יונדאי גטס - יונדאי בגוב האריות

היצרן הקוריאני נטל על עצמו אתגר קשה בניסיון החדירה לקטגוריה התחרותית ביותר של מכוניות הסופר-מיני. האם הוא עומד בו?

הפעם, בניגוד למסורת, נתחיל דווקא מהסוף. לא נספר לכם על היסטוריה, מפרט טכני מדוקדק או מכללי הגטס, אלא נגלה לכם דווקא איך היא מתנהגת. נתחיל דווקא כאן, כי כאשר מדובר במכונית סופר-מיני המכוונת היישר ללב השוק האירופאי, זהו הנושא החשוב ביותר. נתחיל בכך, כי עד היום זו הייתה הבעיה הגדולה של המכוניות הקטנות מהמזרח.

 

בתחום היכולת הדינמית, וזה לא חדש, הן תמיד נטרפו על-ידי האריות מאירופה, לפחות עד שטויוטה יאריס הוכיחה שניתן בכל זאת להצליח, גם אם באופן שונה במקצת. נתחיל כאן כי דווקא מהקוריאנים, אף אחד לא מצפה להצלחה יתרה בתחום זה. רק הסירו דאגה מליבכם - מחר נעסוק ברמות האיבזור, עיצוב פנים, מרחב ואפשרויות.

 

הפתעה

 

הסיבה החשובה ביותר שבעקבותיה בחרנו להתחיל בצד הדינמי, היא משום שיונדאי, חסרת ניסיון קודם עם סופר-מיני אמיתית, בפירוש הצליחה כאן. אני לא יודע אם הם (והיבואן, ואנחנו) חייבים תודות דווקא לאנשי פורשה, אשר סייעו - כך מנהלי יונדאי אירופה - בכיול מערכת המתלים. ואותם מנהלים נראו כל-כך מרוצים מהסוד החסוי-גלוי הזה, עד כי קשה היה שלא לאתר חיוך רחב על פרצופם, בעיקר כאשר הזכירו כי קולגות עם עדשות ארוכות טווח צילמו לאות הוכחה את הקטנה הקוריאנית על מסלולי הניסוי של היצרן הגרמני המפורסם.

 

או-קיי, הגטס לא מציבה רף התנהגות חדש עבוד מכוניות סופר-מיני קטנות. יש טובות ממנה ללא ספק. אך היא בהחלט מרשימה אותנו ומציבה רף חדש עבור יונדאי. אם תקחו למשל את האקסנט, הקטנה הזו "עושה לה בית ספר" כבר מהמטרים הראשונים. אם מדובר ביכולת היגוי, שינוי כיוון ובעיקר תגובות להעברות משקל ושיכוך תנודות גוף, הגטס בפירוש נמצאת בליגה משל עצמה.

 

כאשר היא מצוידת בצמיגי 185/55/15(!) רחבים ונמוכים במיוחד, היא ממשיכה ראשית את הקו האופייני להשקות מכוניות קטנות בעת האחרונה. כבר סיפרנו לכם בעבר כי לאחרונה אנו מגלים המון גומי איכותי במכוניות קטנות, פועל יוצא של ניסיונות היצרן לנטרל בעיות שונות ולייצר בעיקר אחיזת כביש גבוהה ובטוחה. ואל תשכחו שמדובר כאן גם בעזרה מסוימת למתלים, ולעיתים אף להיגוי.

 

בכל מקרה, הגטס מפגינה התנהגות בוגרת ואחיזה טובה. זו כל-כך ברורה, עד כי אפילו האספלט הרטוב מרבית הזמן בממלכה הדנית לא הצליח למנוע את ההתרשמות לטובה. ונכון, יש פה ושם החלקות חרטום קלות, והרחבת קו רגילה בעידן התת-היגוי המודרני, אך הכל בגדר הסביר. גם השלדה מסייעת כאן, עם תגובה צייתנית להרפיה או לחיצה.

