החברתית לפיה רק בני זוג נשואים זכאים לשאת את שמו של בן זוגם השתנתה, ואין עוד סיבה לאבחן בעניין זה בני זוג החיים יחדיו מבני זוג נשואים.

מערך הזכיות החלקי המצוין לעיל ממחיש את ההכרה הגלויה במוסד הידועים בציבור ואולם נכון להיום למרות ההכרה הגלויה הנ"ל עדיין לא קמה זכות מוסדרת בנוגע למזונות בהקשר של ידועים בציבור.

לסיום, יש לציין כי בני זוג השוקלים חיים משותפים יחדיו הכוללים ניהול משק בית משותף יטיבו לעשות אם יערכו בירור מעמיק מאשר לזכיותיהם וחובותיהם הנלוות לכך. ייתכן, כי רצוי במקרים מסוימים להיערך בהסכם מתאים שיפיג אי בהירות או חוסר ודאות באשר למערך הזכויות והחובות החלים על בני הזוג.

 

תוכן הרשימה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו בביצוע ו/או בהמנעות מביצוע פעולה כלשהי. הכותב הינו עו"ד, בורר, חבר וועדות החקיקה למדע וטכנולוגיה, לבנקאות ולתובענות ייצוגיות של לשכת-עורכי-הדין.