מחשבי מחברת הנדסיים: כמעט תחנות עבודה

מעבדי פנטיום 4 החדשים מצליחים להפוך את מחשבי המחברת הקטנים לחזקים לא פחות ממחשבים שולחניים רגילים

מחשבי מחברת בני זמננו הם חזקים מספיק לכל משימה משרדית או מקצועית, הודות למעבדי פנטיום-4M החדשים, שלא מפגרים הרבה אחרי אחיהם השולחניים. אם בגרסה השולחנית פנטיום-4 כבר מגיע ל-2.53 גיגהרץ, בגרסה הניידת הוא רץ היום ב-1.8 גיגהרץ. על הנייר זה הבדל ב-40 אחוז, אך כאשר מריצים יישומים ממשיים הפער מצטמצם לחצי, משום שכל כך הרבה תלוי בשאר רכיבי המערכת. למרות זאת, בתחום ההנדסי (תוכנות תיב"ם, הדמאה, אנימציה תלת-ממדית, המחשה וסימולציה) המחשב הנייד לא יכול להחשב לתחנת עבודה מקצועית. לפחות לא עד לאחרונה, כאשר יבמ ו-Dell החליטו לפרוץ את חומת המוסכמות.

תוכנות הנדסיות וגרפיות נזקקות לשני גורמים תומכים ב-CPU: כרטיס גרפי מהיר במיוחד, עם תמיכה טובה בממשק היישומים הגרפי OpenGL; ודיסק מהיר, רצוי ממשפחת Ultra SCSI. את שני אלה אתה לא יכול לקבל במחשב מחברת מבלי לרוקן את סוללותיו בזמן שיא. דיסק SCSI למחשב נייד הוא, כנראה, חלום באספמיה, אך מאיץ 3D חזק ומקצועי זה חלום שהתגשם. למעשה, שתי חברות החליטו לנסות את כוחן בהבאת היכולת המקצועית למארז הצפוף ולמגבלות האנרגיה של מחשבי מחברת. nVidia המדהימה הפיקה את גרסת GoGL של המאיץ המקצועי Quadro4 ומחקה באחת את הדעה הקדומה נגד מאיצים ניידים. והמתחרה הוותיקה שלה ATI ניסתה לעשות תרגיל דומה עם המאיץ המזדקן Fire GL. ההצלחה של זו פחות מרשימה, כפי שמעידים מבחני הביצועים בהמשך.

גם הדיסקים הניידים התחילו להסתובב מהר יותר. הדגמים החדשים של יבמ וטושיבה מסתובבים ב-5,400 סל"ד, ב-29 אחוז מהר יותר מדיסקים ניידים אחרים, ורק ב-25 אחוז פחות מהסטנדרט השולחני. הם גם מחזיקים יותר נתונים - 40 גיגהבייט על שני תקליטים בכונן של טושיבה ו-60 גיגהבייט בכונן של יבמ, בו מותקנים 3 תקליטי 2.5 אינטש. להזכירכם, מדובר בקופסאות שגודלן 9x7x1 ס"מ בערך. מדהים. למרות שהשיפור במהירות הדיסק תורם כ-5 אחוז לשיפור הציונים במבחני הביצועים, את עיקר העבודה המקצועית עושה המאיץ הגרפי - ובמקרה של nVidia התוצאה היא דרמטית. הפער כמעט ונמחק.

המאיץ nVidia Quadro4 500 GoGL מותקן בתחנת העבודה הניידת של Dell, שנקראת Precision M50, דור שני למשפחה הזאת. המעבד הוא פנטיום-M4, בגרסה 1.8 גיגהרץ, עם 512 מגהבייט זכרון DDR על אפיקי מערכת 133 מגהרץ. הדיסק תוצרת טושיבה מחזיק 40 גיגהבייט ובנוסף מותקן בו כונן CD-RW/DVD קבוע. צג 15 אינטש עם אבחנת 1400x1050 מספק שטח עבודה דומה לצגי CRT של 17 אינטש. Precision M50 אינו קומפקטי ואינו קל - משקלו 4 ק"ג ועוביו 5 ס"מ - אך ניתן לשאת אותו בנסיעות ולעבוד באינטנסיביות במשך יותר משעתיים עד שהסוללות מתרוקנות.

בהשוואה מול תחנת עבודה שולחנית של אותו יצרן, Precision 340, עם מעבד 1.8 גיגהרץ, מאיץ Quadro4 700XGL ודיסק 7,200 סל"ד, קיבלנו את התוצאות הבאות:

• במבחן Content Creation התחנה הניידת הגיעה ל-94 אחוז מרמת הביצועים של התחנה השולחנית.

• במבחן 3D WinMark הביצועים שלה הם רק 65 אחוז משל אחותה, אך גם זה שיא חדש למחשבי מחברת (ציון 153).

• במבחני 3D Studio Max היחס הוא בערך 80%.

• במבחני SPECapc for Solid Edge ההבדלים בין שתי התחנות לא משמעותיים ברוב המקרים.

• במבחן SPECapc for Solid Works היחס מגיע ל-87%.

בקיצור, אפשר למצע את התוצאות ולקבוע כי אתה משלם לא יותר מ-20% בביצועים תמורת החופש לעבוד בתנועה על יישומים הנדסיים מקצועיים. המחיר, כמעט 4000 דולר בארה"ב, יקר, אבל לא יותר ממחיר התחנה השולחנית.

