סול ישראלי. יש דבר כזה

קארין לפידות מבאר שבע היא אריתה פרנקלין החדשה

העיר באר שבע לא מפסיקה לעבוד בשירות המוזיקה הישראלית. שלושה חודשים אחרי הזינוק המטאורי של דקלה דורי, מתחילה דרומית נוספת, חברתה קארין לפידות בת ה-25, להופיע בעיר הגדולה. שלא כמו דקלה, קארין אינה בתו הרוחנית של פאריד אל אטרש. ההשפעה הפעם מגיעה מכיוון דטרויט וממפיס, בעיקר ממאמא סול, אריתה פרנקלין. לקארין יש קול אדיר ושופע, יכולות ווקליות המטיילות בקלילות בין אריות של מוזיקה קלאסית לבין סטנדרטים של ג'אז וסול, משהו בין אמה שפלן לבין מריה קארי. ב-18 וב-21 בנובמבר תופיע לפידות בערב מחווה לאריתה פרנקלין שעורך מועדון "קמלוט" ברחבת הסינמטק בתל-אביב, שם תבצע שירי סול ישנים של המלכה.

 

החלום הישראלי

 

 

לפני חמש שנים הגיעו קארין ודקלה לעיר הגדולה. הן היו שותפות לדירה, וכמו בכל סיפור של צעירים המגיעים מהפרובינציה לעיר הגדולה, גם להן לא היה מה לאכול וגם הן עבדו במלצרות לפרנסתן וחלמו על פריצה. כעת דקלה כבר מפורסמת וקארין מחכה גם היא להתגלות. בינתיים היא עובדת לפרנסתה בלהקת חתונות ובשירת אופרות באירועים פרטיים.

לפידות לא ביקרה מימיה במועדון לילה שחור, אך בהופעתה במועדון "בארבי" ביום שישי האחרון נתנה עם חברה הגיטריסט יובל כהן ועם להקת "ניו רבולושן" הופעת סול ופאנקי מהוקצעת, שכללה גם גירסת כיסוי ל"סקסי מאד'ר פאקר" של פרינס. בין לבין היא השחילה כמה שירים מקוריים שכתבה בעברית. חברתה דיקלה ישבה בקהל ומחאה כפיים.

 

- מה מושך אותך במוזיקה שחורה?

 

"כשאני שומעת את סטיבי וונדר אני שומעת את בני ישראל יוצאים ממצרים. אני מרגישה שיהודים ושחורים דומים בסבל ובייסורים. מוזיקת הנשמה מתחברת אצלי לנשמה היהודית".

 

- לא שומעים אצלך השפעה של מוזיקה מזרחית כמו אצל דקלה.

 

"אני דווקא מרגישה שיש. ספגתי דרך אבא שלי אהבה לאום כולתום. מוזיקה מזרחית קרובה למוזיקה שחורה, בעיניי. יש משהו בכנות, באמיתיות ובכאב שנורא דומה. מה שאני שרה זה המזרחית של שנות האלפיים. כשאני מסלסלת 'גיב אי טו מי' אני מרגישה את הפיל המזרחי".

 

- מה מעכב את יציאת תקליט?

 

"התעכבתי בגלל פחדים וחרדות. עם השנים אספתי כבר ארבעים סקיצות של שירים שכתבתי והלחנתי בעברית ובאנגלית. אני לא רוצה להיות וויטני יוסטון. אני רוצה להיות לורין היל וזה הרבה יותר קשה, לצאת עם חומר משלך ושזה יצליח. יש פה מסע ארוך שמצריך שהייה עם החומרים ולישתם כמו בצק".

 

- לייצא אותך לארה"ב זה למכור קרח לאסקימוסים.

 

"אני לא חושבת שזה רעיון טוב. אין לי מה לצאת לפני שאצליח בשוק המקומי. כרגע אני מנסה לגבש תקליט מתוך החומרים שכבר יש לי. אני מרגישה כבר בשלה לצאת החוצה".