בקרוב: צימצום התמיכה בסינמטקים

מועצת הקולנוע הארצי תנהיג סידרת שינויים מרחיקי-לכת במנגנוני התמיכה הציבורית בקולנוע המקומי. בין השאר מדובר בצימצום התמיכה בסינמטקים - צימצום העשוי להוות, לדברי מנהלי הסינמטקים, מכת מוות

הסינמטקים ברחבי הארץ עומדים, כך נראה, בפני צימצום - בעקבות הקטנה צפויה של התמיכה בהם מטעם מועצת הקולנוע הארצית. "יש לנו אמצעים כספיים מוגבלים, ובעידן שבו צריך לקבל החלטות לאן לנתב את הכסף, נדמה לנו שהכסף צריך להיות מופנה ליצירה ולא למוסדות", אמר ל-ynet יו"ר המועצה, עו"ד אלי זוהר.

בסוף השבוע האחרון התכנסה המועצה על מנת להעלות הצעות לארגון חדש של חלוקת הכספים העומדים לרשותה ולבדיקה מחודשת של אופן ניהולה. הדיונים, בהם השתתפו ראשי הקרנות הישראליות לתמיכה בקולנוע, מתנהלים מזה תקופה. בין הרעיונות שהועלו, ייבדקו ועליהם יחליטו חברי המועצה לקראת סוף אוגוסט נמנים צמצום התמיכה בסינמטקים ובמענקי פרסים כספיים לסרטים, שינוי מהותי בהגדרת הקרנות האחראיות על חלוקת התמיכה בפרוייקטים קולנועיים ישראליים וכן הקמת קרן מיוחדת שתתמקד בפיתוח תסריטים כחול-לבן.

יו"ר מועצת הקולנוע, עו"ד זוהר, מבהיר: "התחלנו להתוות את פני שוק הקולנוע לפני שנתיים ואנחנו עוסקים בניסוי וטעייה. המטרה היא לגלות את הטעויות ולתקן אותן. המועצה בודקת את עצמה ומשנה את הקריטריונים בהתאם". זוהר הוסיף: "אנחנו הקצינו לראשי הקרנות את הטריטוריה, אין להם מונופול והם אינם שולטים בכסף. הם מקבלים אותו מתוקף חוק הקולנוע וצריכים לפעול על-פי החוקים שאנחנו מתווים. נגמרו החיים הטובים שבהם כל אחד עושה ככל העולה על רוחו".

מועצת הקולנוע חילקה עד היום כספים בגובה 130 מיליוני שקלים ותקציבה בשנת 2002 עמד על 63 מיליוני שקלים - כ-10מיליון פחות מבשנה הקודמת. בימים אלה מנסחת הנהלת המועצה מסמך הצעות רשמי, הכולל חלוקה מובהקת יותר מזו הקיימת של הקרנות על-פי ז'אנרים, קיום שתי קרנות מתחרות בכל ז'אנר נתון (סרטים עלילתיים, דרמות טלוויזיוניות וסרטים דוקומנטריים), הקמת קרן המתמחה בפיתוח תסריטים, והקצאת החלק הארי של הכספים שמעניקה המועצה ליצירה.

 

קיצוץ בסינמטקים - מכת מוות?

 

ההחלטות על השינויים במבנה הקצאת הכספים מעורר מהומה בשוק הקולנוע המקומי. נעם פרץ, מנהל סינמטק שדרות שהוקם לפני כשנה, אומר כי החלטה מסוג קיצוץ בתמיכה בסינמטקים היא "מכת מוות". "מה שזה אומר בפועל זה שלא יהיה סינמטק בשדרות. התמיכה שהגיעה לנו מהמועצה היא מינימלית - מדובר בסכום של 198 אלף ש"ח לשנת פעילות מלאה. צמצום תמיכה, שגם כך אינה מספיקה, היא הבעת אי אמון במוסד. אלי זוהר יודע היטב שהגופים היחידים בישראל שיכולים לחשוף את הצופים לעשייה של קולנוע ישראלי הם הסינמטקים, אנחנו מהווים את הגורם המתווך המרכזי בין הקהל ליוצרים. 40 אחוזים מהסרטים המוקרנים בסינמטק שדרות הם יצירה ישראלית, זה נתון שאי אפשר להתעלם ממנו. אם התמיכה של מועצת הקולנוע תיעלם, תיעלם איתה גם האופציה להקרנת תוצרת מקומית. תפקידם של הסינמטקים הוא לתקן כשל שקיים בענף הקולנוע. סרטים ישראלים שאינם מסחריים לא מכסים עלויות והתערבות ציבורית - כלומר תמיכה כספית בסינמטקים - אמורה לתקן את הכשל הזה ולאפשר צמיחת תעשייה מקומית. זו החלטה שגויה שאני מקווה שלא תתקבל. סינמטק שדרות הוא היחיד מדרום לתל-אביב שמאפשר לאוכלוסיה המקומית לצפות בסרטי איכות".

גם אלון גרבוז, מנהל סינמטק תל-אביב, מתנגד נחרצות לרעיון הקיצוץ: "ברור שחלוקת הכספים צריכה להיות מתוכננת בקפידה, בעיקר בזמנים בהם הכסף כל כך מועט. אני מקבל את הרעיון לקיצוץ במתן כספים לפרסים, מכיוון שהכסף הזה יכול להגיע ממקורות אחרים. עם זאת, מי שמציג את הקולנוע הישראלי ותומך בו זה הסינמטקים. יורידו לנו את התמיכה, נאלץ גם אנחנו להוריד את התמיכה בקולנוע הישראלי ויוצרים שירצו להיות מוצגים ייאלצו לשלם. הסינמטקים בארץ עושים עבודת קודש לטובת הקולנוע הישראלי, והקטנת התמיכה היא גורלית. זה שערורייתי שמועצת הקולנוע, שבאה לעודד עשייה קולנועית מקומית, בסופו של דבר תמצא את עצמה פוגעת בענף".

כתרי שחורי, מנכ"ל הקרן לקולנוע ישראלי, אומר כי עצם קיום הדיונים חשוב וכי שינויי הגדרות, ככלל, לא מפחידים אותו. "הקרנות השונות קיימות על-מנת לעודד את היצירה והיוצרים. שתי הנקודות העיקריות אותן העליתי בפני חברי המועצה היו המשך קיום הקרנות כגורם מחולל ששיקול דעתו בבחירת פרוייקטים קולנועיים נקבע על-פי ערכים אמנותיים, ולא רק גורם משלים, שמעניק כספים ליוצרים על-מנת שיוכלו לסיים את הפרוייקטים שלהם, וכן הקצאת כספים לשיווק, הפצה ופעולות מערכתיות רחבות לשיפור התדמית של הקולנוע הישראלי בציבור. התיאטרון, הפילהרמונית והאופרה עושים את זה מצוין, וגם ענף הקולנוע צריך ללמוד לקרב אליו את הציבור".