צפת: לא לצדיקים בלבד

אוויר צלול וקריר, אבל נוף שיכונים ישראלי למהדרין; הנוף מעשה אלוהים, ההזנחה מעשה אדם; רוב חילוני ובשבת אפילו החתולים לא זזים. עיר של ניגודים, אבל אופציה מצויינת לקיץ מהביל

הימים הלוהטים של תחילת החודש הכניעו את המזגן בבית ושיכנעו אותי לבדוק אופציית נופש שקצת יצאה מן האופנה - סופשבוע בהרים. נכון, גושי הבטון עתירי המיזוג שליד חופי הים משווקים חבילות נופש סופר סופר אטרקטיביות, אבל הפעם החלטתי ללכת עד הסוף. עד צפת. כן, צפת. זו שבמאה ה-13 היתה העיר הצלבנית השניה בגודלה בארץ, במאה ה-14 בירת השלטון הממלוכי, במאה ה-16 המרכז הרוחני של הישוב היהודי ובירת התיירות של שנות ה-50 וה-60 במאה ה-20.

ממרומי 850 מטר לועגים רחובותיה הקסומים בקרירות יבשושית לחגבי מישור החוף המהביל. פשוט לא להאמין - כבר באמצע העלייה מראש פינה המטוגנת החלה לנשב רוח קרירה ונעימה, ובשערי העיר תעתוע של ממש: אנשים בחולצות עם חולצות ארוכות וסווטשירט על הכתפיים, לקדם פני רעה, שמא יתקדרו לפתע השמים.

"מה שהרג את העיר היה המזגן", מקונן זאב פרל, ראש העיריה בעבר ומדריך תיירים בהווה, שעה שהוא מתרפק על זכרונות עירו העזובה. "עד שנות ה-70 לא היה לאן לברוח והקיץ הישראלי הביא לעיר רבבות נופשים, שעשוה בירת חיי ההוללות ומנעמי החיים". לא מעט אגדות פיקנטיות נקשרו להווי 'בתי ההבראה' והפנסיונים. עשרים שנה צמוקות מבקרים הפכו את צפת לפנינת תיירות פיקנטית. כזו שמושכת את המבקשים להיפרד מההמונים חוגגי הקפה בלובי. אלו המבקשים התענגות רוחנית תמציתית. מין אווירת כפר מתובלת בפעילות מכל הסוגים: קצת תרבות, קצת מורשת, קצת טיולים בטבע, קצת דת וקבלה, הרבה אמונות טפלות, אוכל, טיפול מפנק, בריכה, נופי הרים וקורטוב אוויר צונן, שלא הזיק לאף אחד אף פעם.

צפת משדרת ניגודיות מעניינת והיא שזורה קונפליקטים שדרים בכפיפה אחת והופכים אותה למקום מיוחד, שבו הרוחניות והגשמיות מתערבבות ויוצרות חוייה מיוחדת במינה. כביש הכניסה משדר את מהות העניין: שכונת בגין משמאל ושכונת רבין מימין. הידור זאב עם כבש וגדי עם זאבים ירבץ? בצפת כן. האוויר צלול וקריר כבאירופה, אבל נוף השיכונים ישראלי למהדרין. בלילה האפל אפשר לשמוע את השקט זורם בסימטאות אבל העיר רוחשת פעילות רוחנית תת קרקעית. הנוף מעשה אלוהים, ההזנחה מעשה אדם. עיר פתוחה עם רוב חילוני ובשבת אפילו החתולים לא זזים.