 

מנוע

 

שתי גרסאות של הגטס התייצבו להשקה: לראשונה מנוע 1.3 ליטר לשניה 1.6. הפרט המעניין כאן הוא היגוי הכוח השונה שמציעה יונדאי. ל-1.3 היה כאן מערכת הגה "רגילה", בעוד שה-1.6 זוכה לתמיכה חשמלית. מה שגרם לכך שהבחירה המועדפת למסלול מפותל תהיה זו בעלת המנוע החלש יותר. ההגה מתקשר כאן טוב יותר, והוא מדויק בהרבה בגרסה הרגילה. זה המתוגבר חשמלית הזכיר היגוי במערכות דומות ולא ממש מוצלחות, שפגשנו בעבר גם במכוניות אירופאיות, גם אם משקלו ביד האוחזת נכון. אגב, משקלו הנמוך יותר של מנוע ה-1.3 הופך את המכונית הזו למעט פחות רגישה לתת-היגוי.

 

ואם לפרט מעט, הרי שמנוע ה-1.3, הקטן בהיצע הישראלי אך לא באירופאי, מייצר הספק מרבי של 82 כ"ס, ומוכר לנו מהאקסנט. הוא אינו מציע יכולת יוצאת דופן יחסית לנפח, אך עושה עבודה נאה - 163 קמ"ש מרביים וזינוק של 11.5 שניות לפי נתוני יונדאי. למרות שהוא מעדיף סל"ד גבוה, זמינות הכוח טובה כבר מאמצע הסקאלה. מפתיע לגלות, בעיקר לעומת יחידות מוכרות לנו מהיצרן, כי פעולתו נעימה וחלקה, ללא רעש מוגזם או ויברציות מיותרות.

 

מנוע ה-1.6 חזק יותר משמעותית, ואין צורך בדף נתונים רשמי כדי לחוש בכך. מנוע האלנטרה מייצר כאן 105 כ"ס מרביים ומציג נתוני יצרן של 180 קמ"ש ו-9.8 שניות בזינוק מ-0 ל-100 קמ"ש. יונדאי הצמידו לתיבת ההילוכים כאן יחס העברה סופי מעט ארוך יותר, אך זה אינו פוגם ביכולת. אחרי הכל, 105 כ"ס למכונית בפורמט שכזה הם הספק כמעט ספורטיבי. ברור עם זאת כי הוא רועש יותר מאחיו הצנוע, ובכל מקרה מרגיש פחות טוב בסל"ד גבוה. שם, באזור הקו האדום, הוא כמעט לא נעים.

 

אוטומט?

 

על תיבות הילוכים אוטומטיות קצת קשה לנו לדבר. לא כי אנחנו לא רוצים, אלא בעיקר מפני שהן לא הגיעו להשקה האירופאית. הסיבה לטענת יונדאי היא חוסר עניין שמגלה הקהל כאן לתיבות מסוג זה במכוניות קטנות וזולות יחסית. היינו יכולים כמובן לספר לו על ההעדפות של הנהג הישראלי, או הטענות הנשמעות פעם אחר פעם כי "גם באירופה עוברים לאוטומט". מעניין, היצרן הקוריאני ואנשיו ביבשת הזו, לא ממש שמעו על כך בינתיים. נצטרך כולנו אם כך להמתין לבואן של הקטנות לארץ, ואז גם נוכל לוודא כיצד הן מסתדרות עם הכבישים "שלנו", למרות צמיגים נמוכי חתך.

 

יש כמובן עוד הרבה מה לספר על הגטס החדשה, החל במראה ועד כלה באיכות הפלסטיק, אבל מה שברור כבר מההיכרות הראשונית הוא שיונדאי ביצעה את צעד ההכרחי כדי להתקבל לזירה האירופאית. וכאשר זה קורה, זה גם אומר שאף אחד כבר לא יכול לזלזל בקריאת התגר הזו. האנשים של יונדאי לומדים מהר, ואנחנו נתראה מחר.