טלמטיקה (Telematics), הוא מונח שמקובל היום להשתמש בו כשם כולל למשפחה של טכנולוגיות מחשוב ותקשורת המשולבות בכלי רכב. הן מיועדות לאפשר מגוון רחב של יישומים, כמו: תקשורת נתונים ותקשורת בינאישית, גלישה ודואר אלקטרוני, ניווט, דיווחי תנועה, בידור וכן הלאה.
רוב הרעיונות בתחום אינם חדשים, אך התחום עובר בשנים האחרונות התפתחות מואצת, על רקע חדירת הפס-הרחב (Broadband) ויישום של ידע שמקורו בחברות המתמחות בפיתוח יישומים צבאיים. החברות הללו, השתמשו בטכנולוגיות שבבים כדי לפתח מערכות מבוססות תקשורת סלולרית ותקשורת לוויינית (כמו GPS, למשל), עבור גורמים צבאיים, ומחפשות עתה אפיק שיווקי נוסף. המקום שנמצא מתאים ביותר ליישום הטכנולוגיות שפיתחו, הוא תעשיית הרכב.
קיימים היום כבר "מכוניות חכמות" ו"כבישים חכמים", המציעים לנהגים שירותי טלמטיקה, גם אם בצורה מוגבלת. יצרניות רכב כמו ג'נרל מוטורס ו-BMW, משווקות כבר מכוניות חכמות כאלו. באוסטרליה ובקנדה קיימים כבר כבישים חכמים, שהטכנולוגיה הפרוסה לאורכם מאפשרת לנהגים לקבל מידע רב על הנעשה בנתיב הנסיעה שלהם, זמן רב לפני שהגיעו לנקודה כלשהי בדרך.
בחברת גרטנר מעריכים, כי שירותי הטלמטיקה מבוססי הקול עתידים להפוך חלק בלתי נפרד מכל כלי הרכב - ולא רק בדגמים היוקרתיים - בתוך 5 עד 7 שנים. בדומה אולי לטכנולוגיה כמו ABS, שלפני כעשר שנים הייתה עדיין נחלתן הבלעדית של מכוניות היוקרה, וכלולה היום במרבית כלי הרכב החדשים ללא תוספת מחיר.
האתגר הבטיחותי
אחד האתגרים המרכזיים בתחום, הוא פתרון בעיות הבטיחות האופייניות והתגברות על החשש מפניהן. הבעיה העיקרית טמונה בהסחת הדעת של הנהג כתוצאה משימוש ביישומי טלמטיקה. היא מעוררת דאגה בקרב הצרכנים, כמו גם גורמי הרגולציה ויצרני הרכב, החוששים מפני תביעות משפטיות שיגישו נפגעי תאונות דרכים.
תפיסת הצרכנים לגבי מוצרי טלמטיקה וההפרעה לנהג הנגרמת בגללם היא שלילית למדי, בעיקר כאשר מתייחסים לסיכון שמקורו בנהגים אחרים. כבר היום, מעל ל80%- מהצרכנים חוששים כי שימוש של נהגים בטלפונים ניידים גורם לתאונות. יותר ממחצית הצרכנים סבורים כי נהיגה תוך כדי שיחה בטלפון, מסיחה את דעתם. לעומת זאת, 21% בלבד סבורים ששיחה עם נוסע אחר במהלך הנהיגה מסיחה את דעתם. התוצאה היא שכ40- מדינות בעולם אסרו או שוקלות לאסור התקנה של טלפונים ניידים ברכב.
הפתרון המבטיח ביותר מבחינה זו, הוא שימוש במימשק משתמש מבוסס קול. האינטראקציה והשליטה על טלמטיקה באמצעות דיבור, תאפשר לנהגים למקד את תשומת ליבם בתפעול הרכב. המימשקים מבוססי הקול מקטינים את גורם ההפרעה לנהג, ולכן ישפרו את אמון הצרכן בטלמטיקה, ויאפשרו להשיג את תמיכתם של רגולטורים ממשלתיים ותומכי בטיחות. התחזית של גרטנר לכן, היא שהפעלה קולית תהיה טכנולוגיית מימשק המשתמש העיקרית לשירותי טלמטיקה במכוניות מודל 2005.
בעיה נוספת, שקשורה קשר הדוק בנושא הבטיחות, טמונה בשאלה מי יתפעל את המערכות הטלמטיות. מימשקי טלמטיקה עכשוויים מתוכננים כך שיהיו נגישים רק לנהג או למי שיושב לידו. כדי להפעיל ולבחור את היישום, דורשים רוב השירותים מהמשתמש ללחוץ על כפתור (שבדרך-כלל משולב בהגה או בלוח הבקרה המרכזי). מערכות אלו אינן מאפשרות לנוסעים במושב האחורי גישה לשירותי הטלמטיקה. מימשקים חדשים יותר, מספקים שילוב של כפתורים והפעלה קולית (למשל, Virtual Advisor של OnStar), אולם בשל מיקום המיקרופונים הם מתאימים בעיקר לנהג ולנוסע במושב לצדו.
כאשר הצרכנים נשאלו למי צריכה להיות גישה ליישומי טלמטיקה בכלי הרכב, תשובותיהם הצטרפו לכדי פתרון כלאיים שאף אחד משירותי הטלמטיקה הזמינים אינו מציע:
* יותר מחצי מעדיפים ששירותי טלמטיקה מסוימים יהיו נגישים רק לנהג ויישומים אחרים יהיו נגישים לכל הנוסעים ברכב.
* רק 25% חושבים ששירותי טלמטיקה ברכב צריכים להיות נגישים רק לנהג.
