מונטנגרו - פשוט נהדרת

תשתיות התיירות במונטנגרו עדיין זקוקות לשיפור וסביר להניח שתצטרכו לעבוד קשה כדי למצוא מלון עם טלוויזיה ומזגן, אבל זה גם סוד הקסם של הרפובליקה הקטנה - הפשטות. דני שדה חנך את הקו הישיר מנתב"ג

תושבי הרפובליקה של מונטנגרו מכנים אותה 'ארץ בתולה', והם מתכוונים לתחום תשתיות התיירות, שאינו מפותח במיוחד. רוב בתי המלון בדרגת שלושה כוכבים, ואם כבר יש אחד ברמה של חמישה כוכבים הוא הופך לאתר עליה לרגל.

אבל הבתוליות של מונטנגרו, השוכנת לחוף הים האדריאטי היא דווקא מה שעושה אותה כל כך יפה וכל כך מיוחדת. האנשים שבאים אליה אינם מחפשים מלונות יקרים, אלא חופים זהובים, ים כחול וצלול, אוכל טוב (בעיקר מאכלי ים), אנשים נחמדים שעושים הכל כדי להנעים את זמנו של התייר ושלל אטרקציות לסיורי יום או לבילויי לילה.

עד כה, מי שביקש להגיע למונטנגרו נאלץ לטוס לדוברובניק ומשם לצאת לסיור של יום במדינה השכנה. היו גם מי שהגיעו אליה במסגרת טיולים בריביירה האדריאטית, שכללו את קרואטיה וסלובניה. עכשיו תוכלו לנחות ישירות במונטנגרו אחרי טיסה של שעתיים ו-52 דקות מנתב"ג ולהתחיל בה חופשה של כמה ימים, שתשאיר אתכם עם טעם של עוד. כמה שהתאמצנו להספיק בסופשבוע אחד לעבור על 'עשרת הגדולים' שהמדינה הקטנה (גודלה כמחצית מגודלה של ישראל של לפני יוני 67') הזו מציעה, לא הצלחנו לעמוד במשימה.

קצת רקע: מונטנגרו, ישות מדינית עצמאית ברפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה (לצד סרביה), נמצאת בדרום-מזרח אירופה, בחלק הדרום מערבי של הבלקן, על חוף הים האדריאטי. האקלים בה הוא ים תיכוני, עם קיץ חם וארוך מאוד וחורף סביר, עם טמפרטורות הדומות לאלה של צפון ארצנו, אבל גם עם שלג בהרים הגבוהים ומסלולי גלישה לאוהבי ספורט החורף.

מספר תושביה כ-600 אלף ורובם גרים בערים הגדולות, בודבה ופודגוריצה. השפה הרשמית היא סרבית, אך רבים דוברים גם רוסית, גרמנית ואפילו אנגלית. המטבע הרשמי הוא הדינר, אבל הסיכוי שתראו מטבע כזה ברחוב די אפסי. מונטנגרו אימצה את היורו וזהו למעשה המטבע העובר לסוחר בכל בתי העסק, גדולים כקטנים. ואגב מטבעות: במרבית המקומות לא ממש מתלהבים לקבל דולרים וכך הדבר גם לגבי כרטיסי אשראי.