מה התדר, סאליבן?

הנוסחאות שבבסיס "תדר גבוה" של ג'ורג' הובליט משומשות. הסרט עצמו קצת פחות

סרט סימפטי. על כל פנים, הרוב המוחלט של שבעים ומשהו מבקרי קולנוע שאפשר למצוא באתר ROTTENTOMATOES.COM, וגם אני, יצאנו ממנו בהרגשה שהעגבנייה טריה למדי. ומכיוון שהסרט הוא מיזוג של שתי נוסחאות בלות מרוב שימוש השאלה היחידה היא, איך זה קרה? - לא בגלל הסיפור; ג'ון סאליבן, שוטר בן שלושים ושש מרובע קווינס בניו-יורק שמצליח להתקשר עם אביו, פרנק, כבאי שמת שלושים שנה קודם לכן שהוא מחזיר אחרי תלאות מסוימות לחיים. גם לא בגלל השחקנים, דניס קווייד (פרנק סאליבן), שפרצופו הקצת מטומטם אולי משרה אמון, אבל לא ממש מלהיב וג'ים קאביזל (אין לי מושג איך מבטאים את זה) שנראה תמיד כאילו ריח של פאניקה נודף ממנו. בוודאי לא בגלל הסיינס פיקשן: הרעיון הישן, והנכון כנראה, שאילו יכולנו לחזור בזמן ולשנות בו משהו אחד, הרבה דברים אחרים היו משתנים.

אבל לא קאביזל. אחרי השיחה המכרעת ברדיו החובבים הישן של אביו, שבה הוא מציל אותו מהשריפה שבה נהרג ב- 1969 (שנת הניצחון ההיסטורי של קבוצת הבייסבול ה"מטס"), הרבה דברים משתנים בעולמו הקטן: תצלומים משפחתיים, גזרי עיתונים ישנים והזיכרון של חבריו. גם אמו משנה רטרואקטיבית את מצב הצבירה שלה מחיים למוות ובחזרה, אחרי פתרון מוצלח של פרשת רצח סידרתי, שבה השוטר והכבאי משתפים פעולה משני צידי שלושים השנה. אך הוא עצמו מצליח לשמר בתודעה הכמו-אלוהית שלו את צירי הזמן השונים.

 

נצח טלוויזיוני

 

לתודעה הכוללת הזאת מצא הבמאי, גרגורי הובליט (שעשה בעיקר טלוויזיה, פרקים ב"שוטרי ניו יורק" ו"פרקליטי אל.איי", אבל גם את סרט הקולנוע "פחד ראשוני") מקבילה סגנונית משכנעת: עולם של שוטרים, כבאים ואחיות רחמניות, כמו "משמרת שלישית" שנפרשת בערוץ 3 בימים אלה, בפרבר שלא השתנה כמעט מאז המשחק שהגיבור זוכר מגיל 6 - מוגבל, אינטימי, וחובב בייסבול; מין נצח טלוויזיוני של ערכי משפחה אמריקאיים. הצרוף הזה של עולם קטן ושגעון למשחק כדור מזכיר קצת את "קדחת הדשא" ואת "הגביע" הבהוטאני ומצליח, יחד עם סיפור המשטרה העשוי לא רע, גם לתת תוכן לנושא העתיק של בן המתגעגע לאביו המת וגם למלא יפה כמעט שעתיים.

בתחילת השעתיים האלה ובסופן, הנצח של פרוור קווינס מתחבר לרגע אל היקום, או לפחות לתופעת טבע פוטוגנית שנקראת "אורורה בוריאליס" ("זוהר צפוני"). אמנם מקובל לחשוב שאי אפשר לראות אותה רחוק כל כך מהקוטב, אבל זה נראה יפה וגם מאפשר לרדיו החובבים הישן להתגבר על פער הזמן.