חשד: בפלד-גבעוני משכו 130 מיליון ש' ללא אישור

רפי פלד שוחרר אתמול בערבות של 1.6 מיליון שקל והוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ; ביהמ"ש סירב לבקשת רשות ני"ע להשאיר את טל יגרמן במעצר בית

כתבי "ידיעות אחרונות" עודכן: 24.07.02, 09:14

בית-משפט השלום בת"א נעתר אתמול (ג') לבקשה שהגישו הרשות לניירות ערך ועו"ד אילן סופר, בא-כוחו של רפי פלד, לשחרר את פלד בערבויות בסך כולל של 1.6 מיליון שקל. פלד הוא מבעלי השליטה בקבוצת פלד-גבעוני. הסכום הנדרש מפלד כולל ערבות בנקאית של 200 אלף שקל, ערבות צד ג' בסך 400 אלף שקל וערבות עצמית בסך מיליון שקל. כמו כן הוסכם כי פלד יפקיד את דרכונו ויוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ. פלד שוחרר בערבות בלא שהגיע לדיון בבית-המשפט.

במקביל סירב בית-המשפט להיעתר לבקשת הרשות לני"ע להאריך ב-7 ימים את מעצרו של טל יגרמן, ששימש כיועץ הפיננסי והכלכלי של הקבוצה, והורה לשחררו לאלתר באותם תנאים בהם שוחרר פלד.

השופט אשר גולדין אף הוסיף, כי "לא ברור לי מדוע חלקם של שלושת החשודים האחרים (פלד, אריה גבעוני ודודי הבי) הוא פחות חמור מחלקו של יגרמן? מדוע הם שוחררו ולא ישבשו הליכי חקירה ורק חשוד זה עלול לעשות כן?".

במהלך הדיון בעניין יגרמן טענה הרשות, כי "ידה לא קלה על ההדק" וכי זו בקשת המעצר השנייה בלבד שהגישה במהלך 3 השנים האחרונות. עוד טענה הרשות, כי יגרמן היה המביא והמוציא לפועל בקבוצה, והעונש בגין העבירות בהן נחשד עולה על 3 שנות מאסר, וכולל קנס של כ-600 אלף שקל. כמו כן טענה, כי כנגד יגרמן הוגש בעבר כתב אישום בו הוא מואשם בעבירות של שימוש בנכסים של חברות ציבוריות לצרכיו האישיים.

מנגד התנגד עו"ד אייל רוזובסקי, המייצג את יגרמן, למעצרו וטען כי יגרמן אינו שולט בחברות אלא רק יועץ. רוזובסקי טען נגד אפליית יגרמן מול שאר בעלי השליטה.

בא-כוח רשות ני"ע ביקש מהשופט להורות על עיכוב ביצוע השחרור, על מנת שהרשות תוכל להגיש עירעור על החלטת בית-המשפט, אולם השופט גולדין דחה את בקשת הרשות, וציין כי גם מעיון בדו"ח הסודי שהוגש לו הוא לא שוכנע שיש צורך לעצור דווקא את יגרמן.

 

עיקרי החשדות

 

* היועץ הפיננסי של טל יגרמן קיבל 30 מיליון שקל מהחברות הבורסאיות, "ללא הסבר המניח את הדעת".

* יגרמן נטל ללא אישור הלוואה של 4 מיליון שקל מחברת אפקון אלקטרומכניקה, "עבור שירותי ייעוץ".

* החברות הבורסאיות של פלד שילמו לחברות פרטיות של גבעוני 90 מיליון שקל עבור "עבודות" שהם ביצעו עבורן, ללא אישור.

* החברות הבורסאיות שילמו לחברות של גבעוני 10 מיליון שקל "ללא סיבה ניראת לעין.

ההפסדים שלא דווחו: פויכטונגר השקעות לא פירסמה את דו"חותיה כדי להסתיר הפסדים של 91.5 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2002.; משב קרור סירבה לכלול בדו"חותיה הפסדים של 68 מיליון שקל.

 

העבירה: הטעיית המשקיעים

 

משתי בקשות שהגישה אתמול הרשות לבית-המשפט עולה, כי היא מייחסת לרפי פלד, לשעבר מפכ"ל המשטרה ומנכ"ל חברת החשמל, וכיום מבעלי השליטה בקבוצת פלד-גבעוני, עבירה לכאורה של אי-דיווח כדי להטעות משקיע סביר. עבירות דומות מיוחסות גם לטל יגרמן.

עוד נטען בבקשות שהגישה הרשות, כי חברות בקבוצת פלד-גבעוני לא הגישו עד היום דו"חות כספיים לרבעון הראשון, ועל-פי החשד הן עשו כן כדי ל"הטעות משקיע סביר". מדובר, על-פי הרשות, בחברות אפקון-אלקטרו-מכניקה, פויכטונגר-תעשיות, פויכטונגר-השקעות, משב תעשיות קרור, חייל-אחזקות וחברת קרן-פלד.

לדברי הרשות, הדו"חות לא פורסמו עקב סירובן של אפקון, פויכטונגר-השקעות ומשב לערוך את הדו"חות בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, כפי שדרשו רואי החשבון של החברות, באופן שהיה מעלה ספק באשר ליכולתן של החברות להמשיך ולהתקיים כעסק חי.

