הפנטזיה של כל גבר המגיע להוואי – להתקבל בזר פרחים בידי עלמת חן מקומית חשופת טפחיים – מתנפצת אל קרקע המציאות. בנות הוואי זנחו מזמן את חצאיות הראפיה וקבוצת הנשים המקומיות, עם זרי פרחים השזורים בשערן, שמקדמות את פני מאות נוסעי אוניית הקרוזים המפוארת "ויז'ן אוף די סי" בנמל האי קילואה קונה, חצתה כבר מזמן את הגיל הגריאטרי. הפעם האחרונה שהן רקדו לצלילי המוזיקה הטרופית הענוגה היתה, מן הסתם, בזמן ההתקפה היפנית על פרל הארבור.
אבל יופיים של האיים, הצמחייה הירוקה והבשלה ועצי הקוקוס האקזוטיים מותירים את המבקר מסופק, גם מבלי שיממש את החלומות הארוטיים שלו. ביופיין האגדי של עלמות החן ההוואיות המרקדות ניתן לצפות מדי יום, וללא תשלום, ב"קודאק הולה שואו", הופעה שמציגה בפארק קאפיאולני (KAPIOLANI) שבוויאקיקי. המופע הפולקלוריסטי הזה מוצג ברציפות מאז 1937. מופע ריקודים דומה מתקיים מדי ערב בבתי המלון הגדולים, כשהתיירים מסביב לשולחנות המקיפים את הרחבה, לוגמים קוקטייל אלכוהולי בשילוב אננס, פפאיה, או כל פרי טרופי אחר.
מומלץ בחום גם לבקר בכפר התרבות הפולינזי, שבו על רקע נוף מופלא ושקיעה מהממת, ניתן לצפות באורח החיים שהיה מקובל בהוואי ובשאר איי פולינזיה לפני בוא הקידמה. מחזה מרנין של ריקודים ולפידים מדגים את התרבות של פעם, לפני שרגלו של קפטן קוק דרכה ב-1778 על אדמתו של האי אוהו, המאוכלס ביותר מבין איי הוואי. באי מתגוררים כמיליון בני אדם, ובו שוכנת גם העיר התיירותית הגדולה הונולולו. באיזור החוף של הונולולו ו-וואייקיקי מצויים יותר חדרי מלון מאשר בישראל כולה.
אחרי מאות שנים של מלחמות ירושה בין המלכים הקדומים, הוכרזו האיים כרפובליקה עצמאית בסוף המאה ה 19. ב-1900 הצטרפו התושבים, מבחירה, לאיחוד האמריקני, כמדינה החמישים. בגלל שהאיים מצויים במרחק של אלפי קילומטרים מהחוף האמריקני, מכנים התושבים את שאר חלקי ארה"ב the main land.
קפטן קוק התקשה בזמנו להאמין שתושבי הוואי, מאות שנים לפני כריסטופר קולומבוס ושאר המגלים האירופאים, נדדו מרחקים עצומים עם סירות הקאנו הכפולות שלהם ללא עזרי ניווט כלשהם. הסירות היו עמוסות בפירות, ירקות ובעלי חיים מבויתים שהקלו על ההתיישבות במרחבים העצומים של האוקיינוס השקט.
ההר מגדיל את האי
ההפלגה שלקחתי, על אוניית הקרוזים של "רויאל קאריביאן", נמשכת עשרה ימים. המחיר לאדם הוא כמאה דולר ליום הפלגה. ההפלגה מתחילה בפרל הארבור בהונולולו ומסתיימת בנמל מקסיקני נידח. שבעת הימים הראשונים מוקדשים לביקורים ולעגינה בנמלי האיים בהוואי. את שלושת הימים האחרונים, שבהם חוצים את האוקיינוס, מבלים בזלילה אינסופית ובפעילויות הבידור שמציעים אנשי הצוות לנוסעים. בזמן העגינה מוצעים לנוסעים טיולים נוחים, יקרים למדי. אפשר, מצד שני, להעדיף יזמות אישית, שמתבטאת בהשכרת רכב ובסיורים עצמאיים באתרים המרשימים של האיים.