* פחות מחמישית חושבים ששירותי טלמטיקה צריכים להיות נגישים לכל אחד ברכב.
מסקנות המחקר שערכה גרטנר, מעלות כי חדירה רחבה של שירותי טלמטיקה תהיה תלויה ביישומים מבוססי קול שיהיו נגישים לנהג ולנוסעים כאחד. אבל בשלב זה חברות הטלמטיקה מחמיצות את ההזדמנות להפוך שירותים המופעלים באמצעות קול לנגישים עבור כל יושבי הרכב.
לאן מתפתח התחום
יישומי הטלמטיקה הם תחום טכנולוגי חדש יחסית, ובאופן מעשי קיימים נתונים מעטים לגבי בעיות הבטיחות שמאפיינות אותם. מכל מקום, כדי להבטיח ששירותי הטלמטיקס לא יובילו למבול של תביעות צרכנים ורגולציות ממשלתיות, יצרני הרכב משקיעים משאבים ניכרים לחקר הסיכונים שיישומים אלה עלולים לגרום לנהג. חברת פורד למשל, החלה בקיץ 2001 בפיתוח סימולציה של כביש מהיר, מצוייד במערכות טלמטיות. המטרה: להשתמש בנתונים שיתקבלו מהניסוי כדי לקבוע אילו מוצרים ושירותים עליה לכלול בכלי הרכב שלה, כדי לשפר את הבטיחות ולהקטין את ההפרעה לנהג. חברת ג'נרל מוטורס השקיעה 10 מיליון דולר בתוכנית דומה.
בנוסף, ממשלות ומוסדות ציבור חוקרים את פוטנציאל הסיכון בשימוש ביישומי טלמטיקה, בשלב זה בעיקר טלפונים ניידים. הנתונים דווקא מעודדים: מחקר שפורסם בקיץ 2001 על-ידי הרשות הלאומית האמריקנית לתעבורה ובטיחות, קובע כי השימוש בטלפונים ניידים תוך כדי נהיגה מהווה אחראי לאחוז קטן מהתאונות. זאת, בהשוואה להפרעות אחרות הנגרמות לנהג, כמו שינוי תחנה ברדיו או אכילה ושתייה תוך כדי נהיגה.
במקביל, ישנם מחקרים חדשים שמציגים את היתרונות הטמונים בטלמטיקה בכלל, ובמיוחד טלמטיקה מבוססת מימשק קולי. היא צפויה, למשל, להקטין את ההוצאות על מרכזי שירות, המהוות מרכיב חשוב בהוצאות התפעוליות של ספקי שירות. דוגמא: שימוש במנוע Text-to-speech להקראת הוראות נסיעה, במקום טלפן במרכז השירות.
המחקרים מראים כי הצרכן מתעניין בעיקר ביישומי טלמטיקה שמתרכזים בשיפור חוויית הנהיגה, כמו הוראות ניווט או דיווחי תנועה. אך נמצא גם שחלק מהשירותים הצפויים, יתאימו במיוחד דווקא לנוסעים במושב האחורי. למשל, שירותי גישה לאינטרנט ודואר אלקטרוני, שמתאימים לנוסעים שאינם חייבים למקד את תשומת לבם בתפעול כלי הרכב.
ההמלצות
הנתונים שאספה גרטנר במחקר שלה, מובילים למספר מסקנות, מהן נגזרות ההמלצות הבאות ליצרני הרכב, ספקי הציוד, וספקי שירותי הטלמטיקה.
ההמלצות ליצרני הרכב ולספקי ציוד: לבסס את מימשקי הטלמטיקה על זיהוי דיבור, ולאפשר לכל הנוסעים להשתמש בהם. התקנים שהגישה אליהם היא באמצעות כפתורים ובקרים פיזיים בלבד (כמו iDrive Control בBMW-) לא מספקים מענה לחששות של הצרכנים במישור הבטיחותי. מתן אפשרות לכל הנוסעים לתפעל את שירותי הטלמטיקה, פירושה התקנת ציוד אודיו (מיקרופונים) ברחבי הרכב (כולל במושב האחורי), ולא רק בלוח השעונים. זו הזדמנות ליצרני ציוד אודיו לחדור לפלח שוק חדש.
מכיוון שרוב הצרכנים מעדיפים פתרון כלאיים המאפשר לנהג לשלוט בגישה של הנוסעים לשירותי הטלמטיקה, על היצרנים להציע תפריט ניתן להתאמה אישית שיאפשר לנהג לציין אילו יישומים יהיו זמינים לכל הנוסעים ואילו רק לו. בנוסף, יש לאפשר לנהג להפעיל ולנטרל את המערכות הטלמטיות באופן זמני, באמצעות לחיצה על כפתור בדומה לזה השולט על נעילת ופתיחת הדלתות ברכב.
לספקי שירותי הטלמטיקה: עד היום התעלמו הספקים מהנוסעים. כדי לאפשר אימוץ רחב של השירותים, יש להתמקד בכל סוגי הנוסעים הפוטנציאליים. יש להרחיב את קבוצת המטרה, כך שתכלול גם את הנוסעים בכלי הרכב ולא רק את הנהגים, ולפתח יישומים ספציפיים בעלי ערך לסוגי קהל שונים, כמו למשל משחקים מבוססי רשת לילדים.
הנתונים בכתבה התקבלו ממחקר של חברת גרטנר. ממצאי המחקר מבוססים על סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של 1024 צרכנים בוגרים בארה"ב, מגיל 18 ומעלה.
פיליפ ליבמן הוא מנהל שיווק בחברת גרטנר המזה"ת.