 

IBM - ביצועים מאכזבים

 

תצורה קצת פחות חזקה מציעה יבמ בדגם ThinkPad A31p, שמבוסס על גרסת 1.7 גיגהרץ של פנטיום-M4, עם מאיץ Fire GL 7800 של ATI. גם אותו קבלנו לבחינות עם 512 מגהבייט DDR, הדיסק גדול יותר (60 גיגהבייט) אך אינו מהיר יותר מזה של טושיבה, ושני מפרצים מודולריים מאפשרים לך להתקין כונן אופטי וסוללה שניה גם יחד. עם סוללה יחידה המחשב עבד במשך שעתיים. מבחינת גודל ומשקל הוא קצת יותר קטן וקצת יותר קל מהתחנה של Dell, אך הצג זהה בגודלו (15 אינטש) ואיכותו (התרשמות סובייקטיבית) גבוהה יותר.

מה שפחות מושך בתחנה של יבמ זה קורבן הביצועים. בהשוואה לתחנה הניידת של Dell אתה מפסיד לכל אורך הדרך:

• 10% פחות במבחן Content Creation

• 18% פחות במבחן 3D WinMark

• בין 36% ו-58% במבחן 3D Studio Max

• בין 12% ו-26% במבחני SPECapc.

בניגוד ל-Dell, יבמ לא משייכת את המחשב שלה למותג תחנות העבודה (Intellistation). עם זאת, גם ThinkPad A31p יכול לשמש כתחנת עבודה ניידת. ויש לו גם יתרונות ספציפיים ביחס למתחרה, בנוסף לשיקולים סובייקטיביים, כמו עיצוב מלוטש יותר ויוקרת המותג, ומחיר נמוך יותר ב-400 דולר: היכולת להחליף כוננים וסוללות במפרצים המודולריים, הדיסק הגדול יותר, הצג עם זויות צפיה רחבות במיוחד (חשוב בזמן שמספר אנשים צריכים לראות מה קורה על הצג) והתמיכה המיוחדת של יבמ במשתמשים הנדסיים. חבל רק שיבמ בחרה במאיץ הפחות חזק מבין השניים. עם Quadro4 זה היה יכול להיות "בחירת העורכים" שלנו.

 

הגישה של סוני

 

בהשוואה ליבמ ול-Dell, הגישה של סוני לתחנת עבודה ניידת שונה לחלוטין. המשתמש המיועד של PCG-GRX570 הוא גרפיקאי או אנימטור, שלא זקוק במיוחד להאצת OpenGL אבל בלי צג ענק ואבחנת UXGA חייו אינם חיים. כדי להקל על מר גורלם של גרפיקאים ניידים - ולהכביד כהלכה על משאם -סוני שיבצה במחשב שלה צג 16.1 אינטש! זה צג ענק במושגים של מחשבי מחברת, 32.7x24.5 ס"מ שטחו, עם אבחנה מדהימה של 1600x1200. הוא בנוי בגוף מסיבי, שמשקלו 4.5 ק"ג, עם מעבד פנטיום-4M בגרסת 1.6 גיגהרץ, 512 מגהבייט זכרון DDR, דיסק 40 גיגהבייט, ומאיץ גרפי ATI Mobility Radeon 7500. מבחינת ביצועים אי-אפשר להשוות אותו לתחנות העבודה המקצועיות אך נראה שזה לא מה שיפריע לקונים. המחיר, 2,500 דולר בארה"ב, נמוך באלף דולר יחסית ליבמ וב-1400 דולר יחסית ל-Dell. בנוסף לצג מהמם, סוני מספקת חבילת תוכנות מרשימה וממשק IEEE 1394 למצלמה ספרתית. עבור קהל היעד זה התמהיל הנכון של תכונות.

להשוואה, הרצנו את התחנה הגרפית של סוני מול תחנת עבודה שולחנית שהיא מציעה במחיר דומה (2,600 דולר ללא צג), VAIO Digital Studio PCV-RX690G (היפנים צריכים ללמוד להסתדר עם פחות אותיות ומספרים בשמות הדגמים שלהם, אחרת אנו נאבד אותם בסיבוב). התחנה השולחנית מבוססת על מעבד 2.2 גיגהרץ ודיסק 120 גיגהבייט. המאיץ הגרפי הוא GeForce2 Ti, קצת מיושן לתחנת עבודה יקרה - והדבר ניכר בציון 3D WinMark בינוני בהחלט, 149 (פחות מתחנת העבודה הניידת של Dell). ציון Content Creation של 37.1 מחזיר את הכבוד לסוני - הוא גבוה ב-22 אחוז מעל Precision M50 - והוא גם יותר רלוונטי לקהל היעד.

אך העיקר בהצעה של סוני גלום בחבילת התוכנות ובהתאמות של תחנת העבודה ליישומי וידאו, גרפיקה, צריבת תקליטורים (DVD ו/או CD) ומוזיקה. יש לה ממשק IEEE 1394, שסוני קוראת לו iLink, מקלט טלוויזיה, כרטיס לכידת וידאו אנלוגי, צורב DVD/CD, יציאות וידאו אנלוגיות לטלוויזיה ולרשמי VCR. חבילת התוכנות כוללת את הגרסה הקלה של Premiere, את DVDit! לעריכת תקליטורים ואת Simple DVD Maker לצריבה. יש מי שיקטר על המחיר הגבוה יחסית לתמורה הבינונית בביצועים, אך מי שלא מאבד את היער מרוב עצים ידע להעריך את שווי האינטגרציה המצויינת של סוני - ואז המחיר יראה לו סביר בהחלט.