מסורת יפה, כבוד לסופרים ולספרים

בפעם הראשונה שאמרו לסמי מיכאל לחתום על ספריו בשבוע הספר, הוא ירד למחתרת מרוב מבוכה

"החשיבות של שבוע הספר הוא ביצירת המגע בין הקוראים לספרים. זו חגיגה עממית ויוצרים מנצלים את ההזדמנות החד שנתית הזו להתערבבות עם הקהל", אומר סמי מיכאל, מי שנכנס לספרות העברית לאו דווקא בדלת הראשית של כותב רבי-מכר. למעשה, עד לספר "ויקטוריה", הוא לא היה מצוי במרכז העשייה: כשאחרים תהו על צפונות הנפש הקיבוצית, הוא עסק ביחסים טעונים בין יהודים לבין ערבים ("חסות", "חצוצרה בואדי").

עכשיו הוא נשמע ממלכתי מעט: "זה אירוע ייחודי לישראל בו ארץ שלמה נותנת כבוד ליצירה הספרותית וחוגגת אותה". מיכאל, שמגדיר את עצמו כאיש ביישן, מספר שבפעם הראשונה והיחידה בה נתבקש לחתום על ספריו הוא פשוט נמלט על נפשו מרוב בהלה. "שמעתי את השם שלי בכריזה וירדתי למחתרת", הוא אומר, ולמרות זאת השנה הוא נתבקש על-ידי הוצאת הספרים שלו ("עם עובד") לצאת מהמחבוא ולהתערב בקהל. "אני אוהב את הקהל, אבל מרחוק - ועכשיו כמעט אונסים אותי ללכת. אני חושב שהייתי אוהב לצפות באירוע מהצד ובעיקר אני מקנא באלה שאוהבים את המעמד הזה".

סמי מיכאל כותב לאט ובעט. למרות זאת הוא בטוח, לא בלי ציניות, כי "הקידמה היא מכבש שאלוהים לא ברא כמותה", והוא יודע שאי אפשר לעמוד בדרכה. העולם הממוחשב אמנם נראה לו "זר ומוזר" אך אם יבקשו ממנו להעביר את אחד מספריו לגרסה אינטרנטית הוא לא יסרב. בשבוע הספר השנה הוא יקנה "מילון חזותי עברי אנגלי" בהוצאת כרטא משנת 1992. זהו מילון שערוך לפי נושאים, וכלל רישומים שבצידם מופיעים המונחים בעברית ובאנגלית.

 

מספריו של סמי מיכאל: "שווים ושווים יותר", "ויקטוריה", "חצוצרה בואדי", "חסות"