התחנה הראשונה של האוניה היא, כאמור, נמל קילואה קונה, ששוכן באי שנתן את שמו לכל קבוצת האיים, הוואי. באי, שמכונה "האי הגדול", חיים רק 130 אלף בני אדם, שמתפרנסים מחקלאות ותיירות. חלק גדול מהאנרגיה של האי באה ממקורות גיאותרמיים; המקומיים מנצלים את הר הגעש הענקי קילאואה (kilauea) שמגדיל בהתמדה, באמצעות ההתפרצויות הגעשיות שלו, את שטחו של האי. הביקור בפארק הוולקאני שבדרום האי מומלץ ביותר. הוא מאפשר להציץ מקרוב בקרביים של כדור הארץ. בהר מצוי מסלול מסודר עם נקודות עצירה.
המשך הדרך מוביל לעיר הילו. בהילו יש גן חיות שמאכלס לא פחות מ-70 בעלי חיים אופיינים, החל מצפרדע רעילה ועד נמר בנגלי מיובא. מחוץ לעיר נמצאים מפלי הקשת בענן ובורות המים החמים שליד נהר וואילואה, שעשן עולה מהם בתום כל מטח של גשם טרופי.
אתר מעניין נוסף הוא ההר מאונה קיאה (mauna kea) שגובהו כ-4,600 מטרים ועל פסגתו נמצאים כמה מהמצפים האסטרונומיים הטובים ביותר בעולם. על הדרך המובילה דרומה מהנמל נמצא אתר היסטורי מומלץ: עיר המקלט של ילידי הוואי הקדומים. הרעיון התנ"כי אומץ בידי המקומיים, שאיפשרו לנמלטי חוק למיניהם להתגורר בעיר, החל מהמאה השנייה לספירה, ללא אימת הרודפים. במקום נמצא מבנה אבן גבוה למדי, עם פסלים מגולפים בעץ של אלים קדומים ושרידי עצמות של ראשי שבטים עתיקים.
הדרך המומלצת ביותר, מבחינת נוף, היא זו שנמתחת צפונה, לאורך חוף האמאקואה (hamakua). הכביש הצר הזה יוביל אתכם בסופו של דבר בחזרה למעגן האוניה. הנסיעה עוברת דרך כביש יפהפה, גדוש צמחיה טרופית, שמעטרת את החוף התלול. במקום נמצא גן טרופי מדהים. יש להמשיך לאורך החוף בכביש המפותל, שמזכיר לרגעים את הדרך לאמלפי בדרום איטליה. תקפידו לסטות מדי פעם תוך כדי הנסיעה, בהתאם לשילוט, לכבישים צדדיים כדי לחזות בכמה מהמפלים האופיינים להוואי, כמו מפלי אומה אומה (umauma). אל תשכחו לעצור ולהתבונן בנוף במקומות המסומנים. ולא פחות חשוב: הקפידו לנהוג בזהירות.
קניון בעומק קילומטר
העגינה בנמל נאוליווילי (nawlwily) שבאי קאואי (kauai) מאפשרת לנוסעי האוניה להגיע לכמה מהאטרקציות המרשימות ביותר בהוואי. אטרקציה מרכזית היא קניון וואיימאה (waimea), שנחשב לגדול ביותר בכל האוקיינוס השקט. הקניון העמוק נמתח לאורך 16 קילומטרים. מראה קירותיו התלולים, המזדקרים לגובה של קילומטר ויותר, מרשים מאוד, עם שילוב של צבעי אדום, חום, כחול וירוק. קואי עצמו מכונה "אי הגנים". זה האי היחיד שהמלך ההוואי קמהאמהא לא הצליח לכבוש. משום מה, בני בריתו הגדולים היו רוסים, שוחרי אימפריה סלאבית גדולה, שהקימו בתקופת הצארים מצודה גדולה במערב האי.
המקום הרטוב בעולם נמצא כאן. זהו הלוע של הר הגעש וואיאלילי (waialeale), שעל מדרונותיו יורדים לא פחות מ-460 אינץ' של גשם ביום. לא רחוק משם, בחוף של האנפיפי (hanpepe), נמצאות בריכות מלח, שנוצרות בגלל ההתאיידות המהירה של מי הגשמים.