עוד טוענת הרשות, כי פויכטונגר-השקעות סירבה לכלול בדו"חותיה את ההפסדים שנגרמו לה בגין השקעתה ביסקל, שהסתכמה בכ-92 מיליון שקל. לאור העובדה שפויכטונגר-השקעות סירבה לכלול בדו"חותיה את ההפסדים האמורים, ואת ההערה בדבר קיומה כ"עסק חי", התנגדו רואי החשבון לחתום על חוות דעת המתייחסת לאותם דו"חות, ופויכטונגר-השקעות בחרה שלא לפרסמם.

 

לא נהגו לפי כללי החשבונאות

 

בנוסף טוענת הרשות, כי חברת משב סירבה לכלול בדו"חותיה את ההפסדים שנגרמו לה בגין השקעותיה בפויכטונגר-השקעות ופויכטונגר-תעשיות, ובגין הלוואה לחייל, שהסתכמו בכ-58 מיליון שקל. עוד עולה על-פי חשד הרשות, כי לחברת קדי, השייכת על-פי החשד ליגרמן, הועברו סכומים של כ-30 מיליון שקל מחברות הקבוצה, ללא הסבר המניח את הדעת.

רוזובסקי מסר בתגובה, כי בית-המשפט שם את הדברים בפרופורציות הנכונות, וההחלטה מדברת בעד עצמה. מהרשות מסרו, כי הם אינם מעוניינים להגיב על החלטות בית-המשפט. עו"ד סופר סירב להגיב.

 

יגרמן - איש מפתח

 

אחד מאנשי הצללים המרכזיים בקבוצת פלד-גבעוני הוא טל יגרמן, המשמש בקבוצה בתפקיד לא רשמי של יועץ פיננסי. למעשה, יגרמן בן ה-33 הוא איש המפתח בכל הקשור להרפתקאה הפיננסית אליה נכנסה קבוצת פלד-גבעוני בשוק המניות התל-אביבי.

יגרמן לא אוהב להיות מצוטט בכלי התקשורת. הוא אינו מחזיק במניות, והוא גם אינו משמש באף אחת מהחברות הרבות שרכשו פלד וגבעוני בתפקיד דירקטור. ויש לכך סיבה טובה כמובן. בימים אלה מתנהל נגד יגרמן, ואביו ברוך, משפט פלילי בקשר לניהולה של חברת אוגדן-מערכות-מידע הבורסאית שקרסה.

בכתב האישום מופיעות עבירות חמורות המיוחסות להם בקשר לניהולה של אוגדן. בין המעשים המיוחסים לשניים: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד וזיוף מסמכים בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות.

למרות גילו הצעיר יחסית, ליגרמן מוניטין לא מחמיא בשוק ההון. יגרמן החל את פעילותו בשוק ההון במחצית הראשונה של שנות ה-90', תקופת גיאות בשוק המניות. יגרמן, שעסק אז בניהול תיקי השקעות, הפך לבעל השליטה בשתי חברות בורסאיות, יצרנית דודי השמש מאשקלון, מירומית, וחברת אוגדן.

אלא שמפולת המניות ב-94' גרמה להתמוטטות עסקיו. שתי החברות נקלעו תחת הנהגתו לקשיים ולחובות כבדים וקרסו בסופו של דבר, כשברקע נשמעות כל העת טענות על אי-סדרים בניהולן, וכספים שנמשכו שלא כדין מהחברות. בין הדירקטורים במירומית כיהן גם השר לשעבר וח"כ בהווה, אביגדור ליברמן, ששימש דירקטור מטעם הציבור וחבר ועדת ביקורת בחברה.

מאוחר יותר יצר יגרמן קשר עם מנכ"ל חברת החשמל דאז, רפי פלד. יגרמן הפך ליועץ פיננסי לא רשמי של פלד. כשפלד פרש מחברת החשמל, ניסה יגרמן להקים קבוצת השקעות, שתנצל את קשריו של המפכ"ל לשעבר.

מסתבר, כי קשריו של פלד בקרב הבנקים, ביחד עם הכישרון של יגרמן לתפירת עיסקאות, היו המפתח העיקרי שאיפשר את צמיחת הקבוצה.

 

גבעוני - חבר קרוב

 

אריה גבעוני. הצמד פלד-גבעוני מוכר בעיקר בזכות הפלד ופחות בגלל הגבעוני. אריה גבעוני, חבר קרוב של רפי פלד זה שנים, איש עסקים מסביון, מצליח להתרחק מהכותרות. מדי פעם, פנה אליו עיתונאי זה או אחר וניסה לראיינו. עד מהרה התברר לאותו עיתונאי כי הוא מדבר עם האדם הלא נכון. יש עוד אריה גבעוני, הבן-דוד. האחרון הוא אחיו של בני אלג'ם, מייסד HP והמנכ"ל לשעבר.

גבעוני שלנו הוא בעל חברת מיאב, חברה קבלנית, העוסקת, בין השאר, בריהוט תעשייתי ומערכות מיזוג אוויר מרכזיות לתעשייה. הפעילות העיסקית הגדולה שלו היתה בשנתיים האחרונות מאז הוקמה השותפות עם פלד. עד אז, על היותו מעורב בחברות ציבוריות, פעל בשקט ונמנע מחשיפה תקשורתית.

 
פורסם לראשונה