כנרת אחרת

ענת ביין רבצה בחושות בלי חשמל (אבל עם כלי אוכל מהודרים), התמכרה לעיסויים בטבע (ולשיט בגיגיות) ורכבה אל השקיעה עם אורי העגלון. דווקא לחופי הכנרת היא מצאה סוף סוף תחליף לסיני

בכל פעם ששואלים אותי מהו המקום האולטימטיבי לחופשה, אני עונה אותה תשובה: סיני. ואכן, לפני שהמצב הביטחוני הפך כמעט בלתי נסבל, היה לי מפלט קבוע מהחיים: אחת למספר שבועות הייתי מדרימה לחצי האי ונרגעת בין המים והשמים, בחוף הים המדברי, שם הרגשתי הכי קרובה לטבע והכי קרובה לעצמי.

מאז שפרצה האינתיפאדה הפסקתי לנסוע לשם, אבל לא חדלתי לרגע לחפש את המקום שיספק לי אותה תחושה, או לפחות משהו דומה לזה, עד שהגעתי לצפון, לעמק הירדן.

בשביל הנופש הישראלי הממוצע עמק הירדן הוא בעיקר התמקמות באיזה חוף בכנרת בחום הלוהט של יולי אוגוסט, כשאין כבר כוח לעשות שום דבר עם הילדים, ומעט האנרגיה שנשארת מופנית לנפנוף מעל המנגל. מה שמרבית הטיילים לא יודעים, הוא שאזור סובב כנרת מציע שלל אטרקציות שיכולות להפוך את חופשת הקיץ הקצרה למשהו הרבה פחות בנאלי. איך בונים טיול כזה? הנה ההמלצה שלנו.