חוויה אחרת מצפה בעת ההפלגה הרגועה בסירה עם תחתית שטוחה לאורך אפיקו של נהר וואילואה (wailua). המסע הקצר מסתיים במערה ובאמפיתיאטרון טבעי, שבו מתקיים מופע של מוזיקה הוואית באקוסטיקה מושלמת. אפשר גם לצאת למסע לאורך החוף היפה ועטור הצמחיה של האי ולבקר באחוזה של קילוהאנה (kilohana) או לבדוק את נהר האנלי (hanalei), שאפיקו הוכרז כשמורת טבע ובו ניתן להתרשם מהצמחיה הטבעית ומבעלי החיים ובעלי הכנף של האיים.
נמל העגינה הבא של ספינת התענוגות הוא לאהאינה (lahaina) שבאי מאווי (maui). אל רוב שטחי האי, ששמרו על צמחייתם הטבעית, לא ניתן להגיע ברכב, מה שמסביר את העובדה שרק 100 אלף תושבים מתגוררים בו. כאן צולמו חלק מהסצינות בסרט "פארק היורה".
יעדי הביקור המומלצים הם "המטע הטרופי של מאווי", שבו תוכלו להתבשם מהמגוון הבלתי מתכלה של צמחים ופירות טרופיים, ותיהנו מטיול מענג בשמורת הטבע של עמק איאו (iao), שמעליה מתנשאת מחט סלעית לגובה של 800 מטרים. המחט, iao needle, היא למעשה פיסת סלע קשיח שנותר בתוך הלוע של הר הגעש לאחר שכוחות הארוזיה גילחו סביבו את ההר עצמו. המראה הזה הוא הכנה מושלמת לטיפוס ברכב אל לועו של הר הגעש האליקאלה (haleakala) שמתנשא לגובה כ-3,300 מטרים. הצפייה בלועו של הר הגעש האימתני היא חוויה בפני עצמה, וגם הנוף הנשקף ממנו מהמם. למרות החום השורר באיים, לצורך הטיול בהר יש להצטייד בסוודר.
במסוק ובאופניים
כדי לחזות בקשת מושלמת בענן מעל אחד המפלים המדהימים באי או לגעת בצמרות יער הגשם הסבוך של מאווי צריך לטוס במסוק. מחיר הטיסה לא בשמיים: 75 דולר לאדם, והמראות שתגלו - שווים כל דולר.
רוכבי אופניים יוכלו ליהנות מנסיעה במורד הר הגעש הפעיל האליקאלה. הנסיעה, שמתחילה בפסגת ההר (צריך להעמיס את האופניים על המכונית), נמשכת כמה וכמה שעות, כשמדי פעם נעצרים להפסקות קצרות כדי לקבל הסברים ולהתבונן בנוף.
טיול מומלץ אחר הוא לעיירה האנה (hana), המתפתלת לאורך החוף הדרום מזרחי של האי. הדרך היפהפיה כוללת לא פחות מ-617 פיתולים, שמזמנים עצירות פתאומיות להתבוננות במפלים השוצפים ובנוף הטרופי של יערות הגשם. עלי העצים והשיחים כאן מגיעים לגדלים שלא ייאמנו. מומלץ להצטייד בבגד ים ולטבול מדי פעם באחד המפרצים המפתים של חול לבן ומים כחולים.
כשתשובו לספינה יצפו לכם שלושה ימים נוספים של שיט, שיסתיים בעיירה המקסיקנית טיחואנה. הימים האלה יאפשרו לכם לעכל בנחת את המראות המופלאים של הוואי.
איך מגיעים
הדרך הזולה להגיע להוואי היא למצוא טיסה מלוס אנג'לס או מסן פרנסיסקו. מומלץ לבדוק עם סוכן הנסיעות שלכם, בישראל או בניו יורק, אם יש לו דיל מפתה. בהוואי תמצאו שפע סיורים מקומיים, כמו הקרוז של חברת royal caribbean, שמוזכר בכתבה.